יד'
והנה כל אלו ששאלו אותי ע"ע הנהגה למעשה מה לעשות אמרתי להם לפנות לרבנים ת"ח יראי ד' מרבים והם לומדי תורה לשמה ואין להם שום נגיעה עצמית ולא מושפעים מהרחוב ואנשים של היום גם לא מעסקנים וכדו' ואינם חוששים מה יאמרו הבריות (*) וגם לא עונים ע"פ הגיונם אלא לפי מה שמבררים בדעת תורתם כפי מה שיוצא להם מדברי חז"ל והפוסקים לבד לאנשים ת"ח כאלה להם יאות לקבוע ולפסוק בכל שאלה פרטית שיש לאדם ובין איש לאשתו כך היה תשובתי לאלה שפנו אלי ושאלו מפי.
(*) ועוד תנאי נוסף מבוקש לענין זה והוא שיהיה לו הערכה לענין הרוחני הזה ששואלים עליה, ולכן אם הנדון בענין הצניעות צריך שיהיה הנשאל אדם כזה שיש לו בעצם הערכה הראויה למנהגי הדורות הקודמות וללבוש הצנוע וגם לההתחסדות שעליה שואלים ואיננו מושפע מהדור הזה וכמו שהובא לעיל עמוד ב' אות ב' בשם החזו"א, ובאמת מי שלומד תורה לשמה בודאי יהיה לו התנאי הנוסף הזה וזה עצמו יהיה הבחנה אם באמת ה"ה לומד לשמה כי אם בודאי יהיה לו הערכה זו, ויש לציין עוד תנאי לפי הכלל שכתוב בספה"ק תולדות יע"י שא"א לאדם לברר האמת בכל דבר עד שיראה מקודם ב' צדדים בהענין (ודבר זה נלמד מהדין לגבי סנהדרין כשדנין דיני נפשות שההלכה היא כולו חייב זכאי) ובפרט כשהשאלה תהיה בדברי ריבות בין איש לאשתו שמצוי היום שהאשה לפעמים בדרגא רוחנית יותר גבוה מהבעל ומכח זה נהיה לפעמים חלוקי דיעות בענינים רוחניים ובזה הדיון הוא ענין דק ועדין מאוד מתי ללכת לפי הכלל שאשה כשירה עושה רצון בעלה וגם לפעמים הותר לב"ד אפילו למחוק שם בכדי לעשות שלום בין איש לאשתו (וכמובן שלא ניתן הלכה זו ביד כל אדם כי לא מצינו הלכה זו אלא בדבר שהתורה גילתה לנו וקבעה ההלכה כך) כמו שמצינו בזמן שבהמ"ק קיים בפרשת סוטה, ועל כן צריך לזה סע"ד גדולה לכוון לאמתה של תורה מתי מותר ללמוד מזה למציאות אחרת ובודאי שלא נאמר כלל זה כשנוגע למצוה שבתורה,
[ ואע"פ שמצינו עובדא בחז"ל שאיזה אדם עם הארץ צוה לאשתו לרוק בפניו של ר' מאיר ובזכות שקיימה דבריו זכתה לילדים גדולים ע"ש, בודאי שאין ללמוד מזה לדבר כזה, וגם שם לא עשתה זאת בצורה (כמו שצוה בעלה) של זלזול וחציפות כלפי ר' מאיר אלא ע"י שר' מאיר עזר לה לקיים דבריו בצורה מכובדת כמבואר שם, ועכ"פ הענין פשוט וברור לכל בר דעת שלא נאמר הכלל של לעשות רצון בעלה כשהבעל רוצה להורידה מרוחניותה אלא צריך שיקול גדול בדעת תורה באיזה ענין ובאופן עליה לוותר על מה שנראה בעיניה שעי"ז היא מתעלה בדרגא יותר רוחני, ובאיזה ענין אין עליה לוותר. ]
ועוד יש ללמוד ממה שמצינו בחז"ל "הלכה שהאשה עולה עם הבעל ואינה יורדת עמו" כלומר שאין להבעל להוריד את אשתו מדרגה שהיתה רגילה אליה בבית הוריה, ואע"פ שזה נאמר לגבי ענינים גשמיים בכל זאת מסתבר גם ללמוד מזה במה שנוגע לענינים רוחניים, ובאמת מצינו ענין זה גם לגבי דבר רוחני והוא מ"ד במשנה (כתובות ק"י:) הכל מעלין לירושלים שאשה שרוצה לעלות לגור לירושלים אין הבעל יכול לעכב בידה וכופין אותו לעלות אתה מכיון שירושלים מקודשת יותר משאר ערי ארץ ישראל ע"ש, וצריך סע"ד לקבוע לעצמו אדם הראוי אשר ממנו ישאל כל ספקותיו וכנ"ל הערה ה' (ד"ה ואין הכונה...) ועל כן צריך שיתפלל האדם על זה שידריכו ד' ית' לבחור המו"ץ הראוי והגון בס"ד.
וגם עתה לא הייתי משמיע דברים אלו שאמרתי עתה אלא מפני החילול השם שמתחלל עתה ע"י היציאה למלחמה ומפני הקרירות בצניעות שנגרם עי"ז וע"י הירוס בתי ישראל, ומפני לחץ ודוחק אנשים ונשים שבורים ברוחם מפני גודל הרעש נגדם והעלבונות שמבזים אותם בכ"מ עבור טוב כונתם בתמימות לעשות נח"ר לאבינו שבשמים והם ומהם שפנו אלי לחזק לבם הנשבר לרסיסים, לכן אמרתי אם נחשה עתה מצאנו עון ח"ו, על כן בכדי שלא להיות נתפס ח"ו בארור אשר לא באו לעזרת ד' בגבורים (שופטים ד' כ"ג) וכמו"כ שלא להיות נתפס בעון שלא מוחים על חילול השם (ובפרט שכהיום התקיים מה שצווח הנביא על כבודי לא מחיתם ועל כבוד בשר ודם מחיתם כי היום מוחים תמיד על כבוד בשר ודם ולא מוחים תמיד על חילול השם המתרבה יום יום בעוה"ר) על כן בכדי שלא יהיה עי"ז קטרוג גדול בשמים על כל הכלל ח"ו שנסתי מתני וחזקתי את רוחי לכבוד הבורא ית' לצאת לעזרת ד' בגבורים שכובשים את יצרם ומקבלים עליהם עומ"ש במסנ"פ של הלבנת פנים שנחשב כמסנ"פ בפועל וביותר מזה וכידוע מספה"ק, ובזה יצאתי יד"ח.
וגם עתה אין כונתינו להכריע ולקבוע הנהגה למעשה באיזה אופן לעשות את ההתחסדות וההידור ומכש"כ שאין הכונה כאן להכנס בענין איך לנהוג כשהבעל מתנגד להענין (*) , ובפרט שע"ז דברו הרבנים במכתביהם (ואין דרכי להתערב בדברים שכבר קבעו רבנים ומורי הוראות בישראל) ועוד שאין ענין זה נוגע לאנ"ש ולסרים למשמעתינו כי ת"ל אין ביניהם כאלה שיש ח"ו פילוג וחילוקי דעות בינן ובין בעליהם, ויהי רצון שישרה תמיד בין כולם אהבה ואחוה שלום ורעות ובזכות התחסדותן בצניעותן תשרה שכינה בביתם ויהיו שמורים מכל צרה וצוקה מעתה ועד עולם אמן סלה, לכן אין לנו ענין לדבר על זה אלא שבכל זאת נזכיר דבר כללי מה שכבר נתבאר בדברינו במקום אחר איך תהיה הנהגת האשה כשהיא בדרגה יותר גבוה ברוחניות מהבעל (כמו שמצוי הרבה בזמנינו דור האחרון שעליה אמרו חז"ל (שדוקא) בזכות נשים צדקניות נגאל בהגאולה שלימה) כי הרי על האשה לכבד את הבעל שיהיה כמו מלך בביתו, וע"כ אפילו במקרה שרצונה להעלות דרגת הצניעות בבית עליה לעשותה בדרכי נועם ובכבוד והערכה כלפי הבעל להשפיע בהבית רוח רוחני וחשיבות יותר להצניעות ובודאי כשתעשה את זה בצורה הראויה ובהרבות תפלה לד' על זה בודאי תהיה לה סע"ד להוציא הענין לפועל ע"י שד' ית' יערה רוח טהרה ממרום על בעלה בזכותה.
(*) ובפרט כשטוען שזה עלול להביא לירידה ברוחניות ח"ו, בכדי להכריע שאלה כזו צריך בירור של ז' נקיים ולהבין טוב המצב בין של הבעל ובין של האשה ואח"כ צריך סע"ד גדולה מה להכריע כי אין בכח שכל וסברא האנושית להכריע ולקבוע בשאלה קשה כזו אלא בכח סע"ד הקרובה לרוח הקודש.
וכמו שמצינו בחז"ל שזכות האשה תועיל להעלות בעלה ושע"כ נענש יעקב אבינו ע"ה על שמנע את דינה מעשיו כידוע, וגם בדרך ההגיון יש להבין שכל בית שיש רוח אהבה וכבוד בין איש לאשתו גם מצד האשה כלפי הבעל וגם מצד הבעל כלפי האשה וכמו שאחז"ל (יבמות ס"ב:) מכבדה יותר מגופה, על ידי כך יהיה נעשה בלבם של שניהם רצון להפיק רצון השני בבחינת גומלים זה לזה (*) , עכ"פ כשמופיע שאלה הנזכרת יש להבין שזה שאלה פרטית ששונה בכל מקרה ואצל כל איש ואשה ולדבר כזה יש צורך לדון בכל מקרה לבד וא"א לקבוע כללים לכל הכלל בזה וגם אי אפשר לכל רב ומורה צדק לקבוע אלא ע"פ עצת גדולי הדור וצדיקיה שעליהם שורה השכינה וסע"ד בכל דבר ודבר.
(*) ועמש"כ השל"ה הק' בפ' ויצא בדרך חיים תוכחת מוסר ע"ש, ומשם יש ללמוד דרך ההשפעה בבית.