לחם משנה על משנה תורה, הלכות אבל· רבי אברהם די בוטון
פרק ג · הלכה י
נשיא שמת הכל מטמאין לו אפי' כהנים וכו'. בירושלמי אמרו אחר שאמרו אי זהו מת מצוה וכו' ושאין כבודו לכך אבל אם היה כבודו לכך לא בדא והנשיא כבודו לכך ומהו שיטמא לכבוד הנשיא כד דמך רבי יודן נשיאה אכריז ר' ינאי וכו'. והרא"ש ז"ל פירש דוהנשיא כבודו לכך הוי בעיא ומפני כן למד הרב"י בסימן שע"ד מדבריו דאפילו לא יהיה מת מצוה יטמא לו הכהן אם אין לו השיעור האמור בגמרא ותמה עליו שם דלא ראינו שנוהגים כן ובאמת דין גדול הוא זה שלמד מדבריו וטעמו דכיון דהבעיא ששאלו בנשיא הוה אפי' כשאינו מת מצוה וכמו שתירצו אין כהונה היום א"כ אם לשון הבעיא מתחיל מאומרו והנשיא כבודו לכך משמע דאיירי בהא דאיירי הך בעיא דנשיא מאי דקאמר לעיל מיניה אבל אם היה כבודו בכך לא בדא דעל זה שאלו אם הנשיא אע"ג דלא מתני יהיה הדין כן וכיון דבעיא דנשיא בשאינו מת מצוה ממילא דהא דלעיל נמי איירי בשאינו מת מצוה ונ"ל דאין ללמוד חידוש גדול כזה מדברי הרא"ש ז"ל אלא דהרא"ש ז"ל סובר דתרי בעיי בעו בירושלמי חדא בעיא והנשיא כבודו לכך כלומר במת מצוה דאמרינן דכשמתני לית ליה שיעורא ובנשיא מת מצוה אע"ג דלא מתני יהיה הדין כן או לא. ועוד שאלו אם תמצא לומר דהנשיא כשהוא מת מצוה יטמא לו עדיין תבעי לך כשאינו מת מצוה מה הוא שיטמא כל אדם לכבוד הנשיא והשתא אין ללמוד זה מדברי הרא"ש ז"ל דהא בעיא דכבודו לכך במת מצוה איירי. והשתא ניחא דחזר הירושלמי ואמר ומהו שיטמא לכבוד הנשיא משום דהוי בעיא תניינא דאי הוי חד בעיא למה כפל ואמר כן כבר אמר והנשיא כבודו לכך ודי בזה מה הוא זה שאמר ומהו שיטמא וכו' דמשמע דבעיא אחריתי היא: