לחם אבירים· רבי יעקב משה
הלכה יט
עוף שחוט שנפל לחלב וכו' אם חי הוא מדיחו ומותר ואם צלי קולפו ואם היה בו פלחים פלחים או שהיה מתובל בתבלין ונפל לחלב או לכותח הרי זה אסור ע"כ.
רבינו מיירי הכא דהצלי היה רותח דא"נ דהיה צונן אמאי בעי קליפה בהדחה לבד סגי, ומ"ש רבינו או מתובל בתבלין מיירי ג"כ ברותח וכן פירש הגמ' בפכ"ה דבר גוזלא איירי ברותח. ועיין בתוס' חולין (דף צ"ו ע"ב) ד"ה "עד" שהקשו מההיא דבר גוזלא דסגי שם בקליפה יעו"ש.
ולכאורה קשה מאד להבין קושית התוס' הלא הם בעצמם כתבו דלא מצינו קליפה נזכרת אלא ההיא בכ"צ וא"כ מאי הקשו מההיא דב"ג הא התם הוי חם לתוך צונן, אחר זמן רב מצאתי בהגהות הגאון רע"א ז"ל שהקשה כזה ולא תירץ כלום, ונראה לי לענ"ד לתרץ דתוס' ס"ל דשם בכ"צ קאי הש"ס על חלב רותח שנפל לתוך בשר צונן לכן סגי בקליפה אבל אם נפל בשר רותח לתוך תלב צונן לא סגי בקליפה וכקושית הרשב"א דהבשרשוקע והוי תתאה לכן הקשו שפיר מההיא דבר גוזלא דשם מיירי דהבשר החם נפל להצונן והוי הבשר תתאה לכן הקשו שפיר אמאי סגי בקליפה, וע"ז תירצו היטב דמיירי בצונן ומ"מ צריך קליפה יען דב"ג רכיך ובלע טובא, ולדברי התוס' מאי דקאמר הש"ס ואי מתובל בתבלין היינו כפירוש ר"ח דחריף ובלעי יותר, דלפי פירוש רש"י דרכיך הלא להתוס' גם בלא תבלין הוא רכיך ולמה לן עוד שיהא מתובל בתבלין, אלא צ"ל דהתבלין מועילים שנעשה חריף בשביל זה ועיין בה' ק"פ פ"ח הי"ב וז"ל נטף מרוטבו וכו' יטול את מקומו א"כ מוכח מזה דבצלי בעי נטילה ולא כמו שכתבתי לעיל בדעת רבינו דסובר דסגי בקליפה רק באמת יש לומר דשאני התם דשם מיירי דנטף מרוטבו וחוזר אליו לפיכך הצריכו בו הכשר אמצעי היינו נטילת מקום וכמ"ש הר"ן בפכ"ה דף תתנ"ח אבל היכא דאין רוטב כלל אינו צריך רק כדי קליפה ועיין בתוס' חולין (דף צ"ו ע"ב) ד"ה עד ועיין חוו"ד סימן צ"א סקי"ג ודו"ק: