דבר המערכת
הנה מאמר זה כבר הופץ לרבים ע"י מי שהוא שהגיע לידו המאמר לפני שנגמרה כתיבת כל המאמר והערכתו ולפני שעברה בקורת והגהת הרב שליט"א והיה עדיין דבר שאינו מתוקן, וכידוע שדברים הנכתבים מתוך הקלטות בדרך כלל לא נכתבים בדייקנות כל המילים ויוצאים על ידי כך הרבה טעויות ולפעמים ממש בהיפוך מהנאמר, ונזכיר פרט א' לדוגמא ממה שראינו עתה גם בזה שהו"ל שבמקום א' (ואולי יותר) במקום שהיה צ"ל תיבת "עסקנים" כתוב שם "רבנים" וזה דבר קל מאוד שיטעה השומע הקאסטא. ומי יודע עוד כמה טעויות נמצאים שם ועדיין לא עברנו על השאר לבדוק איזה טעויות עוד נמצאים שם.
ועוד שהיה חסר ממנו הרבה דברים חשובים שמובאים כאן במהדורה זו שהם משלימים הענין והבנתה המליאה והרי אמרו חז"ל "דבר ולא חצי דבר" על כן יש לשים לב לקרוא את מהדורה זו החדשה הנחוצה לידיעת דבר השלם בס"ד.
והנה גם עתה במהדורה זו ויתרנו על הגה ובקורת הראויה כי מכיון שיצ"ל הראשון לפני זמנו לכן אצנו להו"ל מהדורה זו תיכף ומיד במשך יומיים אחרי הראשונה כדי שלא יחסר המזג וגם לחשוך ספק טעויות שעלול להיות מתוך הראשון.
והנה בעצם רצוי להיות מאמר זה רק פנימי כי לא נאמרה במטרה לצאת בקשרי מלחמה, אלא ע"מ להודיע לאנ"ש והסרים למשמעתינו השקפתינו הברורה בענ"ז ושלא להשתתף עם המעוררים מחלוקת וחילול השם והירוס בתי בנ"י כמבואר בפנים המאמר, בכל זאת אחרי שכבר יצ"ל והפיצו אותה בצורה של חצי דבר לכן הרשה הרב להמציאו לכל מי שיבקש ונתון ינתן לו לזכות את מבקשי ד' במאמר השלם ובתנאי שיקראוהו כולו כסדרו מתחלה ועד סוף ולא כמחפשי בקורת ומבקרי מומין שקוראים רק קטעים מכאן ומכאן בכדי לראות אולי ימצא בה איזה בדק, ומבקשי אמת וצדק בודאי יפיקו רצון מאת ד' בס"ד.
א'
על שאלת רבים להביע דעתינו העני' בענין ההסתבכות במלבושי הנשים, א') כבר גליתי דעתי שאיני יודע בדיוק על מה המדובר ואינני בקי כ"כ בזה וגם לא במנהג הקדום, ב') כבר גליתי דעתי לגבי כמה וכמה ענינים שאינני מהקובעים בעניני הנהגות ואפילו לגבי הפרט הנני נמנע מזה בדרך כלל ומכש"כ לגבי הכלל כידוע לכולכם, כי זה ניתן לגדולי ופוסקי הדור האמיתיים שהם צדיקים וגדולים בתורה ויראה יחדיו, ומכיון שלא זכיתי עדיין אפילו למדריגה קרובה לזה לכן אינני רוצה להיות מהקובעים בענינים (*) ,
(*) וגם הנני מפחד מגודל הנסיון והיצה"ר שמתנפל היום על מי שעומד במקום גדולים וכמשאחז"ל כל הגדול מחברו יצרו גדול הימנו (ואחז"ל במקום גדולים אל תעמוד), ואע"פ שהרי זה כלל שהיה נוהג תמיד אבל היום ה"ז ביותר פי כמה וכמה כי היצה"ר והסט"א משתוללים היום בכל שארית כחם (בבחינת לפני שבר גאון) להכשיל דוקא הממונים על הצבור (וזה מכח רוב אשמת העם היום וכמ"ש דורשי רשומות עה"פ אשר נשיא יחטא לאשמת העם כידוע ומכיון שהם שלוחי צבור עליהם נאמר ש"ץ שטעה סימן רע הוא לשולחיו).
והתפקיד שלי הוא רק לחזק ברכיים כושלות בעבודת ד' ית' ובקשת האמת במה שגם נפשי חשקה להיות חלקי בין מבקשי האמת והצדק, (ולצערי הרב גם למדה זו להיות ממבקשי האמת באמת לאמתו עדיין לא הגעתי), לכן הנני משתדל בס"ד להיות לכל הפחות נספח ונטפל ולסייע לאלו שרוצים להיות ממבקשי האמת ולחזקם עם הכונה לחזק את עצמי יחד עמהם.
ובכל זאת רצוני להגיד עתה כמה מילים בענין זה מטעם שאבאר בסיום הדברים בס"ד, ואקדים מה שכבר אמרנו לפני זמן קצר לגבי כל שאר הענינים, וכמו"כ הוא בענין הצניעות שתמיד כשיש איזה ספק יש לברר מהו הנהגה הישנה מדורות שלפנינו וכמש"כ צאי לך בעקבי הצאן ואם אנו עושים כמוהם בדיוק כך אין אנו טועים בשום פעם ועוד עי"כ אנו נחשבים מונהגים מרועי ישראל הקודמים ובזה אנו נכללים ונטפלים לדורות הקודמים ואנו נעשים עי"ז קשורים להז' רועים וזה מה שמסיים הפסוק ורעי את גדיותיך על משכנות "הרועים" כלומר הז' הרועים, ועי"כ אנו שמורים מכל שאר ירידות הדור מכיון שאנו נחשבים כחלק מדור הקודם לכן הקליפה השולטת בדור שאנו נמצאים בה אינה יכולה לנגוע ולפגוע בנו, ועל אלו שנוהגים כאמור עליהם נאמר ובגוים לא יתחשב משא"כ מי שמשנה ומשתנה לפי ירידת הדורות והעולם ה"ה ח"ו מפקיע עצמו מבחי' הן עם לבדד ישכון אלא נספח לכל הגוים והעולם שיורד תמיד (עי' לקמן) עד שתתמוטט לגמרי ולא ישאר ממנה זכר כלל ד"י.
ב'
וכמו"כ הוא בענין הצניעות שאין עלינו להתחשב עם ירידת הדורות אלא עלינו להשאר כמו שהיינו בכל הדורות, ויש לדעת שהמקור להשינוי שחלה בענין הצניעות ובפרט בתקופה האחרונה מקורו הוא מההתבוללות הנוראה ששלטה ע"י המשכילים הארורים ושאר המתחדשים מה שלא היה מעולם מאז היתה ישראל לגוי קדוש.
ועמש"כ החזו"א (אגרות קצ"ח) וזל"ק, ההתייחסות בענין הצניעות ההתייחסות האמיתית שלנו אל כל שינוי מלבוש ישראל היא לשמוע מה היא דעתו של מי שהורגל מדור הקודם טרם נתפשטה המחלה (כלומר השינוי לבוש), כי רק הוא זוכה שדעתו עדיין ישרה ונאמנה וביכולתו לראות את הדברים בצורתם ומקומם המדוייק עכ"ל (*) .
(*) כלומר שלא מספיק לעיין בשו"ע ופוסקים לראות מה מותר ומה אסור כמו בשאר כל ההלכות, אלא צריכים לקבוע הלבוש הצנוע (והצניעות בכלל) כפי מנהג אמותינו ומסורת הדורות אפילו מה שלא מוזכר בפוסקים (וכן מצינו גם בפוסקים שהזכירו הרבה פעמים שמדרך בנות ישראל הצנועות להקפיד על כך וכך ועפ"ז קבעו הלכה לנהוג כן אע"פ שאין לה שום מקור בגמ').
ודא עקא שהיום התרגלו לדון הכל לפי השקפת הדור הזה הירוד לגמרי במצב הצניעות, וגם התרגלו לדון ולקבוע הכל לפי שכל האנושי ההגיוני ועיני בשר, ולא לפי דעת תוה"ק והמסורה הקדושה, וכשנמצא דבר שההגיון קובע איזה דבר שלא מתאים ע"פ דעת התוה"ק והשו"ע (*) דוחקים לפרש את דברי התוה"ק ולהתאימם לפי דעתם האנושי המסולפת, וזה מכח מה שמושפעים היום מהגוים ומלימוד השכלותיהם והשכלת היוונים והכופרים ומהשפעת הרחוב של היום, אבל מה שצריך להיות ההשקפה וההכרעה באמת היא רק ע"פ התורה אשר יורוך ולא בצירוף השקפת בנ"א ומכש"כ לא בצירוף השקפת הסוטים מדרך המסורה ושבהפקירא ניח"ל להקל עליהם כמה שיותר מעול התוה"ק ובן בנו של ק"ו שאסור לצרף השקפת החופשיים לפי מה שימצא חן גם בעיניהם, וגם אסור להתחשב כלל במה שהם מתלוצצים מאתנו וממלבושינו כשמלבושינו הם ע"פ התורה והמסורה, אבל לצערינו הרב אפילו היותר קיצונים ומקפידים בדברים אחרים בכל זאת בדברים שלא הורגלו בהם גם הם נתפסים בהשקפת הרחוב היום.
(*) החזו"א היה אומר תמיד שבכל דבר לפני שאני מחליט הנני מוכרח להתייעץ עם היועצים שלי ומי הם היועצים שלי הם הגמ' והשו"ע, ע"כ, וזה מה שנשכח היום ע"י השפעת העבודה זרה של היום שהוא הפסיכולוגיה הארורה והשפעת הבעלי מקצוע כביכול, שהם מלמדים את הצבור מה שלמדו מהגוים ד"י לדון ע"פ ההגיון ולדחוק א"ע לפרש את התורה והשו"ע לפי הגיונם האנושי וזה סטיה היותר גדולה מדרך התוה"ק כמו שכבר נתבאר במק"א, (במאמר על עזבם את תורתי ובספר ד' רועי ובקונטרס חנוך לנער).
ולכן כל המנהגים הישנים בצניעות בנות ישראל שנהגו בהם בכל הדורות שלפנינו נראה מוזר בעינינו וכאלו זה ח"ו דבר של שגעון לפי שכל ההגיוני האנושי שלנו היום, ועיקר סיבת כל הקלקולים היום הוא מפני טעם הנ"ל ומפני שמתפעלים ומתחשבים עם מה יאמרו הבריות ומתביישים מהם ודא עקא וצרה גדולה לנו ועוברים בזה על מאחז"ל הוי עז כנמר.
ג'
אבל האמת הוא שעלינו לבטל לגמרי דעתינו והשקפתינו ומבטינו להתוה"ק ולמסורה הישנה ולקבלה עלינו באהבה וברצון בלי לערב נגיעתינו כלל ולא להתחשב כלל אם הענין מוצא חן בעינינו ובהגיונינו או לא ואפילו אם לפי מבטינו ודעתינו (המושפעת מהשפעת הרחוב של היום) ה"ז נראה כשגעון גמור, ולכן אין להתחשב בעניני הצניעות וכדו' איך זה נראה להשקפת אנשי דורינו כלל אלא הבחינה הוא אם הולכים בעקבי הצאן של כל הדורות עד עכשיו או לא.
ומה שטוענים שהיום מאחרי שגברה הפריצות והשתנתה הצורה גם אצל השומרי תורה ומצוות לכן מי שרוצה לנהוג בצניעות כמו פעם ומחזיקה במנהגים הישנים שנשכחו בדורינו היום מכח ירידת מצב העולם הרי היא נחשבת מן המתמיהין ומסתכלים עליה כמשונה ומשתוללת וכאילו שהיא גורמת חילול השם וממאסת כבוד הצניעות בעיני אנשי הדור המתפרץ ולכן הם טוענים שענין זה אע"פ שפעם היה נחשב לצניעות היום נהפוך הוא שזה נחשב לפריצות וכו' ועל כן הם טוענים שאסור להחזיק בה וכיוצא בו וכל מיני סברות כאלו, והנה כל בר דעת יבין שאין צריך לענות על כסילות זו ועל זה נאמר אל תען כסיל כאולתו, רק משפט א' יש להשיב שאם האדם שומר על כל דרכיו בכל עניניו שלא ישנה מצורת הדורות הקודמים אזי מכיון שהוא נספח לדורות הקודמים כנ"ל לכן כל ההבטחות והשמירה שהבטיח ד' ית' לאבה"ק אליהם ועל זרעם יתקיים ג"כ בנו בשמירה מעולה באותו דרגא שהיה אצלם ולא ישתנה ולא יפחות ממנה, משא"כ מי שמשנה ומוריד מדרגת הנהגתו מורידים דרגת השמירה וכל ההבטחות ג"כ כפי ערך ירידתו, וזה מרומז בפסוק (מלאכי ג' ו') אני ד' לא שניתי ואתם בני יעקב לא כליתם, ע"כ, כלומר כל זמן שמצדכם אין שינוי כְּלַפַּי בהנהגתכם בשמירת תורתי ועבודתי אזי גם אתם לא כליתם, כלומר אין שינוי בהנהגתי ושמירתי כלפיכם ולא יעשה בנו כלה ח"ו ולא יפחות משמירת התמידית עלינו בשמירה מעולה, ויתקיים בנו המקרא הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל בין בגשמיות (*) ובין ברוחניות.
(*) כלומר שלא נצטרך אפילו לעשות שום השתדלות ושמירה מצדינו אלא מן השמים ישמרו עלינו לגמרי וכמו שמצינו בזמן המקדש כשהיו עושים רצונו של מקום שכתוב ולא יחמוד איש ארצך וכמבואר בחז"ל שכשהיו עולים לרגל היו מניחים שדותיהם בלי שום שמירה ולא נגנב ולא ניזק.
וכבר העיד הנביא (ישעי' נ"ט ט"ו) בנבואתו על דורינו זה דור עקבתא דמשיחא שכך יהיה בזמן ההוא "וסר מרע משתולל" וכמשאז"ל (סנהדרין צ"ז.) ובפרש"י שם שכל מי שיהיה סר מרע יאמרו עליו כל הבריות שוטה הוא, ועל כן אלו שרוצים להשאר בצורה הנקרא היום נורמאלי ולשיטתם אסור להיות כמשתולל בעיני הבריות הם כופרים בנבואה זו ח"ו וחלקם מן המעכבים את הגאולה, כי כל זמן שלא תתקיים נבואה זו לא תוכל להתקיים הנבואה של הגאולה הבאה אחריה וכמבואר ענין זה בגמ' (סוף מס' סנהדרין (צ"ז.)), ואין מה להוסיף לאלה הדברים שהם דברי התוה"ק ודברי חז"ל ברורים (*) .
(*) ואין הכונה לעשות בכונה דברים שעי"כ נהיה נראים כמשתוללים בעיני העולם (בכדי לתת מקום לנבואה זו להתקיים בכדי לקרב עי"ז הגאולה שלימה) הס מלהזכיר כי כל מצות התוה"ק המה דרכי נועם ומקובלים בעיני כל (ואפילו בעיני האומה"ע) ואפילו המצות שהם חוקים ואין להם טעם מפורש (בדרך ההגיוני ושכל האנושי) כמבואר בפנים בסמוך, אלא כוונת הפסוק לומר שבדור האחרון תהיה שפלות הדור כ"כ גדולה שמי שיקיים מצות התורה שהם באמת מלא ישרות וחן וכבוד בכל זאת מכיון שיהיה שונה מכל הדור ההוא ויסור מדרך הרע של דור ההוא יסתכלו עליו (אפילו בנ"י) כמשתולל עבור קיום המצות וכל הלכות התוה"ק אבל לא ע"י שיעשו דברים שאינם ישרים ואינם מקובלים ע"פ דרכי נועם של התוה"ק, וענ"ז מובן לכל בר דעת.
ובודאי שגם בדור ההוא יהיו כאלו שיעשו דברי השתוללות ויתלו זה במצות התוה"ק ויקראו עצמם סרים מהרע כי בדור חולה כזה לא יחסרו משוגעים מכל מיני סוגים שונים ומשונים, אבל השפלות תהיה שאנשי הדור לא יהיה להם ישרות השכל להבחין בין טוב לרע ובין המשתוללים באמת לבין העושים באמת נח"ר להקב"ה ויסתכלו גם עליהם כמשתוללים ח"ו ועל כן צריך האדם בדור זה להתפלל הרבה (ובכל יום) לד' ית' הדריכנו באמתך ולמדנו וגו' הורינו ד' דרכיך אהלך באמתך וגו', וכשיהיה לו ספק בדברים יקבע לו רב ת"ח וירא שמים מרבים אשר ממנו ישאל כל ספקותיו וכדאיתא במשנה (אבות פ"א מ"ט) עשה לך רב והסתלק מן הספק, ולפני שיבחר ויקבע לעצמו רב ג"כ יתפלל לד' שיכוון אותו לבחור כראוי, (וע"ע בהערה כה').
ועוד יותר יש להבין בזה שהמצב הזה שיסתכלו עלינו כשוטים עבור שמירת תורתינו הק' ומנהגי ישראל הקדושים זה א' מהתיקונים שעלינו לעבור בכדי לזכות להגאולה שלימה כי זה מכפר עלינו על מה שחטאנו (בגלגולינו הקודמים שסטינו מדרך התוה"ק או בטלנו איזה מצוה מפני מורא ובושה מבשר ודם) ועתה ע"י קבלת העלבון הזה מאהבה ואנו מקיימים בזה משאחז"ל מוטב שיהא אדם שוטה כל ימיו ואל יהיה רשע שעה אחת לפני המקום ב"ה, בזה אנו נעשים מתוקנים וזכים וראויים לקבל פני משיח צדקינו והגאולה שלימה.
ד'
ועוד יש להוסיף לענין זה שא' מהסיבות שגורמים שהחופשיים מסתכלים עלינו בשנאה ובזלזול כזה שמחזיקים אותנו לשוטים ה"ז מחמת זה שאנחנו מסתכלים כך ח"ו בשנאה ובזלזול על המתחסדים בהפרזה (אע"פ שכונתם לטובה) ולכן במדה כנגד מדה התנהגותינו משפיעה עליהם כך, וענ"ז מבואר מפורש בספר חסידים (סימן ר"ט) שכאשר אנו מזלזלים ח"ו בדברים שבקדושה ה"ז גורם שגם הגוים יזלזלו בהם ע"ש (*) , וזה דומה למש"כ (שמות ו' י"ב) הן בנ"י לא שמעו אלי ואיך ישמעני פרעה וגו', וכפי פירושו של הנו"א שם שע"י שבנ"י לא שמעו ולא שמו לב לנבואת מרע"ה זה מה שמשפיע על פרעה ג"כ שלא ישמע אל מרע"ה, ע"ש, נמצא שע"י חטא זה שאנו מזלזלים באלו שמשתדלים להתקרב לד' ית' ומתגעגעים להיות נקראים בנים לד' אלקינו זה נחשב בעומק הענין זלזול כלפי ד' ית' ח"ו מכיון שמזלזלין בבניו אהוביו וכמו שכל מי שיש לו הערכה להמלך אינו מזלזל בבניו ואהוביו אפילו אם יהיה לו בקורת עליהם ואיננם בשלימות הראוי להם לפי מעמדם בכל זאת מפני אהבתו להמלך ויקרת כבודו בעיניו ה"ה מכבד גם את בניו ואהוביו איך שהם, ולכך ע"י עוול זה (של הזלזול) בוראים קליפה כזו שגורם להחטיא אחרים ג"כ בזלזול כבוד ד' ית' וזלזול תורתו ומצותיו ואהוביו.
(*) וז"ל אם תראה בית של צדיק או בהכנ"ס חרב, או רשעים דרים בו, דע שישראל היו דרים בו דרך בזיון וכן ביהמ"ד שנוהגים בו קלות ראש סופו נופל ביד ערלים דיו לעבד שיהא כרבו, כי לא נהגו נכרים קלות ראש ובזיון בבית ה' עד שנהגו בו ישראל שנאמר (ירמי' ז' י"א) המערת פריצים היה הבית הזה ואח"כ וארוה כל עוברי דרך לעולם לא יעשו הערלים רעה אלא א"כ יעשו ישראל תחילה רעה ביניהם זה לזה ולא יתבזו ת"ח אא"כ יבזו זה לזה תחילה או שמבזין את התורה ואין מוחין בידם.
ונמצא שמה שמתרבה היום כ"כ הרבה חילולי השם והתלוצצות משומרי תורה ומצוות ומשניאים כבודם וכבוד ד' ית' ה"ז פרי חטאינו ולכן נוסף גם החלה"ש שהם עושים על עונינו להיות נחשב כאילו אנחנו עשינו זאת ח"ו מכיון שאנו הגורמים כך, ואוי לנו על זה ומי יודע כמה קטרוג וחרון אף ה"ז מוסיף לעולם וכמה הוספת צרות ויסורים באים להעולם עבור כל זה, והחי יתן אל לבו וישוב לתקן מעשיו בעוד מועד, ודי בזה לעורר את לבבות יראי ד' ומכבדי שמו ית', ואם אנחנו נתקן ענין זה ונכבד את מכבדי ד' ית' ומצוותיו בזה נגרום הרמת קרן שמו ית' ותורתו ועמו בכל העולם וכל מה שנוסיף במצות ד' במקום שהיו מזלזלים בהם ומתלוצצים מהם אדרבה יוסיפו כל העולם לכבד ולהעריך אותנו ואת מצותינו אפילו אלו שלא נראים מכובדים ע"פ ההגיון האנושי.
ויש לראות ענין זה גם מתוה"ק במש"כ (דברים ד' ה') ראה למדתי אתכם חקים ומשפטים וגו' כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים וגו' ואמרו רק עם חכם ונבון הגוי הגדול הזה וגו', ויש להקשות איך נאמר כאן שעל חקים יאמרו הגוים כך הלא איתא ברש"י ריש פ' חקת לגבי מצות פרה אדומה שאדרבה האומה"ע מונין את ישראל לאמר מה טעם יש בה, אלא התשובה היא שבאמת יש לכל מצות התוה"ק חן וכבוד שכל רואיהם יתפעלו מהם ויכבדו אותם לא מכח טעם ההגיוני אלא (אפילו החוקים שאין להם טעם ע"פ ההגיון ושכל האנושי עכ"ז) מכח אור הרוחני אור ד' ששורה עליהם יראו בהם החן ויבינו שיש בהם מעלת החכמה העליונה המופלא ומכוסה מהם.
אבל כל זה דוקא כשבנ"י עושים רצונו של מקום ושומרים מצותיו ית' בכבוד הראוי להם משא"כ כשאין עושין רצונו של מקום כראוי אלא מזלזלים בהמצוות אזי אין חן המצוות ניכר לאומה"ע ואדרבה הם מונים אותנו עליהם, ולכן במצות פרה אדומה שניתן לנו ע"י חטא העגל בזה דוקא ה"ה מונים את ישראל וצוחקין ממצותינו וזה מכיון שזה בא על חטא ועל מצב של אין עושים רצונו של מקום וכמבואר.
ה'
ומה שיש טוענים שהחינוך הקיצוני גורם לילדים לבעוט ולמרוד בכל שמירת הדת וכיוצ"ב הנה זאת היא טענת המשכילים שטענו כך בזמניהם, והמתבונן יוכל לראות שהרי זה טעות גלוי' והעלמת עין מהמציאות במה שהחוש מעיד שהירידה ופריקת עול של הצעירים אצל אלו שהתנהגותם לא כ"כ בקיצוניות אלא פתוחים יותר בחינוכם וקרוב להרוח של היום אצלם מצוי התפרצות וירידת דרך התורה אצל הצעירים באופן מבהיל ביותר פי אלף ממה שאצל הקיצוניים שמקרים כאלו ל"ע הם מעטים מאוד במיעוטא דמיעוטא, אבל ע"פ רובא דרובא של משפחות הקצוניים כולם נשארים באותו החינוך שקבלו בבית הוריהם ושורה בביתם ת"ל שמחה ונחת וחיזוק בענין הצניעות בבחינת ויגבה לבו בדרכי ד', וגם שלום בית שורה אצל אלה יותר מבתים היותר פתוחים.
והמיעוטא דמיעוטא של הירידה אין זה אלא או מפני השחתה במדות אצל ההורים שמטילים אימה יתירה בביתם (ולאו דוקא בענין הצניעות אלא בכל ענין וענין הם עושים מתח ומטילים אימה יתירה גם במה שאינו שייך לשמירת התוה"ק והחינוך) ועוברים על משאחז"ל (..) אל יטיל אדם אימה יתירה בתוך ביתו, וזה מה שגורם המרידה אצל הילדים ולא שום דבר אחר כלל אבל דרך תורתינו הק' הוא בדרכי נועם ומלווה באהבה ולהכניס בלב הילד אהבה רבה לד' ולתורתו ומצותיו ית' ואמונה ובטחון בד' והגבהת לבם בדרכי ד', ואחרי כל ההקדמת החינוך בדרך והשקפה זו בצורה של דרכי נועם הרי הסגירה לילדים הוא הדרך הישנה ודרך התוה"ק ומסורת האבות ואינו מזיק ח"ו אלא אדרבה מרפא אותם ממלמת יצרם ומקושי טבעם ומרענן ומשמח כמש"כ פקודי ד' ישרים משמחי לב, ורפאות תהי לשריך גו', אלא שצריך להיות כמו שהיה באמת בדורות שלפנינו בזמן שהיה עדיין שנים כתיקונם כנ"ל באהבה רבה ואהבת ד' ובטחון ואמונה ודרכי חן כנ"ל, וה"ז דבר שאינו מצוי כלל וכלל בבתים הפתוחים דוק בכל האמור, דוק ותשכח ותמצא מה גורם יותר ירידה אם דרך התוה"ק והמסורה הישנה והמתוקה מדבש ונופת צופים או להבדיל הדרך המושכלת של היום עם התפתחויות והמקצועיות בחינוך.. ובכל שמות הנרדפים אם זה פסיכולוגיא או פדגוגיא או עבודת סוציאלי וכל מיני עבודה זרה של היום ד"י, וי"ר שירחם ד' על עמו ונחלתו ויפתח עינינו ולבנו לראות את האמת הברור ויגאלנו מכל התגברות הס"א ויושיענו ויגאלינו בקרוב למען שמו.
ועוד יש מקרים של ירידת הצעירים ח"ו שבאמת אינה מכח אשמת ההורים כלל וכלל אלא שזה מגזירת כבשי דרחמנא ותיקונים על חשבונות מגלגולים שעברו, וכן מצינו אצל צדיקו של עולם חזקיה המלך ע"ה כמבואר בנביא ובחז"ל ובמקרים אלו אין שום חכמה ותבונה שיעזור נגד גזירת שמים, והמתחדשים והמתחכמים של היום שחושבים בטפשותם שבדרך מקצועי ומומחי של כחי ועוצם ידי יוכלו לשנות הגזירה ה"ז כפירה גמורה ודומה לע"ז שבזמן הבית שהאמינו שע"י שיעבדו לע"ז ימשך להם הצלחה שלא קבלו מאת ד' ית'.
ו'
ודבר אחד רצוני להגיד מה שכבר השמענו בזמן האחרון מקרוב, שסימן מסור בידינו שכל מחלוקת וריב והתנגדות שיוצא נגד המתחזקים בכל ענין שבקדושה שכוונת המתחזקים הוא לש"ש להתקרב לד' ית' אפילו במקרה שהם טועים קצת מדרך הישרה לפי דעת המתנגדים בכל זאת היוצא במלחמה נגדם הרי הוא בודאי משלוחי הסט"א ויצה"ר (כאשר יתבאר בהמשך הדברים) ועתיד ליתן את הדין ואפילו אם זה מתלבש באנשים חשובים וכמשאחז"ל שהיצה"ר מתגרה ומתאחז ביותר בתלמידי חכמים.
ובכדי להבין יותר סתירת שיטת היוצאים למלחמה אפילו לפי שיטתם שטוענים שהמתחסדות יצאו מהשיטה הישרה בהפרזתם בלבושם ושלכן ראוי לצאת נגדם, ננסה להבהיר הענין בס"ד, הנה יש מאמר מהרוזינער שאמר על הפסוק (דברים י"ד א') בנים "אתם" לד' אלקיכם, וגו' שכמו שדרשו חז"ל במק"א (ר"ה כ"ה.) (עה"פ אשר תקראו אותם אל תקראו אותם אלא קרי ביה "אתם" רש"י שם) "אתם" אפילו מוטעין, כמו"כ יש לדרוש כאן עכדבה"ק, ולפ"ז יוצא שמי שכונתו טהורה להתקרב לד' ית' ולהיות בבחי' בנים לד' אפילו יטעה במעשיו באיזה צורה ואופן שהיא בכל זאת ה"ה נחשב בחי' בנים אתם גו' מאחר שכוונתו היא לטובה ע"מ להתקרב לד' ולדרך התוה"ק והמסורה הישנה שקבלנו מאבוה"ק ולהיות בבחינת בנים לד' אלקינו.
וכמו"כ הוא בעניני צניעות שבזה בודאי מתקרבים מאוד לד' ית' וממשיכים גם השראת השכינה ושמירה בינינו מכל נזק וצרה בין בגשמיות ובין ברוחניות ואנו נעשים עי"ז בבחי' בנים אתם לד' אלוקיכם, ולכן אפילו אם במקרה שטעו קצת לפי שיטתם, בכל זאת בודאי שאסור להדליק להב שלהבת ריב ומחלוקת נגדם מכיון שהם בניו האהובים של ד' ית' וכמו במשל בשר ודם מי שיוצא נגד בניו של המלך בודאי יתחייב בנפשו ונחשב כמורד בהמלך כמו"כ בענ"ז מי שיוצא בלהב ושלהבת אש המחלוקת נגדם הרי זה בודאי אשו וחיציו של היצה"ר ומתחייב בנפשו על הזיקו (*) .
(*) וענ"ז שהזכרנו עפ"ד הרה"ק מרוזין ובמה שנוגע להענין המדובר עליה עתה יש ללמוד גם מדברי האר"י ז"ל ממה שמובא סיפור מזמן האר"י ז"ל שהיה איזה יודי עם הארץ שהיה מנהגו לעשות איזה ענין מפני שמכח עם הארצות שלו חשב שמצוה הוא, וכשנודע הענין להרב של המקום גער בו בנזיפה ואמר לו להפסיק, והודיע האר"י להרב הזה שנודע לו ברוח קדשו מן השמים שמזה הענין שעשה הע"ה בתמימותו הגדול ובלב שלם לעשות נח"ר לד' ית' היה נח"ר גדול מאוד למעלה (מכיון שעשהו הע"ה בלב טהור ובכונה טובה וטהורה) ומכיון שהרב ההוא מנעו מזה וביטל נח"ר ההיא מלמעלה, עבור זה נגזר על הרב שלא יוציא שנתו וכך היה ל"ע ע"כ הסיפור, ולפ"ז ילה"ב שאפילו אם יש לפי שיטתם של המתלוננים שיש להם צדק בתלונתם עכ"ז הרי בודאי הלוחמים האלו מבטלים ומונעים נח"ר מלמעלה ולכן בזה אלו שפוגעים בהם בנשים העושים כך בתמימות וצדקת לבם ה"ה נלחמים ח"ו נגד ד' ועל כן יש לכל אחד לפחד מאוד מלהכשל בדבר כזה ח"ו וידע כי בנפשו הוא.
ומכש"כ שיש לראות הסימן הנ"ל יותר ברור על ידי שאנו רואים שאותם המתלהבים ומשתתפים להמתלהבים ומחזיקים בידם איננם מתלהבים כמו"כ ויותר לגבי לגדור פריצות עמינו המרובים היום ובפרט בענין הפריצות הגדולה המתפשט לאחרונה בכל פינה גם אצל נשות מחנינו אע"פ שהם שודדים ומקלקלים והורסים כל שמירת הצניעות וזה הדבר גורם להריסת וירידת כל היהדות וקדושת בתי ישראל וכל דורותינו העתידים כמבואר בספה"ק ובדברי החת"ס ועוד (*) , וע"כ כשאנו רואים שדוקא לצאת נגד המתחסדים יוצאים בלהב להבת שלהבת ולא כלפי שאר המקלקלים וקלקולים ד"י ואפילו אם יוצאים פעם בהכרזה אין זה באותה הבערה והאש כלל וה"ז סימן מובהק בודאי שהאש והקנאות הזאת בא מהסט"א ממש (**) , ושורשה מקליפת עמלק שע"ז נאמר מלחמה לד' בעמלק מדור דור שענינו היא להכניס קרירות בכל עניני קדושה כמש"כ אשר "קרך" וגו' כמבואר בספה"ק.
(*) ואינו מובן כלל איך עסקנינו ומזכי הציבור אלה שותקים ואין הענין מפריע מנוחת נפשם, ועי' דברים חריפים שכתוב בנביא נגד רועי ישראל שיהיו נדונים בהגאולה שלימה על שלא רעו את צאן ד' ית' אלא במקום זה רעו את עצמם ע"ש (יחזקאל ל"ד).
(**) וידוע הסיפור מהרה"ק ר"פ מזבארזא שפעם התחשק לו ללבוש תפלין גם בתפלת מנחה, וכשרצה להניחם הרגיש התלהבות גדולה בלבו עוד יותר מההנחת תפלין לתפלת שחרית, ואז תיכף ומיד חשב לעצמו איך יתכן שבבוקר שהוא מצות עשה מדאורייתא יתלהב לבו פחות ממה שלהוספה והתחסדות, הרי זה בודאי סימן שהרעיון וההתעוררות והחשק הזה בא לו מצד היצה"ר ולא מצד הקדושה ועל כן תיכף ומיד סר מזה ולא הניחם ע"כ הסיפור, ומזה יש ללמוד הכלל הזה הנזכר בפנים.
ז'
ועוד יש לראות מה שלאחרונה אחרי שמתוספים ת"ל נשים צדקניות שמחזירים עטרת תפארת הצניעות הישנה על ראשינו נתעורר לעומת זה הרבה שנאה כנגד הענין אצל אלו שאינם חפיצים בזה אע"פ שבדרך כלל הם גם נחשבים מהמקפידים על לבוש הצנוע, בכל זאת כשרואים (או רואות) צורת המסורה הישנה ממש הרי זה מרגיז אותם (ואותן) בצורה מופרזת עד שמבזים ומבזות את המתחזקות בצורה שפלה שמתאים לגוים ושונאי ישראל עד שישנן כאלה שמעיזים (ומעיזות) להוציאן מבתי כנסיות ובתי שמחות בנזיפה והעלבה נוראה ועשו כך לנשים חשובות וצדקניות וכידוע שעשו כך לאשה חשובה אשת חבר של ראש ישיבה ות"ח גדול מפורסם מנקיי הדעת שבירושלים, פוקו חזו לאיזה מצב הגענו לעשות רֶשַׁע כזאת ולהלבישו בלבוש של מצוה ולמחות על בזיון כבוד בנ"י וכו', והנה אמחז"ל המלבין פני חבירו ברבים אין לו חלק לעוה"ב ומצינו שזה נאמר אפילו אם מעליבים אדם על חטא שחושדים בו עליה כמבואר בגמ' (ב"מ סוף פ' הזהב), וא"כ בן בנו של ק"ו כמה חמור הדבר כשמבזים בני אדם על מצוה שעושים, ואינו מובן איך ששאר נשים רואות בהעלבה הזאת (בבתי כנסיות וחתונות) ושותקות ואינם מוחות נגדם (אע"פ שלפעמים ה"ז רק בחורות חצופות וקלות דעת שעושות כן), וגם כשפוגשים אותן ברחוב ה"ה מבזים אותן ואפילו אנשים נגשו לנשים האלו וגערו בהן בנזיפה ועלבון נורא ושכחו לגמרי מגדרי הצניעות שאנשים יתנפלו על נשים ד"י, והרי זה דומה למה שהיו אומה"ע מבזים בנ"י כמש"כ באיכה (ד' ט"ו) והיו צועקים עלינו סורו סורו טמא קראו למו סורו סורו וגו' וכמש"כ שם (ג' ס"א ס"ב ס"ג) שמעת שִׂפְתֵי קמי והגיונם עלי, שִׁבְתָּם וְקִימָתָם .. אני מַנְגִּינָתָם,
ויש להבין שהדברים הללו שעושים אלה המקנאים נגד הנשים האלו הרי זה לא רק נגד הנשים האלו אלא ה"ז הרבה יותר חמור מזה כי ה"ז חירוף וגידוף כלפי השכינה הק' כי הרי המתלבשות כך כונתם לכבוד שכינתינו הקדושה והם נעשות עי"ז צבאותיה ובאמת הרבה מנשים האלה בשעה שהתחסדו בכך ראו עין בעין ישועות גדולות כאו"א בעניניהן שהיו זקוקות אליהן ובזה ראו סימן יפה בהתחסדותן שד' עמהן ועי"כ התקרבו ביותר לד' ית' ולכן בודאי נעשו עי"ז צבאות ד' ית' , וכמו שמי שמבזה את צבא המלך הרי זה עון פלילי ונחשב כמבזה ומורד בהמלך כמו"כ הוא הדבר הזה.
ובזה יש לראות איך גברה כח הקליפה ושההתנגדות היא בודאי באה רק מכח הסט"א כי הרי אלו המתחסדות כונתם לעשות נח"ר להקב"ה ולהחזיר עטרה ליושנה ואיך אפשר למי שהוא (או היא) למחות נגד זה ולבזותם בצורה שפלה כזאת אשר שומו שמים על זה ובודאי שבוכים השמים ולובשים קדרות על זה, ואע"פ שאלו שמוחים ומבזים אומרים שטעמם מפני שמחזיקים זאת לעוול ובזיון לבנות ישראל להיות נראות כמשתוללות והרי זה חילול כבוד בנ"י וחילול השם ועל כן הם מקנאים קנאת ד' בזה הלא ה"ז מזויף מתוכן כי הרי על כל הפריצות שנעשית היום וגם כשהפרוצות אפילו כאלו שהם מבתים ומשפחות שמתוך מחנינו שבנותיהן ירדו קצת מדרך המסורה לצד הפריצות והן באות בין מחנינו ולבתי כנסיות ולשמחות איננן מוחות ומגיבות כנגדן כלל, ואינן מתרגשות בהתלהבות כלל כנגד התנהגותן ולבושיהן כזאת ומכש"כ שאינן יוצאות למלחמה כנגדן אע"פ שהפריצות הנוראה שברחוב ובמחנינו שהיום לא היה כזאת מדור המבול וע"ע וכנ"ל שזה מביא חרבן לעולם והירוס כל היהדות ד"י כנ"ל בשם הספה"ק, ואשר על זה אנו חייבים למחות וללחום בכל כחינו ובכל זאת אנו רואים דלא ניחא להו במלחמה ההיא, ויותר מזה שאם מי שהוא יעשה מחאה כנגד הפריצות יצעקו וימחו כנגדם בנזיפה שזה לא נימוס ושהרי זה חילול השם למחות, ודוקא כנגד אלו הנאנחים והנאנקים על חילול כבוד שכינתינו הקדושה, (נגד אלו ה"ה) כן יוצאים למלחמת חרמה כזאת.
ויאמר נא כל בר דעת האם עדיין יש להסתפק ולאמר שאין זה מעשה סט"א שממאס באלו שהם יראי ד' ובזה התקיים בנו מאחז"ל על דורינו זה שיראי חטא ימאסו בעיני הדור (*) .
(*) והוא מתקיים בצורה שתיארו לנו הצדיקים לפני מאתיים שנה וכמו שנאמר בשם הרה"ק מרוז'ין שלפני הגאולה שלימה אם אחד ירצה לקיים פשוט מה שכתוב בשו"ע יצטרך להסתכל אנה ואנה האם אין מי שהוא רואה אותו (ומתלוצץ ממנו או מזלזל בו ואפילו אם זה רק בלבו) ויבוש מפניו.
ועוד יש להתבונן בענ"ז כי הנה איתא בחז"ל (...) שאם מוחים על כבוד בו"ד יותר ממה שמוחים על כבוד שמים הרי זה מעורר חרון אף גדול ח"ו ואומר ד' ית' על כבודי לא מחיתם ועל כבוד בשר ודם מחיתם, וכמו"כ בזה שעל זלזול בצניעות ממש אין אנשים האלה מוחים (ואפילו אם ימצא כאלה שעושים השתדליות נגדה בודאי שלא בצורה מופרזת וחריפה כזאת) ומכש"כ שלא מעוררים מלחמת חרמה כלל ואפילו כלפי הפריצות שמתוך מחנינו ובנות מוסדותינו, (ואע"פ שאם היו באמת יוצאים כך נגדה היו עוצרים הירידה בפריצות כי הרי היו בושות כל בנות עדתינו), ואע"פ שזה חילול כבוד שמים שמזלזלים במצות ד' ומבטלים אותה, והרי עושים זאת בפרהסיא שלפי ההלכה כל עבירה שעובר האדם בפרהסיא נחשב חלה"ש והוא ביהרג ואל יעבור, וא"כ למה דוקא על זה מוחים ככה, וה"ז מפריך מה שאומרים שלכן מוחים על הפרזה בצניעות מפני חשש שזה יגרום למאוס בצניעות, והלא הגע עצמך אם מפני חשש ספק אולי יגרום כלפי אחרות זלזול בצניעות הרי הם מוחים בחומר כזה, כמה היו צריכים למחות על הזלזול הגלוי והמפורש בעצם הצניעות ועושים ומפיצים פרצות וזלזול בצניעות באופן ודאית.
והרי כל זה מוכיח שבאמת מה שהם מוחים בזה הוא מטעם אחר לגמרי (*) והוא מפני שהם רוצים להיות מכובדים ולמצוא חן בעיני הרחוב והלא שומרי תו"מ, ובעיני בעלי העתונים ובעיני משניאי ד', ועל כן ה"ה מפחדים שע"י לבוש הזה המופרז ירד כבודם של כל החרידים בעיניהם ולכן ה"ה מוחים בזה יותר (**) ,
(*) ואולי הטעם האמיתי הוא מתחת הכרתם וכך הוא כפי טבע האדם שדבר שזה חרפה להאדם המתחת ההכרה מכסה אותה ומרמה את הכרת האדם לאמר שמטעם אחר עושים כך כדי לכסות על ערותו וחרפתו אלא רק כשהאדם לא ירצה לסמוך על מה שלבו אומר לו אלא יחשוד אותו למרמה ומטעה את עצמו, ועל כן יעשה חשבון נפש עם עצמו ואז יוכל לגלות לעצמו האמת, אבל זה רק בתנאי שהאדם מבקש את האמת לאמתו ומוכן לשלם עבור זה מחיר של אי נעימות וגילוי חרפתו (בעיני עצמו), ועל כן עצה היעוצה בענין זה למי שהוא באמת מבקש האמת שישאל את עצמו מה ששאלנו למה אינו מתוערר בהתלהבות כזאת או עכ"פ בכל מחאה שתהיה נגד הפריצות ומה שונה זמ"ז, וע"י חשבון נפש זה יוכל להכיר את האמת להבין הטעם האמיתי שבעומק לבו.
(**) ואע"פ שחלק מהעסקנים המעוררים את המחלוקת הם אנשים שבאמת הם גם מעוררים ופועלים נגד הפריצות וגם פועלים חיזוקים לענין הצניעות, וגם כבר הזכרנו שיתכן שגם במה שהם מעוררים עתה נגד המתחסדות גם בזה כונתם לטובה, אבל עכ"ז הרי ודאי התערב בזה ונמצא הם נחשבים ח"ו הגורמים לכל האש המחלוקת המתלקחת והחילול השם והזלזול בצניעות והרמת ראש הפרוצות והירוס בתים שהיו מאושרים עד עתה, והרי זה מלחמה גדולה נגד קדושת הצניעות והרי זה יותר גרוע בבחינה א' ממלחמת כל המשניאי ד' היום כי מתוך זה מחנינו והרי זה משפיע ומקלקל יותר אצל בחירי העם ממה שהם יכולים לקלקל.
נמצא שעל כבוד בו"ד מוחים בכל התוקף ונלחמים באכזריות ושנאת ומלחמת אחים בצורה מבהילה כזאת ד"י אבל על כבוד ד' המתבזה ומתחלל באופן מבהיל יום יום ד"י על זה הם מבינים שצריכים להיות עדינים ומנומסים ולשתוק וכפי שמבואר בנביא וחז"ל משמע שקטרוג זה שעל כבוד בשר ודם מוחים ועל כבוד ד' לא מוחים הרי זה חמור הרבה יותר ממה שעל שאר עבירות אפילו מהחמורות ד"י (*) , ומי יודע כמה קטרוג וחרון אף גדול מעוררים בזה ח"ו (**) , והרי מוכיחים הדברים בצורה ברורה וגלויה איך שהכחשתם ורעתם של אלה האנשים נגד פניהם, והלואי שאחרי שהוכחנו להם יתעוררו לחזור בתשובה טרם יערוב השמש ולא יהיה להם ח"ו תקנה, ועל כן אוי להם ואוי לנשמתם של אלו האנשים ונשים אם לא יחזרו בתשובה תיכף ומיד.
(*) ואם לכל הפחות לא היו יוצאין במלחמה ומחאה נגד ענ"ז עתה היה עכ"פ אולי קצת לימוד זכות עליהם על מה שאינם מוחים על שאר עבירות שאיננם מסוגלים לזה לפי טבעם הרך, אבל עכשיו שהם מגלים דעתם שכשרוצים ואכפת להם מאוד במה שנוגע לנפשם (ולכבודם) ה"ה כן מסוגלים לצאת בקשרי מלחמה, ע"כ עתה בטל הלימוד זכות הנזכר ומתעורר ח"ו קטרוג למה אינם יוצאים בקשרי מלחמה נגד כל עוברי עבירה.
(**) עמש"כ הח"ס עה"פ (במדבר כ' כ"ט) וכי תבואו מלחמה בארצכם וגו' (שלכאורה אין פסוק זה מובן כ"כ מהו הלשון "תבואו " וכו' והרי המדובר שהשונא בא ח"ו אלינו למלחמה), ע"ש מש"כ שה"ז לרמז לנו שהמלחמה שהשונא בא עלינו הוא על ידינו ע"ש (וכנראה כונתו) שע"י שיש פירוד ומחלוקת ומלחמה תוך מחיננו ה"ז מה שגורם שיבא השונא למלחמה בארצינו ח"ו, ע"כ, ולפ"ז ילה"ב שאם מחלוקת רגילה גורם במדה כנגד מדה ביאת השונאים למלחמה נגדינו ח"ו א"כ בן בנו של ק"ו הוא ענינינו זה שהתעורר קול מלחמה במחנה נגד דברים שבקדושה שה"ז ממש דומה בדומה למלחמת הגוים וכל שונאי ומשניאי הדת נגדינו, וא"כ ה"ז פי כמה עלול להביא ח"ו מלחמת האויבים נגדינו, והרי היום לעת כזאת שאנו מוקפים עם שונאינו מד' רוחותינו איך משקיעים ח"ו לבנו לתוך מלחמות כאלו שהם לשמצה ולחרפה לדראון עולם עבורינו, איך לא נירא ולא נפחד ממה שאנו מוקפים מדובים ואריות מכל סביבתינו שרוצים ח"ו לבלע כל קדוש יעקב ואנו זקוקים לכ"כ רחמי שמים בזה ובשאר כל הענינים, ובזמן חירום כזה אין לאנשים מה שיותר חשוב לשים לבם ועיניהם אליהם אלא מלחמה (נגד) קדושה זו, ובפרט שכבר הגענו לחודש אלול שמי לא יירא כיום הזה מחשבון נפשו מעשיו ועומדים בין חיים למות ח"ו שספרי שניהם פתוחים לפנינו מי לא יירא מכל זה, איך לא נמס כל לב מפחד יושב עליון איך יוכל אדם לשבת בקלות ראש ולנהל מלחמות נבזות ושפילות כאלו, ד' ירחם עלינו ויפתח עינינו ולבנו לחזור בתשובה שלימה לפניו ולקבל עלינו עומ"ש כראוי ונזכה להתקבל בתשובה ולא נשוב ריקם מלפניו ית' בימים כבירים הללו, ולזכות לכוח"ט בספרן של צדיקים גמורים ונזכה לגוא"ש ולביאת משיח צדקינו ברוב רחמים וחסדים בב"א.
ועל המצב המר הזה יש לנו לבכות מאין הפוגות על בזיון השכינה הקדושה המתפלשת בעפר ואין עוזר וסומך להקימה ולהשתתף בצערה וחרפתה, וכמו"כ יש לנו לבכות עַל שֶׁבֶר בַּת עַמִּי הָשְׁבַּרְתִּי קָדַרְתִּי שַׁמָּה החזקתני וחרפה ובושה אחזתני ומכסה פנינו איך ירדנו פלאים ואין פוצה פה ומצפצף וכל העסקנים שקטים בזה ולא מעוררים את הרבנים לצאת ולעורר נגד כל זה, אנא נוליך חרפתינו זאת כשיתגלה בקרוב משיח צדקינו.
וילה"ב עוד שבאמת יש עוד טעם אחר בעומק לבם שגורמת להם הכעס הגדול הזה, והוא נסתר מהכרתם והוא מה שאיתא בשם צדיקים שכל עבריין שכועס כשהוא רואה שומר תו"מ ויר"ש שעובר לפניו ה"ז סימן שעוד בו נשמתו ויודע את האמת בעומק לבו שגם עליו לעשות כן ואינו עושה וזה מה שמתעורר בלבו בשעה שרואה את השני העושה כראוי גם לו, וע"י כך נעשה מתוח כי זה מפריע מנוחת נפשו ועל כן ה"ה כועס ומתפרץ כך, וה"ז סימן שהוא מסוגל עדיין לחזור בתשובה ושיתכן שיעשה לבסוף תשובה (*) ,
(*) וכלל זה נאמר רק במי שהוא מאמין עדיין בד' אבל על כופר בעיקר לא נאמר ענ"ז כלל אלא מה שכועס הרי זה מכיון ששורשו מקליפת עמלק שהוא ראש ושורש של הקליפה והתנגדות ושנאה להקדושה ולכן נקרא עמלק ראשית גוים כמבואר והם שונאי ומשניאי ד' בטבעם, (ולפעמים יתכן אפילו א' שנראה מדבר ככופר אי"ז מאמיתת עומק לבו אלא מחצוניותה או מכח איזה כעס שיש לו וכדו' ואדם כזה יתכן שיעשה תשובה לבסוף וזה מכבשי דרחמנא שא"א לכל אדם לדעת אלא ברוה"ק וכדו', ויסוד זה מבואר מתוך דברי רבינו מיימון אביו של הרבמ"ם באגרת הנחמה ע"ש).
וכמו"כ היא לענינינו שזה שהן כועסות כשרואות מי שהיא בלבוש הישן שאין בזה הכעס שום הגיון כנזכר, אלא בעל כרחך הרי זה סימן שבעומק לבן שמתחת הכרתן יודעות שזו הדרך האמיתי ושגם עליהן לעשות כך וכמבואר.
ועל אלו הנשים הצדקניות שנותנים למכיהם לחי ונשבעים מחרפה הזאת הן הנה אשר בזכות מסירות נפשן יופיע הגאולה שלימה והן הנה שיזכו לישב בשורה הראשונה יחד עם אמותינו הקדושות בעגלא ובזמן קריב אמן כן יהי רצון.
ח'
(אחרי שנאמרו הדברים שעד הנה בהזדמנות נוספת אחרת הוסיף הרב כדלקמן)
ברצוני להוסיף על הענין שכבר דברנו על זה והוא בענין המלחמה העצובה שישנו היום תוך מחנינו נגד המתחסדות בענין הצניעות מכיון שנתוסף לי שמועות חדשות במה שקורה עכשיו תוך מחנינו מה שלא נודע לי עד עכשיו עד היכן הדברים מגיעים אשר נתוספות וגודלות שנאת דת יהודית בצורה מבהילה, לא מחופשיים אלא מאנשים ונשים שהם נחשבים כביכול שומרי תורה ומצוות ולא סתם שומרי תורה ומצוות אלא משופרא דשופרא ומקרתא דירושלים ומעיר בית שמש אשר כביכול נחשב כירושלים הקטנה ובודאי בלתי שום ספק שעל ידי דברים כאלו מעוררים קטרוג נורא בשמים אשר ד' ישמרינו מהתוצאות שזה עלול להביא על אלה המקומות ועל כל הכלל כולו אם לא מוחים נגד זה, ועל כן לא אוכל און ועצרה שלא למחות לכל הפחות בדברים הללו הנאמרים עתה, וגם לחזק ברכיים כושלים ברכיים שלא כרעו לבעל [ע"ז], בכדי לקיים בזה מצות לא תעמוד על דם רעך, כי שופכים דמי נשים צדקניות נקיות וגם דם בעליהם כי אצל רובם ככולם הרי הבעלים מסכימים וגם שמחים עם זה, והמעט דמעט שלא מסכימים הרי זה ג"כ ברובם רק מפני לחץ של התנגדות מקרובי משפחתם או אנשים זרים שמזלזלים בזה ומתלוצצים מזה ואין לבעלים אלו הכח להיות עז כנמר שלא להתפעל מלהיות נחשב הוא או אשתו כמשתוללים, משא"כ הנשים יש להם בהרבה יותר הכח של מסנ"פ בדברים שהם מחזיקים בהם וכידוע ומבואר בספרי מוסר וכמש"כ החסיד יעב"ץ שהנשים יותר חזקים בענין של מסנ"פ, ועכ"פ אלו המאנים את הצנועות הללו לא מבחינים כלל לאנות דוקא אלו שהן עושות נגד רצון בעליהן אלא נלחמים נגד כל אלו שמתחסדות בזה כי ה"ז כקוץ מכאיב בעיניהם ואין בזה הסבר ושכל הגיוני אחר לאלו שמבזין ומחרפים ועוברים על עון הלבנת פנים אלא שמפני רוע לב שהשפיע עליהם יצרם הרע והגיעם לדרגא שפלה כזו להיותם קצים בדבר שבקדושה ח"ו, ועבור זה ה"ה שופכים דמם כמים בעלבונות וחירופים וגדופים שנחשבים כשפיכת דמים ממש.
ואזכיר סיפור א' מתוך הרבה סיפורים ששמעתי, וזה נודע לי לאחרונה ע"י אשה א' צדקנית ששפכה את רוחה ושיחתה לפני כדברים האלה, היא הלבישה א"ע בלבוש הישן ומעת שהלבישה את עצמה כך היא סובלת בזיונות וחרפות (מכביכול שומרי תו"מ) אשר בלתי יאומן, שהתחילו כל השכנים ושכנות אנשים ונשים מהחרדים שנחשבים היותר חרדים וקצוניים לאנות ולבזות ולהעליב אותה בחירופים וגידופים, כל פעם שיוצאת מביתה ועוברת ברחוב מתקבצים כולם מתחילים לצעוק בקול רם "ולא יראה בך ערות דבר", נשים שאינן שומרות גדרי הצניעות ... הולכות "שאלים" לא תעברו בשכונתינו "ולא תטמאו את מחננו", (והרי זה ממש באותה צורה שהזכרנו בפעם הקודמת הפסוק באיכה (ד' ט"ו) שהגוים היו צועקים על בני ישראל סורו סורו טמא) הרבה אנשים ונשים יורקים לפניה כשרואים אותה, צועקים עליה "נוצרית" אומרים לה שהיא נראית כבאה מהטומאה ל"ע צועקים רק גויות הולכות בבגדים שחורים (עי' שו"ע יו"ד קע"ח ובש"ך שם ס"ק ג' שכתוב שם שמדרך בנות ישראל ללבוש שחורים, וכו' ע"ש,).
הוספת המעתיק: שמעתי מהורים שבנותיהן מפחדות לצאת לרחוב לבד שכבר קרה כשעברו ברחוב בתולות מלובשות כך תלשו מעליהן השאלים שעליהם ואפילו הכו אותן וגם לפעמים אנשים עשו להם כך, ע"כ הוספת המעתיק.
ובשמעי כל זאת ותרגז בטני, הצקתני בטני ונזדעזעו כל אברי ולא יכולתי להרגיע את רוחי דברים כאלה לא יכולתי להאמין לפנ"ז שיתכן כזאת בישראל בפרט מכאלה שנחשב שומרי תו"מ הנה בואו ונחשוב חשבונו של עולם איך אנשים ונשים אלה שעושים כך עוברים על לאו מפורש בתורה (ויקרא כ"ה י"ז) של אונאת דברים מי התיר להם לאו מדאורייתא של "לא תונו איש את עמיתו" אמרתי בודאי כי אין יראת אלקים במקום הזה, עוברים על תחלת הפסוק "ולא תונו וגו'' מפני שעוברים גם על סוף "הפסוק" ויראת מאלקיך, עוברים על כל המלבין פני חברו ברבים אין לו חלק לעוה"ב וזה נחשב כשפיכת דמים כרציחה ממש ידיכם דמים מלאו, ולשיטת ר' יונה ה"ז ביהרג ואל יעבור כמו רציחה ממש כידוע, גם ידוע מה שמבואר בספה"ק (בראשונים) שכל המלבין פני חבירו מעבירים כל מצותיו וזכויותיו של המלעיב להנעלב, וכל עבירות הנעלב מעבירים להמעליב, עוברים על עוד לאו מה"ת של שנאת חנם "ולא תשנא את אחיך בלבבך" עוברים על מש"כ בפ' בחקתי (ויקרא כ"ו ט"ו) אם בחקתי תמאסו וגו' שממאסים באחרים העושים שהעונש על זה הוא נורא ואיום כמבואר שם ע"ש, איה איפה אמונתם של אנשים אלה בד' אלקים חיים, ובדברי חז"ל הנ"ל שהמלבין וכו' אי"ל חלק לעוה"ב, עליהם לבדוק את עומק לבם האם הם מאמינים בכלל בעולם הנצח ועוה"ב כי אם הם כן מאמינים בה למה לא חוששים להפסיד חלקם לעוה"ב ולהשאר לדראון עולם ד"י.
ומעתה אחרי שרואים את כל זאת האם נשאר למי שהוא עדיין פתחון פה לאמר להשיב ולומר על מעשים כאלה שאין זה סט"א וקליפת עמלק, ולא אוכל להתאפק מלהפיג צערי מעלבון וצער השכינה ועלבון התוה"ק, כשהנני חושב על זה מתקיים בי המקרא שכתוב חם לבי בקרבי בהגיגי תבער אש נפוגתי ונדכאתי עד מאד לכן שאגתי מנהמת לבי ובטוח אני ששכינה צועקת שהיא עתה כצפור בודד על גג כל היום חרפוני אויבי וגו' ומי הם האויבי ד' האם לא אנשים כאלה, ואם הייתי רוצה לבטא א"ע בחריפות הייתי אומר שמעיד אני עלי שמים וארץ שאלה האנשים שפוגעים באלה הנשים הם בעצמם פגועים ופגומים בעניני קדושה ולכן הם צועקים סורו טמא כי כל הפוסל במומו פוסל כמשאחז"ל.
ועוד סיפור נורא שתצלנה אוזן כל שומע ספרו לפני איך שרבנית א' אשת חבר של תלמיד חכם גדול וראש ישיבה מפורסם שהיא הולכת בכל הלבוש הישן והיא הלכה ברחוב ונגשו אליה קבוצה של בערך חמש עשרה איש מהחרדים שלנו והקיפו אותה וליוו אותה משך זמן כך וצעקו כל הזמן פרוצה פרוצה, ונשאל את עצמינו היתה כזאת בישראל האם כבר שמענו שיעשו דבר כזה נגד הפרוצות היותר גדולה או נגד משחית היותר גדול ד"י, ועוד שדבר כזה אפילו אם היתה נגד מי שהיא באמת פרוצה היה ראוי להיות נעשה ע"י נשים וכאן נעשה ע"י אנשים שהם ג"כ בעצמם פרוצים שהם אינם שומרים על עיניהם ברחוב שלא להסתכל בנשים, ונתבונן נא בדבר כזה האם לא היו צריכים לצאת במחאה אדירה נגד ענין זה שאנשים חרדים יעשו דבר כזה, האם לא היה ראוי לעסקנים הצדיקים שלנו לעורר את הרבנים שיוציאו מכתב וכרוז דחוף למחות נגדם, ואיך נצא ידי חובת העריבות שעלינו איך לא נצא עכ"פ נגד דבר כזה שלא נהיה כולנו חס וחלילה נתפסים בעונם הגדול הזה של חילול השם וחילול קדושת בית ישראל וכל הענינים המסתעפים כמבואר לעיל וגם בהמשך הענין, והרי רובם של הי' נסיונות שנכשלו בני ישראל בדור המדבר שנחשב לחטא לכל הכלל ולדורות עולם אע"פ שלא היו החוטאים והמנסים אלא חלק קטן מאוד מכל הכלל בכ"ז נדונו כולם על כל חטאתם מפני ששתקו ולא מיחו נגד החוטאים, וכמו"כ מעשה סדום שנמחקו כולם לעולם ועד נגמר דינם על בת א' שנעשה אכזריות גדולה איתה ולא מחו כל העם נגד זה כמבואר בחז"ל עה"פ הכצעקתה הבאה אלי עשו וגו' ומובא ענין זה ברש"י שם שפירש "הכצעקתה" של ריבה א' וכו' ועתה מי יודע איזה חרבן עלול לבא ח"ו עבור דבר כזה שביזו אשה חשובה בזלזול נורא שלא נשמע כמעט בכל העולם כמוהו והרי זה אכזריות גדולה שאין כמוה, זלזול ובזיון נורא לכבוד התורה של בעלה כנ"ל וכל זה הוא חוץ ממרידה וחירוף וגידוף כלפי מעלה שהסברנו לפני זה, ונקוה לד' שמחאתינו יקל עכ"פ על מדת הדין שיכול להיות ח"ו מתוחה נגדינו עבור כל זה, וכבר אין עוד מילים בפי המתאימים להביע גודל הצער ובזיון השכינה הקדושה שיאמרו ח"ו עם ד' אלה ומארצו יצאו.
ואזכיר עוד מה ששמעתי דבר הגון ומתקבל מרב א' שאמר שכאשר פנו אליו העסקנים בענ"ז היה לו ספק בלבו אולי יש להם קצת צדק בהתנגדותם להנשים המתחסדות בהפרזה, אבל אחרי שראה המחלוקת שמתלהטת ומתלקחת באש בוערת כזאת וגודל העול שנעשה כנזכר, יצא כל ספק מלבו וברור לו כשמש שאין להצד שכנגד שום צדק וכמאמר העולם שמפרשים רמז בפסוק (תהלים כ"ז) אם תקום עלי מלחמה בזאת אני בוטח, שכאשר הנני מסופק אם הנני צועד בדרך הנכון ורצוי לפניו ית' אזי כשהנני רואה שעומד מלחמה כנגד דרכי הנני בטוח בודאי שהנני עומד בדרך הנכון, ובפרט כשרואים שלא מעוררים מלחמה ומחאות נגד הפריצים ועוברי עבירה לבזות אותם כך כנ"ל (סוף את ז') ואע"פ שהם טוענים מפני שזה הגיע לצורה של שגעון והלא ישנם היום הרבה דברי שגעון שנעשים היום ברבים בלבוש של הפצת יהדות אע"פ שהם בודאי מבזים את כבוד השומרי תו"מ והחרדים וממאסים עי"כ את כל השומרי תו"מ בעיני הבריות (שאינם שומרי תורה ומצוות) ועל כל זה אין האנשים האלו מוחים ומעוררים מלחמה כנגדם ואין צועקים נגדם ברחוב ולא מעליבים ומבזים אותם וכשרואים אותם ואת שגעונם ברחוב הולכים הלאה ורובם ככולם שלא האנשים לא אכפת להו כלל ואפילו אם המצא תמצא איזה אחדים שכן אכפ"ל אבל לא עד כדי ללחום ולנהל מחלוקת נגדם, משא"כ כשרואים נשים המתחסדות אלו כועסים ורוצים לבולעם חיים (*) .
(*) ומכיון שהעושות כך עושות בכונה טובה ורצויה לעשות נח"ר להבוב"ה ולהתקרב אליו ית' ועל כן על פי שכל הישר היה להם לאנשים האלו שהם שומרי תורה ומצוות להבין שאפילו לפי סברתם שהן טועות בזה בכ"ז עכ"פ אין להם לכעוס עליהם כמו שלא יכעוס אח על אחיו שהוא מסור אל אביהם ואוהב אותו ומכוון לעשות נחת רוח לפניו אלא פעם טעה באיזה דבר בודאי שאח שיש לו באמת אהבה לאביו לא יוכל לכעוס נגד אחיו שהוא ג"כ מאהובי אביו, וכך היא כפי הטבע הענין, ואם רואים אח שהוא כן כועס נגד אחיו מטעם הנזכר הרי זה בודאי סימן מובהק שאהבתו לאביו אינו אלא מהשפה ולחוץ ובאמת אינו אלא אוהב את עצמו ולכן רוצה להיות מכובד בעיני אביו.
ובזה יתפרש ג"כ בדרך זה היטב המשך הפסוקים שבזאת אני בוטח מכיון שאחת שאלתי וגו' (שאין לי אלא לב א' לאבי שבשמים) ורק אותה אבקש להיות שבתי בבית ד' כל ימי חיי לחזות בנועם ד' וגו' ומכיון שכך מכח זה היה ראוי להם שימנעו מלצאת במלחמה נגדי וכנ"ל ועכ"ז תקום עלי מלחמה לכן בזה אני בוטח שהנני קרוב באמת לד' ועל כן ענין זה הוא ברור מאוד שהוא מעשה בעל דבר, ובפרט מכיון שרואים אנשים כאלו שהם באמת אנשי דמעלי ולא יאות להם להתנהג כך ובכ"ז הם מעוררים מלחמה ומחלוקת בצורה גרועה כזאת ועל סמך סברתם זה (שהנשים האלו יגרמו למאס את הצניעות) הם סומכים לסכן את העוה"ב שלהם כנ"ל בודאי אין זה אלא רוח שטות כמבואר לעיל שע"ז אמחז"ל אין אדם חוטא אא"כ נכנס בו רוח שטות.
על כן הרי זה בטוח בלתי שום ספק שה"ז רק מצד היצה"ר והסט"א, ולכן הרי מצוה זו שלהם של המחלוקת נעשית בעבירה כדרכו של היצה"ר, ומאחר שהסט"א מגרה מלחמה כנגד המתחסדות הללו הרי זה מוכיח בודאי שהן מקובלים כלפי מעלה, והחולקים עליהן המה ודרכיהם לא רצויים כלפי מעלה, וכך אמר ג"כ דוד המלך ע"ה עוד "מאויבי תחכמני" כי כאשר אני רואה איך שאויבי שהוא היצה"ר והסט"א ירטו דרכם כנגדי בכעס כ"כ גדול הרי זה סימן עבורי ומנחמני לדעת ברור שהנני עושה דבר הראוי ונכון מעם ד' ית' ושהנני גורם בזה נח"ר גדול מאוד למעלה.
ויש להוסיף להאמור שהיום בכל ענין שבקדושה שהאדם משתדל לילך בדרך הנכונה האמיתי ועומדת מלחמה כנגדו אפילו אם הוא רואה כאילו שגם משמים לא עוזרים לו אלא לפעמים נראה אפילו אדרבה כאילו שמן השמים עוזרים להלוחמים נגדו וזה מה שנקרא מצב של הסתר פנים מלמעלה, עכ"ז יכול להיות שמח עם חלקו ויהיה בטוח שחבלים נפלו לו בנעימים והוא עומד בדרך הנכון והרצוי לפניו ית'.
ואדרבה מי שרואה היום בזמנינו אלה שכולם מרוצים ממנו ומדרכו ומהללים ומשבחים אותו יש לו לחשוש שאינו הולך בדרך האמת ורצוי לפניו ית' ויש לו לדאוג ולבקש מאת ד' הדריכני באמתך ולמדני וגו' מכיון שהיום אנו חיים בתקופה שמתקיים בה העונש והתיקון שכתוב (דברים ל"א י"ח) ואנכי הסתר אסתיר פני "מהם" והנה מצינו בפסוק כעין זה (שם...) אסתירה פני מהם שדרשו חז"ל ודייקו מתיבות מהם לומר שמי שאינו בהסתר פנים (של ואסתירה) אינו מהם כמו"כ יש לדייק גם בפסוק של ואנכי הסתר אסתיר פני מהם (שקאי על הדור האחרון על זמנינו אלה) שמי שאינו בהסתרה הזאת הכפולה ג"כ אינו מהם, לכן ישמח לב מבקש ד' כשמראים לו הסתר פנים ויהיה בטוח בזה שהנו מהם ונמצא יחד עם השכינה הק'. עי' בנספח בסוף המאמר מאמר נפלא וחיזוק גדול למבקשי ד' בפירוש פסוק זה.
ומהאמור יוצא שאפילו אם מצד השכל וההגיון היה מקום להסתפק אולי יש איזה צדק בדברי המתנגדים אבל עכ"פ הרי סוף כל סוף כל הסימנים שהבאנו מדברי הפסוקים וחז"ל הם מוכיחים הוכחה גדולה וברורה שמעשיהן של הנשים האלו הם רצויים ומקובלים וגורמים נח"ר למעלה, ויש לכל אחד הבחירה אם ללכת בדרך שע"י שכלו והגיונו (אע"פ שהם סותרים לדברי הנבואה וחז"ל) או לבחור ללכת בדרך תמים תהיה עם ד' אלקיך בדרך האמונה בהתוה"ק והנבואה ובדברי חז"ל, ובזה מובן לנו מש"כ ספה"ק ובשם צדיקים שלפני ביאת המשיח יהיה קשה מאוד להחזיק באמונה אפילו לצדיקים וגדולי הדור והמשילו הדבר לכמו שיצטרכו להחזיק עצמם לטפס בקיר ישר עד למעלה, כך יהיו הנסיונות בדברים הפשוטים באמונה ועתה נתבהר לנו בדיוק צורת הנסיון שהוא אם לילך בדרך ההגיון האנושי ועפ"ז לקבוע הכל או רק בדרך התוה"ק והאמונה אפילו אם יהיה לגמרי נגד ההגיון האנושי, וזה אנו רואים היום במוחש בכל שאר הענינים שזהו הקו הבוחן היום ולפי האמור הרי הבירור האחרון תלוי דוקא בנסיון זה, ויהי רצון שנהיה כולנו שמורים ומוגנים מלהכלד ברשת הערב רב ויצה"ר כנ"ל.
ט'
והנה עוד סיפרו לפני, א' סיפר לי שיש לו שְׁכֵינה חפשיה גמורה, והיתה רואה איזה חבירה שהיתה באה יום יום לאשתו אשה שהולכת עם כל הלבוש הישן, והשְׁכֵינה החפשיה שהיתה רואה אותה איך שהיא מלובשת כך גם בקיץ בימים החמים אמרה אל האשה בעלת הבית בהתפעלות איזה אשה צדקנית זאת שהיא הולכת כך בצניעות כזאת אפילו בקיץ בחום כזה לא יכלה לגמור עליה את ההלל בהתפעלותה מצדקתה, ועוד סיפר לי א' שבתו הלכה לרחוב יפו בירושלים לקנות, וראתה שם שמסתובבת איזה אשה עם כל הלבוש הישן (ואפילו עם רעלה) והיה תמוה בעיניה איך היא מסתובבת כך בלי מורא ופחד ולא ראתה ששום אדם יפגע בה או יאנה אותה ואפילו לא צחקו ממנה והיא היתה רגילה מרחובות שלנו ומכש"כ בב"ש שמאנים ומתלוצצים מכזו, ולכן לרוב תמיהתה הלכה ועקבה אחריה כשנכנסה להחניות בכדי לראות איך מקבלים אותה ואיך מתייחסים אליה ולהפתעתה ראתה שקבלו אותה והתייחסו אליה בנימוס והערכה בלי שום זלזול כלל.
ועתה הביטו נא וראו מה קורה כאן איך עליונים למטה ותחתונים למעלה איך יתכן שאשה חפשיה מתפעלת ומשבחת שמירת מצותינו ודרכי התוה"ק והמסורה הישנה וכמש"כ (דברים ד' ו' ז') שיתפעלו הגוים משמירתינו המצוות ויאמרו עלינו מי גוי גדול עם חכם ונבון הזה וגו', ואיך יתכן שמאחינו בנ"י שומרי תו"מ ימאסו בה ח"ו, אלא ה"ז כמו שנתבאר לעיל שכאשר האדם שומר מצות התוה"ק כראוי לו אזי הרי מצותיו שהוא עושה נושא חן אפילו בעיני הגוים, אבל האנשים האלה שיודעים את התו"מ ונתחנכו בה ואעפ"כ הם מחללים ומבזים ש"ש מזלזלים ומבזים מצות ד' ומקיימיה מבזים דרך התוה"ק והמסורה הישנה ומואסים בה ואע"פ שיש בהם שאינם בוחרים בדרך הרחוב הפרוץ ממש בכ"ז רוצים עכ"פ למצוא חן בעיני הרחוב הפרוץ של היום ועכ"פ שלא לאבד יותר מדאי את המציאות חן בעיניהם לפחות שלא ישקיפו עליהם כמשתוללים ומשוגעים זה מה שאכפת להם, ויש חלק מאלו כפי שנראה מתוך מעשיהם והתנהגותן שהם רוצים גם להתדמות אל חיי הרחוב של היום עכ"פ כמה שאפשר בדרך היתר והם אוהבים את חיי העוה"ז והגשמיות והבהמיות כמו שמעשיהם מוכיח על זה שהם תפוסים לרדוף אחרי חיים הגשמיים אחרי ההבל והתוהו ולכן הם לא יכולים לראות את החן והכבוד במצות ד', אבל החופשיים שיש להם עכ"פ אמונה בד' אלא שהם תנוקות שנשבו ואיננם יודעים יותר טוב, ולכן איננם נחשבים כ"כ מזידים כי איננם בבחינת יודעים רבונם ומתכוונים למרוד בו לכן הם מסוגלים יותר לראות האמת, אבל אלה שהם בבחינת שנו ופרשו מדרכי החיים הם יותר גרועים ורחוקים יותר מלראות האמת.
ויש להתבונן ולהבין אולי עכשיו נתגלה בשל מי הרעה הגדולה שפקדו אותנו בזמן האחרון צרות שונות ומשונות וכמו"כ המקרה שקרה לפני שבועיים שנעקרה משפחה שלימה ל"ע באסון דרכים באופן משונה ולא ידענו עד עכשיו בשל מי הרעה הזאת ועתה נשים לב ונוכל לראות שזה קרה בדיוק באותו זמן שהצליחו העסקנים להוציא חתימות להטעות בזה את העולם שיבינו מזה שהרבנים חתמו נגד בגדי צניעות וכוללים הכל בכלל זה כמו שרואים בעיר ב"ש שמבזים וממאסים לא רק את בגדי הצניעות המופרזת אלא גם שאלים פשוטים שהבד"ץ המליצו עליהם כמו שנזכר לעיל שצועקים הולכות עם "שאלים" לא יעברו במחננו, ומאחר שאנו רואים מקרה כזה שקרה באבידת משפחה שלימה שנאבדו גדולים עם הקטנים בלי להשאיר זכר ד"י שלא מצינו כך אלא בעדת קורח משום עון המחלוקת כמשאחז"ל שעל עון מחלוקת נענשים גם קטנים ר"ל, על כן בודאי על כאו"א לעשות חשבון עם נפשו אם אין ידו במעל הזה של מיאוס בצניעות ולתת יד בזה לפושעים בפריצות ועל כולם גרמת מחלוקת באופן זה וכמשניאי דת ר"ל, ומי יודע אם אין מקרה רעה זו סימן עבורינו שעון מר זה גרם כל זה ויהיו ח"ו נתבעים כל הגורמים ומסייעים והמשתתפים בהמחלוקת על כל הנפשות האלו ועל דמי זרעם ע"ע ד"י.
והנה עד היום היו חושבים שכל הצרות שפוקד אותנו הרי זה מפני חטאי החופשיים משניאי ד' שנלחמים נגד כל דבר שבקדושה ואנו סובלים בגללם מטעם ערבות מפני שלא מוחים ונלחמים מספיק נגדם כפי חובתינו ועל כבוד ד' שמתחלל על ידם, אבל עתה נתגלה שהדבר יותר חמור ממה שחשבנו כי הקלקול נמצא בתוכינו ממש ועל זה אנו יותר אחראים למחות ולהתריע נגדם נגד כל הרקבון שבתוך הלבבות הצבועים שמראים פנים כיראים וחרדים ועתה נתגלה שז' תועבות בלבם.
י'
וזה היא הבירור הגדול והקשה שכתוב בסוף ספר דניאל שיהיה לפני הגאולה שלימה, וכונת ופירוש ענין הבירור הוא שמתבררים דברים שהיו ע"ע מעורבים ועתה מפרידים אותם כגון שמבררים השמרים שהוא הפסולת מן האוכל שהוא היין ואחרי הבירור יוצא ונתגלה יין נקיה שהיה מעורב למטה יחד עם הפסולת כמו שהוא אחרי הסינון שנתגלה היין שהיה מעורב למטה ועולה וצף למעלה וישנו גם שמרים שהיה מעורב למעלה עם היין ואחרי הסינון יפול למטה, והנמשל מובן מאליו, שכמו"כ היא היום שאנו בזמן הבירור בזמן כזה נופלים הרבה שהיו ע"ע נראים גבורים וחלק מאלה שהיו ע"ע מהחלשים עולים ומתעלים למעלה ואכמ"ל בענ"ז יותר, וכבר הארכנו בזה והסברנו הענין יותר בהרחבה במק"א, וההוכחה לזה הוא שאנשים האלה שנופלים מתגלה קלונם בצורה שאין לה שום הגיון ונראה בגלוי שרוח שטות וקליפה וסט"א שולטת עליהם כי אין שום שכל והסבר להסיפורים שהזכרנו וכיוצ"ב שקורה עתה בעיר ב"ש וכמו"כ גם באיזורים מסויימים של הקצוני קצונים בירושלים במקומות שמעולם ועד עולם היא עיר הקודש והמקדש ועתה באו פריצים וחיללוה ואיזה פריצים זה כמש"כ (ישעי' מ"ט י"ז) "מהרסיך ומחרביך ממך יצאו" כלומר שהמחריבים כרם בית ישראל הם יוצאים מתוך מחנינו מעיר היותר מקודש ומתוך אנשים הנחשבים היותר מקודשים.
שומו שמים על כל זה איך תשתפכנה אבני קודש בראש כל חוצות ירושלים ע"י זרע בנ"י אשר יסודתם בהררי קודש חצובים מתחת כסא הכבוד ועתה מחללים ומחרפים ומגדפים את אביהם ואמם אבוה"ק אברהם יצחק ויעקב ואמהותינו הקדושות שרה רבקה רחל ולאה שהיו מלובשים כך ואת צורת לבושיהם מחרפים ומבזים וצועקים צאו טמא כמו שצעקו הגוים בזמן שגלינו ביניהם כמו שכתוב (איכה ד' ט"ו) סורו טמא סורו סורו אל תגעו וכנ"ל, כך ממש ויותר גרוע צועקים אחינו בני ישראל על לבושי אמותם שרה רבקה רחל ולאה, וצועקים כך אפילו על לבוש השאל שהוא מקובל עד היום אצל הנשים הצנועות ואע"פ שיש מכתב והתעוררות ועידוד מהבד"ץ משנת תשס"ד על לבישת השאלים שזה היה מנהג ירושלים עד לאחרונה (אפילו אחרי שבטל ונשכח שאר העטיפות שהיה נהוג בירושלים) ועתה נלחמים נגד זה אנשים שקוראים את עצמם שייכים לעדת הבד"ץ, וה"ז מראה באצבע כל מה שנאמר כאן שהם נכפים מכח הרוח שטות ששולט עליהם בעל כרחם וכנ"ל, איך לא רואים מה שקורה כאן שאין זה כי אם יד ד' שמגלה קלונם ברבים ומסנן אותם מתוך הכלל ישראל כדי שיתקיים בקרוב מקרא שכתוב (ישעי' ד' ג') והיה הנשאר בציון והנותר בירושלים קדוש יאמר לו, ופרש"י כולם יהיו צדיקים, ע"כ, ועוד כתוב בספר איוב (ל"ח י"ג) שלפני הגאולה שלימה ינער ד' ית' את הרשעים מן הארץ, ועל כן יש לנו מאוד לפחד היום שלא להתפס עם אלו שינער ד' מן הארץ ח"ו ומי שרואה שנכשל בדבר שהוא בודאי רוח שטות שבא מצד היצה"ר בודאי הרי זה כסימן ואזהרה בעבורו שיחזור בתשובה תיכף ומיד טרם שיתקיימו הפסוקים הנוראים הללו.
ולכן ה"ז באמת נסיון ובירור קשה עד מאוד שמברר עומק לב האדם לאיפה הוא נוטה כי ע"פ השכל וההגיון קשה מאוד להאדם להבחין בין ב' הדיעות מכיון ששניהם שווים במראה וקומה בין המתחסדים והמתחסדות ובין אנשי המלחמה שיוצאים כנגדם שניהם אנשי השם והמעלה הנחשבים אצילי בנ"י מקציני המחנה ולכן מי שאין לו הרגשת לב א' לאבינו שבשמים אין לו דרך איך להבחין בין אור לחושך בזה ולכן ה"ז באמת בירור קשה ומר שעובר על כלל ישראל עתה, והמצב נהיה עתה בדיוק כמו בחטא העגל שמשה רבינו הכריז ואמר מי לד' אלי כי איש בבנו ובאחיו, ורק שבט לוי שהם היו באמת תמיד לגיונו של המלך מה"מ הקב"ה שלבם היה תמיד עם ד' (*) , ורק הם היו מסוגלים להיות במדריגה של שבט לוי שכתוב בפ' וזאת הברכה האומר לאביו ולאמו לא ראיתיו וגו' וכמו"כ היא התמונה עתה שמי שאין לו "לב" א' לאבינו שבשמים אלא עליו לדון לפי שכלו אין לו דרך להבחין איפה הוא האמת והצדק וממילא יהיה נמשך אחרי רוב העולם ורוב העולם ה"ה נמשכים אחרי הרוח המנשב ברחוב וע"פ רוב הרי זה מהשפעת אנשים כאלה שכתוב עליהם בסוף דניאל על זמן הבירור שלפני הגאו"ש והרשיעו רבים (רק) והמשכילים יבינו (**) . ועל כן יש לנו לדאוג מאוד ולפחד תמיד שלא ניפול ח"ו לצד השני בבירור הקשה הזה, שרק המשכילים יבינו ופירושו של משכילים היינו אותם שיש להם לב מבין ומשיג במושכל הרוחני כמבואר בריש תקו"ז ע"ש.
(*) ולא היה להם אלא לב א' לאביהם שבשמים ולא נמשכו אחרי ההבל והתהו של העוה"ז כמו שמצינו שגם במצרים לא נתפתו בהפה רך של המצריים שמתחלה העניקו לבנ"י הרבה כסף עבור עבודתם וכך נלכדו כל שאר השבטים (ועי"כ נלכדו ונפלו אח"כ בגלות ועבודת פרך בשעבוד מצרים) ושבט לוי נשארו עם ד' ועסקו תמיד רק בתוה"ק ועבודת ד', וכמו"כ כשכל שאר השבטים נתפסו ונלכדו בעגל הזהב (חלק מהם בחטא העגל ממש ששמחו עם העגל ומחולות וחלק נתפסו על שלא מיחו נגד הע"ז) ורק שבט לוי נשארו נקיים לגמרי מפני שלא היה להם אלא לב א' לאבינו שבשמים.
(**) ובודאי שאנשי הרחוב יש בהם הרבה שהם משפיעים על השקפת האנשים השטחיים שנמשכים אחריה הרוח שמנשב בעולם בלי שיתבוננו אם דרך ההיא הוא דרך האמת והתוה"ק אלא מרגיעים את עצמם במלה הרגילה היום לפרוק מעל צוארם עול מלכות שמים הקשה להם לאמר מה שיקרה לכולם יקרה גם לו.
ונחזור לענין שהתחלנו בה עתה שחזיון זה שאנו רואים בעינינו היום אנשים האלה משתוללים בצורה נוראה שאין בה שום הגיון והרי זה מעיד ומעורר אותנו לראות ולהבין שאין זה כי אם יד ד' החזקה שמבררת ומנערת העפר והפסולת מתוך הקודש ומי שאינו מושרש באמת בהקדושה ורק כלפי חוץ היה מראה טלפיו להראות שכשר הוא ועד היום היה מסתיר את הז' תועבות שבלבו, עתה מתגלה קלונו באופן וצורה שאין לו שליטה עליה להסתירו כי רוח שטות שורה עליו כשכור כופהו בעל כרחו לעשות כרצון יצרו הרע שזהו גם רצון לבו הפנימי שע"ע הסתירו מפני הבושה ולכן הרי הוא עושה דברי שטות לעיני כל ואינו תופס איך שהוא מבזה את עצמו ומבאיש ריחו ומקדיח תבשילו ברבים כי הלא כל בר דעת ואדם שפוי בדעתו שאינו שכור לא היה עושה דברים כאלו בגלוי דברים שלא מתאים לו לפי מצבו ודרגתו שמראה כלפי חוץ דברים כאלה שספרנו והזכרנו כאן, דברים שאי אפשר להבין איך יתנהגו כך זרע אברהם יצחק ויעקב.
ויש לראות בזה איך שהקב"ה מתחיל עתה לגלות אותם ע"י מה שהזכרנו, כמו שעשה ד' ית' במצרים בים סוף שנטל סגניניות שלהם שאבדו את השליטה ואת שכלם והתבלבלו שבמקום לברוח מן הים לחרבה נסעו לתוך הים והעגלות משכו את הסוסים לתוך המים וכך טבעו את עצמם, כמו"כ בדיוק היא היום שהרוח שטות תופס את האנשים באפם ומושך אותם לחלל שם שמים בגלוי לחרף ולגדף את המשתדלות להתחזק בצניעות ובזה הם מבזים ומשמיצים את הקדושה ומשפילים את קדושת ישראל סבא בעיני כל הבוחרים בפריצות וגם בעיני הנשים הכשרות שרוצות להתעלות בדרגתן בצניעות ועי"כ יהיו נמנעות כי יהיה בז בעיניהן כל התעלות בצניעות כמו שהחוש מעיד על זה וזה ממש בצורה של שנאת הדת ומשניאי ד' ד"י.
והנה כמו שמצינו בנביא יחזקאל (ט' ד') שלפני החרבן אמר ד' ית' למלאך גבריאל שירשום סימן על מצחות הצדיקים שישארו בחיים ולא ישחיתם המשחית וכמו"כ ירשום סימן על מצחות הרשעים שיאבדו כמבואר בגמ' שבת (נ"ה.), וכאשר מצינו כזה לפני החרבן ילה"ב שכמו"כ עתה בזמנינו אלה שאנו עומדים ג"כ לפני חרבן כדאיתא בחז"ל שלפני ביאת המשיח יחרב ב' שליש מן העולם (וכמו שאנו רואים היום בחוש לפי מצב העולם שאנחנו קרובים מאוד לזה) ולכן יש ללמוד משם כמו"כ לענינינו היום בזמן הבירור לפני הגאולה שלימה יעשה ד' ית' סימן על מצחות כל האנשים מי ומי ההולכים, מי לד' אלי, ומהו הסימן שנרשם על כל אחד ואחד הוא מה שבעל כרחך מתגלה עזות מצחן ועי"כ ניכר להדיא במצחו לאיפה הוא משתייך כי רואים על המצחות מי הם הרודפים ברציחה של שפיכת דמי נקיים וטהורים אהובי ד', ומי הם הנרדפים שהם הקרובים והאהובים לד' ית' ואע"פ שאצלם נראית ההסתר פנים (וכנ"ל בעמוד י"ז) ועליהם נאמר והאלקים יבקש את הנרדף, ועל כך חזקו ונתחזק אלה שד' עמהם ואל תראו ואל תחפזו ואל תערצו מפניהם כי ד' אלקיכם ההולך עמכם להושיע אתכם הוא ילחם לכם ותראו ישועתו יתברך בעגלא ובזמן קריב.
והנה מענין זה שאנו רואים שעתה מתגלה קלונם של אלה שהיו נראים ע"ע כצדיקים ונהיו עתה ח"ו כמשניאי ד' וממאסים באחרים העושים, בצורה יותר גרוע מהרשעים שנתגלה עונם מאז ומתמיד ולא רימו את העולם, ומזה יש לנו להתנחם מעומק גלותינו כי מזה יש לנו ראיה גמורה שאנו עתה עומדים בשלבים האחרונים ממש לפני הגאולה שלימה ומלחמת גו"מ שלפניה, כי הנה אמחז"ל שגלות חרבן בית שני מכיון שלא נתגלה עונם לכן לא נתגלה קיצם, ולפ"ז יש להבין שברגע שיתגלה עונם יתגלה גם קיצם, ולפ"ז יש לנו להתחזק מזה שעוד מעט חבו כמעט רגע ותיכף ומיד כל הרשעה כעשן תכלה ויעביר ד' ממשלת זדון ורוח הטומאה מן הארץ.
ועל כן כל מי שרוצה לזכות להתקיים במלחמת גו"מ ובהגאו"ש שאחריה אל יאחר את השעה אלא יקבל על עצמו עתה תומ"י את העומ"ש במסנ"פ ובעלבון וחרפה ובזיון עבור שמירת התוה"ק באהבה רבה הן הנה והם המה שיזכו לראות בנחמת ציון וירושלים והם המה שעליהם נאמר והמשכילים יבינו ויזכו לראות את הגאולה שלימה וביאת משיח צדקינו ובנין בהמ"ק ב"ב לחיי עולם והמשכילים האלו יזהירו כזהר הרקיע, ולעומת כל הצער שעבר עליהן יזכו להנות מזיו השכינה ולהיות מנוחלי העוה"ב לעד ולנצח נצחים, והנשים המתחזקות בצניעות ומכש"כ אלה שסובלים עבור זה ומוסרים נפשן ומשליכין גיוון אחורנית לכבוד ד' ית' לעומת כל העלבונות שעובר עליהן ומקבלות אותם באהבה לעומת זה יקבלו כבוד גדול בעתיד שיזכו להיות בהיכל האמהות הקדושות שרה רבקה רחל ולאה כי זה חלקם אשר בחרו בחיים שלהם בעודם בעוה"ז ללכת בדרכי האמהות הקדושות ובשכר שקיימו בעצמן מוטב שיהא (נקרא) שוטה כל ימיו וכו' ואל יהי רשע שעה אחת וכו' לכבוד ד' ית', יזכו לעמוד בשורה ראשונה ועליונה ועליהן נאמר (ברכות י"ז.) גדולה הבטחה שהבטיח הקב"ה לנשים יותר מן האנשים, ובזכותן נגאל בעגלא ובזמ"ק ברוב רחמים וחסדים בב"א.
(עד כאן ההוספה שבהזדמנות אחרת, ועתה נמשיך הדברים שנאמרו לפני זה)