אור ברסלב
לוח ארז חלק א לוח ארז - הקדמה

לוח ארז חלק א· רבי יצחק קונשטאט

לוח ארז - הקדמה

לרבי יצחק בן אליעזר ליפמאן ז"ל:

הקדמה:

אמר רבי יצחק לשעבר היתה התורה כלל והיו מבקשים לשמוע דבר משנה ודבר תלמוד ועכשיו שאין התורה כלל היו מבקשים לשמוע דבר מקרא ודבר אגדה. (מדרש רבה שה"ש פרשה ב'): ונראה עפמ"ש לפרש ילקוט תהלים פ"ט. אף אני בכור אתנהו עליון למלכי ארץ וכי דוד בכור הי' והלא כתיב ודוד הוא הקטן אלא מה בכור נוחל פי שנים כך דהע"ה נחל פי שנים בעוה"ז ובעוה"ב וכה"א למנצח על הנחילות. הכוונה להם בזה כי תוה"ק תצוה לנו מלבד החוקים והמצות שבין האדם לבוראו גם לחיות חיי המוסרי והמדיני. ונתנה לנו משפטים אשר בהם יחי' האדם עם חבריו ורעיו ע"פ נימוסי אמת וצדק. ולנו יתר שאת על כל העמים אם אמנם שגם להם משפטים מדיניים בכ"ז אינם אצלם אלא דתי בני אדם אחרי שאמונתם לא תצוה אותם על משפטים כ"א על חוקי דתם לא כן אנחנו שגם משפטים שלנו מסיני נתנו כמו החוקים כמ"ש ואלה המשפטים מה הראשונים מסיני אף אלו מסיני. והטעם בזה כי רצה הקב"ה שנשמור המשפטים המועילים לחברת המדינה ונזהר הרבה בהם ע"כ צוה עליהם כמו על שאר צוויי התורה ולא עשה כן לכל גוי ומשפטים בל ידעום אבל בכ"ז לא יונח לנו אם לא נשמור רק המשפטים כי אז רק כבני אדם נחשבנו אבל עוד לא בשם ישראל נכונה מי ששומר (מדרש רבה שה"ש פרשה ב'). את המשפטים שהשכל מחייבן ומניח חוקי אמונתנו אשר רק לנו בנ"י למורשה ואינם בשווי עם שאר בני אדם כ"א לנו כפלים לתושי' לשמור ולעשות משפטים צדיקים שיצדק עלינו תואר בני אדם באמת וגם לשמור דרך עץ החיים היא תוה"ק המזהרת אותנו על תרי"ג מצות אשר על ידם נקנה לנו את שם הכבוד ישראלים. וזהו כוונת הכתוב הגיד לך אדם מה טוב ומה ה' אלקיך דורש מעמך כלומר הקב"ה מבקש מאתך ב' דברים הגיד לך אדם מצד היותך אדם מה טוב לך לעשות וגם ומה ה' אלהיך מצד היותו אלקיך ביחוד אלקי ישראל אשר הוציאך ממצרים באותות ובמופתים דורש מעמך. וע"ז השיב על ראשון ראשון כ"א עשות משפט ואהבת חסד זהו מצד תואר אדם אשר בלעדי משפט וחסד לא תכון חברת האדם והצנע לכת עם אלקיך זהו מה שמוטל עליך עם ישראל בפרט ללכת במצות ה' בין אדם למקום ב"ה. וזו הכוונה בגמ' דברכות שאמרו התלמידים לר"א למדנו ארחות חיים ונזכה בהם לחיי עוה"ב כלומר שילמדם הדרך הנכון אשר ילכו בהנהגת חייהם בעוה"ז באופן הנאות לחברת ב"א. וגם תלמדנו הדרכים אשר בהם נזכה לחיי עוה"ב. וזהו כוונת בלעם באמרו מה טובו אהליך יעקב משכנותיך ישראל כי לפי האמור יש לישראל נימוסים טובים בהם יחיו חיי עוה"ז בנעימות ע"י שיש להם משפטים טובים אשר יתנהגו על פיהם. וע"ז נאמר וחיי עולם נטע בתוכנו שגם לצורך חיי עוה"ז ותיקון חברת ב"א נטע בתוכנו משפטים צדיקים להתנהג על פיהם. וגם יש להם עוד הדבר היותר נכבד והם החוקים המובילים לחיי עוה"ב. והנה העוה"ז דומה לפרוזדור ולאהל אשר יטהו עובר אורח לפי שעה ודעתו להעתיק משם בקרב ימים ע"כ יכונה העוה"ז דירת ארעי ואהל לא כן משכן יקרא מקום עוה"ב אשר שם מקום תחנותינו לעולמי עד כמ"ש ותשובתו הרמתה כי שם ביתו ר"ל בשמים הרמים והנשאים בעולם העליון שם הוא ביתו העיקרי משא"כ למטה בעוה"ז איננו בית רק אהל עראי וז"ש מה טובו אהליך יעקב ומשכנותיך כלומר חיי עוה"ז וגם חיי עוה"ב יחדיו יהיו תמים בעם סגולתנו. וזהו כוונת המדרש ישראל חטאו בכפלים שנא' חטא חטאה וגו' ולקו בכפלים שנא' כפלים בכל חטאותי' ומתנחמים בכפלים דכתיב נחמו נחמו עמי הכוונה כנ"ל כי כשישראל חוטאים שתים רעות עשו עמי הא' שחטאו נגד משפטי חברה האנושיות. והב' שגם בתורת אלקיהם נצטוה להם לחיות חיי המוסריים וע"כ עונשם בכפלים וגם נחמתם תהי' בכפלים:

ועפ"י הנאמר יש גם למורה ולרועה עמו צאן קדשים שתי מצות בהן ינטל וינשא אח העם. הא' להורות להם משפטים טובים איך ינהגו בין אדם לחבירו ולהלהיב בלבם אש המדות הטובות ולהאיר בשכלם נוגה אור המצות השכליות איך יאהבו איש את רעהו ויתפללו בשלום מלכות ושלום המדינה כל אלה חוברו יחדיו אשר המה מצות שכליות מועילות לטוב העולם. ולכוונה זו אחז"ל בגיטין ד' ס"ב ע"א מנ"ל דרבנן איקרו מלכי דכתיב בי מלכים ימלוכו הכוונה כי המלך תעודתו וחובתו לנהג את אומתו הסרה למשמעתו למען יחיו חיי המדיני אבל חיי הנפשי אין למלך חלק בו כ"א הכהן אשר הופקד על התורה ועבודה המה הכהנים יורו לחיות חיי אמת למען יזכו לחיי עוה"ב אבל הרבנן אף שעיקר תעודתם להדריך את תלמידיהם לחיי עוה"ב בכ"ז גם מצות אשר המלך מיועד עליהם. גם אותן מחויב הרב והמורה להדריך את הסרים למשמעתו ולהזהירם ג"כ על המשפטים. וז"ש מנ"ל דרבנן איקרו מלכים ר"ל שהרבנים מחוייבים ג"כ לעשות כמצות המלך להזהיר את העם על המשפטים שנאמר בי מלכים ימלוכו. אבל אמרו עוד שם ומנא לן דכפלינן שלמא למלכא שנאמר שלום שלום לך כוונתם ז"ל בזה שח"ו לא יסתפק עצמו הרב בזה כמו בזמננו בעוה"ר בהרבה דרשנים להוכיח את העם למען ילכו בדרך משפט צדק ומישרים ולאטום את פיו מלהוכיחם על עקרי תוה"ק שהם המצות והחוקים אלא כפלינן שלמא למלכא הני מלכי רבנן יש להם לעשות שלום בדברים הארציים למען יחיו חיי שלום ואמת בישוב הארץ. אבל גם זאת להם והוא העיקר לעשות שלום גם בענין הנפש להורות לעם ה' חוקי האלקים ותורותיו אלה המצות אשר נצטוו בהן המלכים רבנן: ובזה פירשתי המאמר תנא דבי אליהו בל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא שנאמר הליכות עולם לו אית הליכות אלא הלכות. הכוונה כי רבו כעת המתפרצים לעלות למעלה להיות לרב ולמורה לעם ה' ואין בהם אפילו ריח תורה ויראת שמים רק מהגים ומצפצפים כל היום תמיד בדרשותיהם ומזהירים את העם רק על דרכי המוסר המדיני ואהבת אדם ומצות צדקה וכדומה מהמצות אשר כל אדם גם אם לא הנחילו ה' תורת משה יודע לעשות אותם אבל ממצות ישראל שבת ותפילין נדה ומאכלות אסורות וכדומה הם מחשים ומחרישים יען שגם המה אינם מקיימים אותן בדקדוקיהן כראוי לא כן הת"ח ההגון הוא יודע שאם גם הוא מוזהר ומצווה להזהיר את האדם על מצות שכליות אשר יעשה כל האדם וחי בהם עוד זאת לנו פי שנים ברוחינו כפלים לתושי' להזהיר את העם על המצות והחוקים התוריים אשר לא עשה כן לכל גוי והמופת ע"ז למען דעת את הרב המורה מאיזה כת הוא הנהיגו חכמי הדורות שכל דורש באגדה ידרוש תחלה בסוגיא דבר הלכה מחדדן שמעתתי' להורות בזה כי לא רק בדברים השכליים חובתו אשר כל אומה ולשון יודעים אותם כי אם המקום אשר עומד עליו מקודש ג"כ בהלכות המסורים לנו ממקור תוה"ק כי ההלכות רק לבני ישראל לנחלה ולא עשה כן לכל גוי. והנה המורים מהכת החדשה אשר זכרנום ראשונה אין מלאכתם רק להזהיר את האדם שיחי' חיי המדיני בעוה"ז אבל לא יעשו מאומה בשביל עוה"ב לא כן המורים הת"ח רבנים הנאמנים לה' כל ישעם וחפצם להורות לעם את הדרך אשר יבואו בו לחיי נצחי לעוה"ב. ואחרי שהאגדות רוב תוכן עניינים רק לעורר את האדם למעלות ומדות טובות שמנו חכמים שעל ידיהן תפארת לו מן האדם בעוה"ז אבל כל ישראל יש להם חלק לעוה"ב ע"י התורה שניתן רק לישראל עם קרובו והמה ההלכות והשמעתתא ע"כ מי שמורה לעם רק בדברי אגדה זה בודאי מרומם אותם על גפי מרומי העוה"ז אבל מי ששונה גם הלכות מובטח שהוא בן עוה"ב שאיננו רק מורה ומלמד על עניני עוה"ז שנאמר הליכות עולם לו כלומר לנו בנ"י שני מיני הליכה יש להלוך הא' לחיי עוה"ז והב' לחיי עוה"ב ואל תקרי הליכות אלא הלכות אם שונה ומלמד הלכות זהו לאות שעושה הליכות שני מיני ההליכה הנזכרים: וזה הי' לדעתי חטא ישראל אשר בקשו להם מלך בימי שמואל וחקרו המפרשים מה פשעם ומה חטאתם אחרי שנצטוו בפירוש שום תשים עליך מלך אכן חטאם הי' שאמרו תנה לנו מלך לשפטינו ככל הגוים כלומר אין כוונתם שהמלך ידריכם ג"כ לחיי עולם הנצחי כ"א רק בקשו מלך לשפטם ככל הגוים שכל תכליתו לא יהי' רק לשפוט בין אדם לחבירו בעניני נימוסי המדינה אבל לא בענינים האלקיים. וזה שסיפר הכתוב וירע הדבר בעיני שמואל על אמרם תנה לנו מלך לשפטינו כלומר שזה הרע בעיניו על אשר לא בקשו מלך רק לשפטם בענינים הארציים כי יהי' ריב ומצה ביניהם ולא בענינים גבוהים נצחיים ואין זה מצות המלך ישראל רק כמו שנאמר גבי דהע"ה אף אני בכור אתנהו עליון למלכי ארץ כלומר שהוא הבכור קודש לה' שינהג את עמו בדרך הקודש בעניני הנפש וגם עליון למלכי ארץ גם בענינים ארציים ינהיגם באופן מאוד נעלה וע"ז אמרו במדרש שהתחלנו מה בכור נוחל פי שנים אף דהע"ה נחל פי שנים בעוה"ז ובעוה"ב ר"ל שבשני הענינים האלו הוא מלך בין בעניני עוה"ז וגם בעניני עוה"ב:

וזהו כוונת מדרש ילקוט ע"פ נחמו נחמו עמי חטאו בראש שנאמר נתנה ראש ונשובה מצרימה ולקו בראש שנאי כל דאש לחלי ומתנחמים בראש שנאמר ויעבור מלכם לפניהם וה' בראשם והכוונה ע"פ הנ"ל פשוטה חטאו בראש באמרם כי א"צ להם לראש ומנהיג כ"א אשר יצא ויבוא לפניהם במלחמה בענינים ארציים וז"ש נתנה ראש ונשובה מצרימה כלומר אין כוונתינו בנתינת הראש רק למען ינחה אותנו בדרך הארצי אשר נלך וע"כ לקו ג"כ בראשם שראשם לא הי' בריא אולם ולא היה לו כח למלא מבוקשם זאת וע"ז נאמר כל ראש לחלי ומתנחמים בראש שלעת"ל ידעו ויבינו כי צריך להם לראש גם בענינים האלקיים וזהו ויעבור מלכם לפניהם וה' בראשם שיהיה מלך בארץ וגם בענינים האלקיים. אבל למען יוכל המלך לקיים ב' מצות אלו בשלימות צביך הכנה יתירה וסיעתא דשמיא וזה יבוא לו אם ינהג כמו שסיפר על דהע"ה בילקוט מלכים שאמרו עליו שהי' מניח כתר מלכות במקום הנחת תפילין והכוונה לדעתי עפמ"ש במצות תפילין והי' לך לאות על ידכה ודרשו חז"ל ידכה יד כהה ועם כי הפירוש הפשוט הוא להניח על יד שמאלית בכ"ז לדעתי יש עוד רמז בדבר כי התפילין מורים כי כשל כחנו ואין אנו יכולים לעשות מאומה בלעדי אם יד ה' תהי' בעזרינו וע"כ קושרים התפילין במקום היד ובמקום המוח להורות בלבנו אשר כח גופינו שהוא לרוב ביד אשר בה נשלים את כל צרכינו וכח מחשבותינו אשר הוא במוח אסורים המה בחבלים אשר נפלה לנו בנעימים וקשורים בידו של הקב"ה שהוא הנותן לנו כח לעשות חיל וזהו והי' לך לאות על ידך זה מורה לך אשר ידך יד כהה ואין כח לה אם לא שהש"י נותן לה כח:

והנה אם האיש הבינוני אשר אינו עומד ברום המעלות אם זה לא יגבה רוחו כ"כ אין זה חידוש אבל דהע"ה אשר כל עם יכבדוהו ומעוטר בטכסיסי כבוד אשר עמד ברום המעלה גבוה מאוד ובכ"ז אמר ה' לא גבה לבי ולא רמו עיני ולא הלכתי בגדולות ובנפלאות ממני והטעם לזה אמר אם לא שויתי ודוממתי נפשי כגמול עלי אמו כמו שזה יינק רק החלב המקובץ בדדי אמו ומקבל ממנה כ"כ דהע"ה לא אמר שלו יאתה הגדולה מחמת שלמותו וכחו הגדול כ"א הכל בתורת חסד ינק משפע העליון וע"ז אמר ג"כ לך ה' הגדולה וגו' כלומר הכל הוא בתורת חסד ממך וזהו כוונתם שהי' מניח כתר מלכות במקום הנחת תפילין כמו שהתפילין הם לאות שהכל מהש"י כ"כ כתר מלכותו הי' בדעתו שקיבל רק בתורת חסד מהש"י. והנה הבכור שיורש נחלה בודאי אין בדעתו שהוא בכחו עשה לו החיל הזה כי מי פתי יאמין כן. וז"ש אף אני בכור אתנהו עליון למלכי ארץ הכוונה כמו שהבכור יודע שירושתו באה לו רק מכח אחרים ולא עוצם ידו עשה לו את הכבוד הזה כן דהע"ה הי' בענין זה דומה לבכור ועי"כ זכה לגדולה לקיים ב' מצות הנ"ל כאמרם כל המשפיל עצמו הקב"ה מגביהו וזהו כוונת המאמר מה בכור נוחל פי שנים כך כן דהע"ה נחל פי שנים שידע שבא לו הכל כמו נחלה ולא בכח ידו ועי"כ זכה לנהל עמו בענין עוה"ז וגם בענין העוה"ב וכה"א למנצח על הנחילות בשביל שהי' אצלו הכל כמו נחלה שבא לו מהש"י ולא בעוצם ידו עשה את החיל:

המורם מכל זה שעיקרה וגופה של תורה הן ההלכות והויות דאביי ורבא ורק העוסק בהם לשוטט בצי אדיר בים התלמוד והפוסקים ולא פסק פומי' מגירסא לעשות ציצים ופרחים בפלפולא דאורייתא זה השער המצויין בהלכה ואסוקי שמעתא אליבא דהלכתא צדיקים יבואו בו ויהי חלקם בזה ובבא. ע"כ דרשו ז"ל סמכוני באשישות אלו הלכות רפדוני בתפוחים אלו האגדות כי ההלכות הן הנה הי' לבנ"י ליין המשומר המשמח לבב אנוש אשר דעת זקנים נוחה הימנו המה החמרא וחיי לפום רבנן כי חיי עוה"ז הזהירו והבריקו ע"י נועם אגדותיהם המושכים את הלב לחיות חיי מוסר היושר והצדק האהבה והחמלה למען ימצא חן בעיני האדם ורוח הבריות תהא נוחה מהם ומהמונם אבל החמרא המה ההלכות החמורות וקשות המה יסעדו ויתמכו את לב האומה הישראלית באשר הם עם קרובו ישראל בחר לו יה לסגולתו ע"כ אם ההלכות דומים ליין ישן חמרא ורוחני פקחין ההגדות דומים לתפוחי זהב במשכיות כסף אשר הם באים פרפראות לחכמה העיקרית כמו כן ההלכות הם ראשון שבראשון לדבר שבקדושה ואחריהם יבואו האגדות אשר על ארץ יסדם ר"ל שיסודם ועיקרם לעורר את האדם להשלים תעודתו עלי ארץ:

ואם ישאל הקורא אחרי כי כן שההלכות הם העיקר בתורה ולהם משפט הבכורה על האגדות מדוע אבוא היום אל העין להוציא לאור לעין כל חידושי אשר חנני ה' באגדה ולא הקדמתי בתורה חידושו בהלכות גפ"ת אשר בהם עיקר לימודי בעזה"י מנעורי מעת אשר יצקתי מים על ידי א"ד מארן הגאון רשכבה"ג בעל כתב סופר זצוקללה"ה עד היום הזה שאינני מש בעזה"י מאהל של תורה ומדוע שכלתי את ידי לחתום באוצרותי חידושי הלכות אשר ישנם אתי בכתובים על רוב שיטות הש"ס תל"י תלים של הלכות ואפיץ מעינותי חוצה בחידושי אגדות אשר קטפתי מלוח עלי שיח רבותינו ז"ל, על זה אשיב כי הן אמת שלהלכה משפט הבכורה על האגדה ולה נאה ויאה להיות ראש וראשון אבל כ"ז בדורות הראשונים שכל אנשי אמונתנו כל בית ישראל היו זרע ברך יראת ה' חופף עליהם כל היום אין בהם נפתל ועקש וכל העם מגדול ועד קטן אחזו בלי הרף בדגל התורה ויראת ה' טהורה עמדה לעד נאמן שהחזיקו במצות ע"כ לא הי' מן הצורך אל האגדה להגיד מישרים ולהוכיח בשבט מוסר בשער בת רבים אחרי שכל העדה כולם קדושים ובתוכם ה' מי יתנשא על קהל ה' לדבר תוכחות להעיר על אזן שומעת תוכחת חיים ע"כ רק הלכות ושמעתות היו מהצורך והראוי להעבירם במחנה העברים לא כן בזמנינו אלה אשר בעוה"ר רבו העבדים המתפרצים תחת אדוניהם ורבים מעמי הארץ המתיהדים אשר בשם ישראל רק יכונו נתקו מוסרות הברית אשר כרתו אבותינו את ה' והשליכו מעליהם עול מלכות שמים ודבר ה' זו הלכה הוא לעיניהם כספר החתום אין מן הצורך כ"כ לפרסם חדשות ונצורות בדבר הלכה כי אלה רק לשרידים אשר ה' קורא אליהם אבל רוב הצבור יכלו עמוד על נפשם רק אם קול קורא עליהם בדברי אגדה המושכים את לב ישראל לאביהם שבשמים ואם אולי אחד בעיר ושנים במשפחה יתעוררו ויקיצו מתרדמת הזמן ע"י דברי מוסר הערוכים לפניהם על שלחן האגדה ויאכלו מפריו וישבעו מטובו ותהי בפיהם כדבש למתוק ויאורו עיניהם לעזוב דרך רשע וחיש להם ישע אז המגיד מישרים רופא אומן יקרא ושכר הרבה יטול כי המקיים נפש אחת מישראל כאלו קיים עולם מלא:

והוא הנרצה במאמר הנצב פתח דברינו אמר רבי יצחק לשעבר היתה התורה כלל שכל בית ישראל איש מהם לא נעדר מעדר צאן קדשים אשר רעו על מרעה טוב ושמן שדה התורה והיראה וכל א' מישראל הי' כלול בהדרת התורה לא היינו צריכים להשמיע לרבים רק דבר משנה ותלמוד אבל עכשיו שרבים יצאו מן הכלל לא ללמד ולא להחמיר כ"א להקל מעליהם עול תורה ע"כ דבר מקרא ואגדה ירוו צמאון העם כי עיני כולם אל האגדות ישברו לתת להם את אכלם בעטם עט סופר מהיר. ומה נאה ניר זה לזרוע בו דברי השיר המקודש מה נעשה לאחותינו ביום שידובר בה אם חומה הוא נבנה עליה טירת כסף ואם דלת היא נצור עלי' לוח ארז וכבר דרשו רז"ל במדרשים אם חומה היא אם מעמידים מעשיהם כחומה ובתנחומא ר"פ לך לך אם נפשו כחומה זו שהיא עומדת בפני מלחמות הרבה וימסור עצמו על קדושת השם וכו' ואם דלת היא אם דל הוא ממצות ולדרכנו נאמר מה נעשה לאחותינו ביום שידובר בה אם אנו רוצים לדבר דבר מדברי תורה אל אחותינו רעיתנו כנסת ישראל האהובה מה נעשה מה הדברים אשר ישים ה' בפינו אותם נשמור לדבר ומה מנו יהלוך לרון בחוץ על גפי מרומי קרת איזה מקום בינת ההלכות החמורים ואיזהו מקומן של שבחי האגדות ע"ז בא כמשיב אם חומה היא אם כנס"י אום אני חומה שים התורה חומתה והיא מוקפת חומת וחיל התורה ואש דת לה לחומה סביב והיא קרי' נאמנה צדק ילין בה ולכל בתי בנ"י אור תורה במושבותם בית מושב עיר חומה ואין בה שום פרצה אז מה טוב ומה נעים לבנות עלי' טירת כסף מכסף חרוץ חריצות הפלפול ומכסף נבחר מבחר הרעיונים אשר גודלו ויולדו על ברכי ההלכה אבל אם דלת היא כפירוש המדרשים שהיא דלה מן המצות ובחומת התורה כבר נפרצו פרצות שועלים המחבלים כרם ה' צבאות הלכו בו וכבר הפתח פתוח לעוברים ושבים מדרכי ה' אז עת לדבר דברי מוסר ואגדה המקרבים את המרוחקים בזרוע ע"כ נצור עלי' לוח ארז נכתוב על לוח דברי אגדה. שאף שהם נגד כסף ההלכה רק כערך העץ נגד הכסף מ"מ גם הארז בלבנון ישגה ללבן את ישראל משגגותיהם לצרפם ולזקקם כמטהר כסף. ויש להוסיף שעי"כ מרמז לוח ארז על האגדה כי שני לוחות הברית אשר קיבל מרע"ה מסיני מרמזים על הלכה ואגדה תואמים מלמעלה ולוח האחד הוא לוח הארז ירמז בפרט על האגדה לפ"מ שאז"ל (ר"ה כ"ג) ארבעה מיני ארזים הם עיי"ש כן ההלכה אין לה אלא פירוש אחד הוא ההלכה הקבועה והפסוקה משא"כ האגדה דומה בזה לארז שיש לה ג"כ ארבע מינים ממינים שונים כולם אהובים והמה פרד"ס "פשט "רמז "דרש "סוד:

ופירשתי בזה ע"ד רמז בפ' נח צהר תעשה לתבה ואל אמה תכלנה מלמעלה ופתח התבה בצדה תשים תחתים שנים ושלישים תעשה כי אז"ל מיום שחרב ביהמ"ק אין לו להקב"ה בעולמו אלא ד' אמות של הלכה רמזו כי התורה כלולה מפרד"ס פשט רמז דרש סוד והן הן הארבע אמות של הקב"ה ואחרי שסודות התורה אין מגלין אותן אלא לצנועים כדכתיב כבשים ללבושך כמו שדרשו חז"ל. יש לרמז שזהו שאמרו המעביר ד' אמות ברשות הרבים חייב כי הת"ח נקרא שבת כמ"ש המפרשים שהוא קודש לה' כשבת והג' אמות שהם פשט רמז דרש כל הבא ללמוד ממנו יוכל ללמדו לעין כל חכמתו בחוץ תרונה אבל סתרי התורה הצנע לכת עם אלקיך אבל מי שמעביר כל הד' אמות היינו אף הסודות הנעלמים הוא מעביר קולם במחנה ברשות הרבים לא עשה כראוי וחייב. וכתבתי בפ' תרומה שעל הנגלה נאמר יגעתי ולא מצאתי אל תאמן אבל הנסתרות לה' אלקינו ורק מי שה' בחסדו יערה עליו רוח ממרום וידשן בשמן רוה"ק ראשו הוא יוכל לזכות לנסתרים ע"כ לפמ"ש בספרן של צדיקים שמלת תיבה הנאמר בנח יוכל לרמז על תבה ודיבור עיי' צמח צדיק ע"כ מרמז הפסוק צוהר תעשה לתיבה תוכל להצהיר ולהאיר באור שכלך את הדיבור שיצא מפי הקב"ה בתוה"ק אבל כ"ז רק בג' החלקים פר"ד היינו הג' אמות רות שבינתך יחלוף עליהם אבל ואל אמה היא אמה הרביעית והסודות והצפונות לא יוכל שכל האדם לבוא עד תכליתם רק תכלנה מלמעלה אלקים יושב מעלה הבין דרכה והוא ידע מקומה והנה להבין פשט רמז דרש בדרכי התורה אין אנו רשאים להוציא תבה א' מן הכתוב ולפרשה רק ההמשך עם כל הכתוב מה שנאמר לפניו ולאחריו הוא יורה דרך האמיתי אבל בנסתרות וסודות התורה כ' הרמב"ן עה"ת שכל אות ואות מרמז על סודות נוראים עד שאז"ל ע"ז יודע הי' בצלאל לצרף האותיות. וז"ש ופתח התיבה בצדה תשים אם רוצה אתה למצוא פתח ומפתח להבין כוונת הדיבור אז אינך רשאי להעלים עינך ממה שנאמר לפני התיבה ולאחרי' כ"א בצדה בהמשך עם מה שלפני' ולאחרי' תמצא פתח ושער צדיקים יבואו בו להבין ולהשכיל פי' המלה אבל כ"ז תחתים שנים שלשים תעשה בשלש אמות התחתונות שהם פשט רמז דרוש צריך אתה לבקש הפתח מן הצד אבל ברביעי בקודש אין אתה צריך לחפש את הפתח שמן הצד כי אף תיבה אחת בפ"ע מרמזת וניתנה לדרוש כנ"ל בדרך רמז:

ומטעם האמור קראתי שם ספרי זה אשר רוב דבריו בהררי האגדה יסודתם לוח ארז כי קטפתי לוח זה מעלי שיח ושיג האגדה ועוד יקרא בו שמי ושם אבותי לו"ח הוא ר"ת ליפמאן וחנה הוא עט"ר אבא מארי הה"ג זקן שקנה חכמה חריף ובקי כש"ת מו"ה ליפמאן שליט"א תורתו אומנתו בשבת תחכמוני ק"ק פרעסבורג והבדלו החיים אמי מורתי הצדקת מ' חנה תנצב"ה מחי' חיים יאריך ימי אבי נ"י ויחדש כנשר נעוריו ינוב בשיבה דשן ורענן על התורה ועל העבודה כאשר עם לבבו הנאמן לה' ולתוה"ק ומחי' מתים ברחמים רבים יגמול כצדקתה בעלמא דקשוט וכבור ידה ישיב לכבוד אמי מורתי ע"ה ותהי נשמתה צרורה בצרור החיים ואחרי שהקדמתי ברכת הורי ומורי החקוקים באותיות אהבה על לוח לבי גם אני אחריהם מקום אשר יהי' העץ שם יהי' פריו כי ארז בגימטריא שמי יצחק חושבנא דדין כחושבנא דדין. גם אר"ז עם הג' אותיות עולה למספר ליפמאן שם אאמ"ו נ"י:

ומעתה ארזי הלבנון אדירי התורה בטרם אשים קנצי לאקדמות מילין עוד אחת אדברה וירוח לי לכסות עינים על אשר אני מוציא לאור דברי אגדה האלו כי הן אמת שמעולם לא עלתה על דעתי להיות חבר לחוברי חיבורים מחוכמים רק אחרי שרבים אשר שמעו לקול דברי ויהי בפיהם כדבש למתוק הפצירו בי וחלו את פני לבל אמנע הטוב מבעליו ובל אחשוך בר מלאום כי לא עת לחשות כ"א עת לדבר ע"כ לא יכולתי לסרב בגדולים פתוני ואפת ותמכתי יתדותי על מאמר רז"ל בירושלמי פ"ג דביכורים ר' זעירא הוו בעון למימני' נשיאה ולא קיבל כיון דשמע להא דתניא חכם ונשיא כיון שנתמנה מכפרין עונותיו סבר וקיבל חכם דכ' מפני שיבה תקום וגו' וכתיב בתרי' וכי יגור אתך גר מה גר מוחלין לו כל עונותיו אף חכם כיון שנתמנה מוחלין לו על כל עונותיו. הכוונה לדרכנו כי ר' זעירא מפני ענותנותו לא רצה לקבל מינוי הנשיאות כי ידע בנפשו שאין בו המדות ומעלות תרומיות הנצרכות לאיש אשר יעלה במעלות אבל באמת כ"ז אם יש כאן אנשים אחרים הרוצים להשיג שררה זו אשר להם מעלות ומדות האלו אז ראוי ונכון לעניו שסובר שאין בו מדות שלימות כאלה לסגת אחור ל"כ בזמנינו זה בעוה"ר אשר סבבוני שועלים הרוצים להתנשא ואין בהם ריח תורה ויר"ש כי כל ימיהם כלו בהבל לדרוש בחכמות זרות וחייהם אינם חיים ע"פ דת תוה"ק כי אם בחברת מרעים יתרועעו ופתאום יתאמצו להשיג רבנות על אשר יודעים להגות ולצפצף בהבל פיהם ואז מוחלים להם הקהל כל עונותיהם אשר חטאו בימי היותם בבית מדרש החכמות החיצוניות בעת כזאת מי אשר רק יראת ה' בלבבו ודפק על היכל החכמה והתורה אף שלא בא אל שערי' פנימה ולא מילא עדיין כרסו בש"ס ופוסקים כראוי בכ"ז במקום שאין אנשים ישתדל להיות איש. וזהו כוונת המאמר כיון ששמע חכם שנתמנה מוחלין לו עונותיו כלומר שהגיע זמן כזה שממנים חכמים אשר קופה של שרצים תלוי' מאחוריהם ובשבתם על כסאם מהצורך למחול להם על עונותיהם הקודמים אז אמר עת לעשות לה' ולקבל המינוי אף שלדעתו גם הוא איננו מושלם עדיין. והנה הגר מתחלה עד שלא בא לחסות תחת כנפי השכינה חי' חיי הבל וחיי חטא ובכ"ז כיון שנתגייר מוחלין לו וע"ז אמר הכתוב מפני שיבה תקום כלומר אל תמתין עד שיגיעו ימי הזקנה שאז כבר יהי' לך חכמה ותבונה למדי כ"א לפני זמן השיבה תקום על משמרתך כעין שפירש בזוה"ק ואימתי וכי יגור אתכם גר כשתגיע עת אשר מקבלים גרים שחיותם הקודם הי' בגיותן וכמו לגר מוחלין עונותיו כך לחכם אז מצוה עליך שמפני שיבה תקום וכנ"ל:

כמו כן אומר אני עלי אף שידעתי מך ערכי נגד ערך המאורות הגדולים אשר האירו פני תבל בספריהם בכ"ז היום הזה אשר רבו המוציאים לאור בכל עת ועונה דברי נרגן כמתלהמים על ה' ועל משיחו הדוברים עתק בגאוה ובוז על התורה והמצוה ע"כ אף שדברי אלה שאני כותב על הספר לא אוכל להתהלל בהם שכולם אהובים כולם ברורים וישרים למוצאיהם בכ"ז בזאת יתהלל המתהלל שהם יוצאים מן הלב אשר תוכו רצוף אהבה עזה לה' ויראת ה' נוססת בקרבם ואולי מעט מהם יכנסו אל לב אטום יכו שורש ויעשו פרי המשמח אלקים ואנשים ואנו דומים בזה לאיש אשר בא לפיו סם המות היורד חדרי בטן לבלע ולהשחית ואז כל היודע מזה ואינו רוצה לעמוד על דם רעהו ירוץ ויבוא סם ומרקחת (געגענגיפט) מאת אשר נמצא בידו וברשותו גם אם אינו יודע בבירור שסמיו ומרקחותיו יועילו להחליש כח סם המות אשר שתה ולעה חבירו בכוס התרעלה בכ"ז מה לו בזה הלא לא יזיק ואולי יועיל וחי אחיו עמו ועל ידו כמו כן אחרי שבכל עבר ופנה מעבירים קול במחנה העברים בספרי מינות אשר בחלקלקות לשונם יסיתו וידיחו את העם מאחרי ה' ומות הנפשי בסיר הבשר אשר יעריכו על שלחן מגואל ע"כ כל מי שימהר ויחיש מעשהו להאכיל דבש וחלב תורת ה' תמימה המשיבת נפש וכל מי שיצפון לישרים תושי' המתיש כח של הארס הצפעוני אשר ישוך הנחש הקדמוני בלחשיו ודיבוריו לצדקה תחשב לו עד עולם כי הוא עשה את שלו המחוייב עליו להציל נפשות נקיים מרדת שחת ולא עליו המלאכה לגמור:

ואחרי הדברים והאמת האלה. הנני יוסיף לדבר עוד דברים אחדים והוא התנצלות על לשוני ומילולי בספרי זה שפעמים בא בארוכה ופעמים בא בקצירת האומר אף שאמרו חז"ל לשון חכמים מרפא ופירשתי המשנה ראשונה בפ' קנין תורה שנו חכמים בלשון המשנה ברוך שבחר בהם ובמשנתם כי יש ספרים שתוכניותם הוא טוב ונעים אבל הלשון איננה שפה ברורה כי לא הי' כוונת מחבריהם לדבר לשון צח ונקי רק כוונתם היתה להודיע תוכן הדבר אשר הציבו להם למטרת חכמתם אבל במשנתנו לא לבד תוכן הענין מאיר עינינו כ"א גם לשונם כסף נבחר כלשון חכמים מרפא שמהלשון עצמו נוכל ללמוד להועיל וז"ש שנו חכמים המה ז"ל למדו אותנו לא לבד תוכן הענין כ"א גם בלשון המשנה גם הלשון הוא לימוד נאות והנה התורה עצמה איננה ביחס הצטרפות אל המלמד אבל סגנון הלשון יתייחס אל המלמד והוא סוביעקטיוו נובע מפי איש פרטי כל א' וא' לפי דרכו וזהו ברוך שבחר בהם הוא פרטיות שלהם וסגנון לשון הזך והברור של חכמז"ל ובמשנתם הוא תוכן הענין כולו יפה אף נעים. בכ"ז אחרי שבעת כתבי רובי תורתי בספרי זה כמו זר נחשב לי להעלותם על מזבח הדפוס כדבר האמור למעלה ורק כתבתים על הספר בדיו והיו לי לאות ולא לאחרים לאות ע"כ לא דקדקתי אז לתאר את הדברים בחוג המליצה ולמשחם בששר השפה הברורה וכעת אחרי שנעתרתי לבקשת אוהבי ורעי להוציאם החוצה לעיני כל לא יכולתי להלבישם מחלצות ועטיפות מאני מכבדותא בגדי שש ורקמה מלשון אדרת כי גמירא עתיקא קשה מחדתא והנחתי הדברים כהוייתן וכצורתן בלי תוספות ומגרעת ומשנה ראשונה לא זזה ממקומה ותקותי בטח שהקורא באמת וצדק יבין הדברים לאשורן ואל יסתכל בקנקן אלא במה שיש בו. ובזה הנני שולך אותך ספרי זה על פני חוצות ואפטרך בלווי' לוית חן יהי על ראשך יברכך הי וישמרך כפי' המדרש יברכך בבנים וישמרך מן המזיקים כי אחרי שכל המלמד את בן חבירו תורה כאלו ילדו גם אתה תוליד בנים לאבינו שבשמים יהיו דבריך נשמעים להפיח לבת אש התורה והיראה על לב אבות ובנים וישמרך מן המזיקים מן המבקרים אשר יצפנו לנקי חנם ויטילו מום ודופי בכל דבר טוב ומועיל כל כלי יוצר עליך לא יצלח וכל לשון תקום אתך למשפט תרשיעי זאת נחלת עבדי ה':

לזכר עולם יהי' צדיק הוא מר חותני הרב החריף הגביר המפורסים בנן של קדושים מגזע אלים ותרשישים כמ"ה יוסף שלעזינגער זצ"ל בן להרב האי גאון לבעל הלכות גדולות כקש"ת מו"ה בונם איגר זצוקללה"ה אחי הגאון רבן של כל בני הגולה רבינו עקיבא איגר זצוקללה"ה וגם חמותי זכורה לטוב היא האשה המפורסמת בחכמתה וצדקתה מ' ראדיש ע"ה בת בתו של הגאון מהרע"א זצ"ל הנז' ובת חורגתו של מרן הגאון ראש גולת אריאל בעל חתם סופר זצלה"ה זכרה ה' לבנן של קדושים האלה לטובה את כל הטוב אשר גמלוני בימי נעורי בתתם את בתם היא זוגתי הרבנית מ' גיטל תחי' לעזר כנגדי והחזיקוני על התורה ועל העבודה תשבע בצחצחות נפשם באור פני מלך חיים עד יעמדו לקץ הימין:

תוכן העניינים

לוח ארז חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה