לדוד אמת· רבי חיים יוסף דוד אזולאי [החיד"א]
סימן כו
החזרת ס"ת להיכל
אל אין הצבור רשאין לצאת מבהכ"נ עד שיצניעו הס"ת וב' או ג' שיוצאין ל"ל בה (ב) אם מצניעין ס"ת בבית אחר ואין לבהכ"נ אלא פתח אחד צריכין הכל להתעכב בבהכ"נ עד שיצא הס"ת תחילה וילכו הם אחריו עד מקום שמצניעין אותו ואם יש ב' פתחים יכולים לצאת קודם שיצא הס"ת בפתח האחר ובלבד שילכו אחר הס"ת וילוהו למקום שמצניעין אותו. (ג') במקום שמצניעין הס"ת בבהכ"נ בהיכל מלוה לכל מי שעובר לפניו הס"ת שילוהו עד ההיכל וכל המגביה ס"ת והגולל והאוחז עץ החיים כולן ילכו אחר הס"ת שכל זה הדור לס"ת. (ד) (ויש מי שכתב דלא קפדינן ללותו כל מי שעובר לפניו ויש טעם בדבר והוא כפי פירושו ע' בארך בס' מו"ק סימן קמ"ט) (ה) (ה) י"א שיביאו התנוקות לנשק לס"ת כדי לחבבה בעיניהם ולזרזן למצות. (ו) ביום שיש ס"ת לא יחלוץ תפילין עד שיחזרו ס"ת למקומו:
ב ב הולכ' ס"ת להב' יהי' דרך קצר' וכשיחזירנו להיכל יהי' דרך ארוכה:
ג אין לאחר ס"ת כל כך חוץ למקומו:
ד נוהגין לעכב ס"ת בפורים עד אחר קריאת המגיל' וסדר קדושה ואם יש מילה מלין בין קס"ה למגילה וטעם יש בדבר דהדר קבלוה כו' וכתיב ליהודים היתה אורה זו תורה וששון זו מילה:
ה אין לעכב הס"ת בתיבה בסוכות עד שיתפללו מוסף ואח"כ אומרים הושענות ומקיפין התיבה ששם הס"ת אלא מחזירין ס"ת למקומו ומתפללין מוסף ואח"כ מוציאין ס"ת ומניחין בתיבה הס"ת לומר הושענות ולהקיף (וע' לעיל סימן ד' סעיף י"ב וי"ג):
וביום ש"ת נהגו להקיף עם ס"ת כמו שמקיפין בלולב. ובהרבה מקומות מקיפין ז' הקפות. (ב') המנהג בח"ל בערי טורקיא"ה להקיפן אחר גמר כל התפלה. (ג') בעה"ק ירושלים ת"ו נהגו להקיף הס"ת בעת שמחזירין הס"ת להיכל קודם מוסף ומנהג נכון הוא. (ד) בשנה אחת היו חולים הרבה מן הקהל ולא עצרו כח להתעכב עד שיקיפו הס"ת והיו רוצים שיתפללו מוסף קודם כדי שיזכו החולים להתפלל מוסף עם הצבור ואח"ך יקיפו הס"ת הבריאים הדין עמהם ואין לחוש בשביל פעם אחת לשנות ההקפות מעת לעת לזכות את הרבים שהיו חולים שיזכו להתפלל מוסף עם הקהל. (ה') בעה"ק חברון ת"ו נהגו להקיף הס"ת בליל מוצאי י"ט שכך נהגו מקדם קדמתה מימי רבנן קשישאי קדושים אשר בארץ החיים המה זצ"ל והיה הדבר קשה לחכמי דורינו זלה"ה. ונמצא כתוב בס' הכוונות של מהר"ש ויטאל שהעיד מהרח"ו זצ"ל שרבינו האר"י זצ"ל היה מקפיד מאד לעשות בליל מוצאי י"ט ז' הקפות שלימות זולת ההקפות שלמות של יום ש"ת עכ"ד ובכן נתגלה דמנהג עה"ק חברון יסודתו בהררי קדש. (ו') שם בס' הכונות כתוב לעשות הקפות בשחר ובמנחת י"ט ובליל מוצאי י"ט ח) ראיתי להרב החסיד המקובל המופלא מהר"ש שרעב"י זלה"ה שהיה מקיף הס"ת בקהל שלו אחר ערבית ש"ת וקודם מוסף ובמנחה ובליל מוצאי י"ט והיה אומר שיש רזין עלאין בזה:
ה' יאיר עינינו בתורתו תורת היום:
תושלב"ע
דבר השמיטה הובאה כספר שם הגדולים ח"ב דצ"ד ב'
א יש בקונטריס זה סעיפים הקטנים עם הגדולים תשכ"ד וסימן ליום השבת טוב המחודשים ושפקפק על ה"ה קנ"ו גי' יוסף והם מכלל הסעיפי' הנזכרים:
ב דע שהמחודשים אם הם משו"ת שהבאתי בברכ"י שיורי מחזיק לא הזכרתי בקונטר' זה שם אומרם לקצר כי כבר נזכר שם כבודם שם ואומר עם קנ"י רומז על האר"ש קנה בשם וקראתי בשם לך נא ראה מי בעל דברים ואם הוא חידוש שלא הוזכר שם אכי מזכיר בקונט' זה בעליו עמו:
ג בדינים שהביא ה"ה ולא מכריע אני הצעיר מכריע וזה כתוב דרך פשיטות זמנין דמשכחת סתם וי"א או י"א שהלכתי בעקבות דרך הש"ע וכל דבר שיבא בתוך חצאי לבנה מידי היתה זאת:
ד הרב המחבר לפעמים הביא הדינים פעמים שלש ובכמ' מהם אנכי העירותיהו רומז ונרמז אך אכתי פשו ואגב טרדאי לא נרמז:
ה בספר אמת ליעקב נשמט רשימת מספר הסימנים ובקונטר' רשמתים ויספר יוסף כ"ו סימנים כמנין השם המיוחד ושמרתי סעיפי דרך המחבר לכן יש סימנים שנמשכו סעיפי סימנים הקודמי' ככתוב בס' אמת ליעקב ולמעבד נייחא למי שרוצה לדעת שרש הדין שתכף המצא ימצא בס' הנז':
ו טעמים שכתב הר' השמטתי והרוצה ליעיין מר בס' הבהיר אמת ליעקב ושם אתה מוציא טעם כעיקר חיך אוכל יטעם אמרי נועם טועמיה חיים: