אור ברסלב
לדוד אמת סימן ד

לדוד אמת· רבי חיים יוסף דוד אזולאי [החיד"א]

סימן ד

סימן ג

הקמת ס"ת

א חייב החזן להקים ס"ת ואפילו בט"ב להראות לעם כתיבתו (ב) יש מקומות שאינם מקימים ס"ת וטעמם שחששו שמא יפול הס"ת ח"ו או שלא לאחוז ס"ת ערום המערער על זה מחשיך עצה וראוי לנזיפה על שאמר דק"ק ח"ו קיימי בארור. (מהר"ר משה מרייו בתשובות כ"י מרבנן קשישאי איטליא בזמן הגאון מהר"ן טרבוט):

ב יש נוהגים לעשות הקמת הס"ת אחר הקריאה והמנהג נכון הוא:

ג אין לכרוע ולומר וזאת התורה אלא כשהס"ת פתוח נגדו ואז יכרע נגד הכתב ויאמר וזאת התורה:

ד מי שהוא בעזרה והוא בעושה פלא קודם שירה חדשה ובביה"כ הוציאו ס"ת יביט בס"ת ויאמר וזאת התורה כו' (כן כתב ה"ה מתשובת הרב כנה"ג ז"ל ונ"ל דהמתפלל בכונות האר"י זצ"ל לא יפסיק בפ' וזאת התורה רק יביט בס"ת ויחשוב הפ' וזאת התורה בלבו):

ה טוב להסתכל היטב באותיות הס"ת מקרוב עד שיהא מכיר לקרותן. (ב) נשים נדות יש שאינן נכנסות לביהכ"נ ואף בימים נוראים שנכנסות אין רואות בס"ת (ה"ה כתב דבאר עשק תמה על זה ע"ש וכתב הרב יד אהרן סימן פ"ח דאין כאן תימה), (ג) אם בתוך מ' לזכר ופ' לנקבה נמנעות מוחין בידן (ד) י"ל פסוקי תורת ה' תמימה כו':

ובמקום שנהגו דפתיחת שערים גדול ממצות רמונים אין לבן ותלמיד לפתוח כשאביו או רבו עושים מצות רמוכי' אא"כ מחלו:

ז אם הי' הולך לעשות פתיחת שערים או לשום רמונים בקהלו וקראו לו לס"ת בקהל אחר הסמוך יניח מצות אלו וילך לקרות ס"ת דחמיר (עמ"ש ה"ה וברכי יוסף א"ח סימן כ"ה וסימן תרע"ג):

ח ביום שיש ב' ס"ת נהגו להוציא שניהם כא' ואם שכחו והוציאו הא' ונזכרו בעודם קורין בסדר היום אין להוציא ספר שני עד גמר קריאת סדר היום:

ט אם חשב בלב להקדיש ס"ת אשר לו או חפציו בשבת יו"ט לא יקדישם בשבת וי"ט וכן לא יביאם בשבת וי"ט לבה"כ להקדיש' אם לא שהקדיש בחול בינו לב"ע (עמ"ש יכין ובעז ח"ב סימן ו' מח"ב וק"א):

י אסור להביא ס"ת אצל בני אדם אף שהם בבית האסורי' אפי' בר"ה ויוה"כ ואם הם חולים ויכולי' לכוין לקריאת ס"ת מביאים להם ס"ת ולאדם חשוב אף שאינו חולה אפשר להקל וכל זה להביא בשעת קריאת ס"ת אבל להכין ס"ת וארון ותיבה יום או יומי' קודם בביתו שרי (ב) חולה שיש לו ישיבה בחצרו ורוצה להעלות הס"ת מהישיבה לביתו שרי בכל אופן (ע' מחזיק ברכה סימן קל"ה):

יא מי שקנה ס' כל נדרי בק"ק בסך קצוב מידי שנה בשנה זה שנים ועתה נתוספו היחידים וטוענים שרוצי' להכריזו שיעלה בדמים יש לצדד שהדין עם הק"ק ויכריזו המצוה והמוסיף זוכה:

יב אין מוציאין ס"ת שלא לצורך כל שאין קורין בו:

יג יש נוהגין להוציא בחג ס"ת לקריאת חובת היום תיכף אחר ההלל ומקיפין התיבה קודם קה"ת ומנהג ותיקין הוא וכן נוהגין בעה"ק ירושל' ועה"ק חברון תו"ב:

יד הקונה ספר הושענות ועומד עמו על התיבה כדי שיקיפו הצבור טוב שיתן ס"ת לאיש א' להחזיק בתיבה עד שהוא יקיף ויזכה בשתיהן ואי לא אפשר לא יחוש אם הוא אינו מקיף דגדול המעשה:

טו ביום ש"ת מוציאין ג' ספרים ויש נוהגין להוציא רביעי למסיים:

טז אם החתן תינוק וא"י לסבול ס"ת של הקהל כמנהג אין להביא ס"ת קטן מבה"כ אחר כדי שיוכל לתופסו ויש מי שמתיר (וע' בס' פני אהרן למהרא"ש א"ח סימן יו"ד):

יז להביא ס"ת מקביעות לקביעות שאינו דרך עראי שרי ובש"ת שרי אף שאינו דרך ארעי:

יח ס"ת שעתיד לינתן בש"ת שרי לתקן דיבוקיו בח"ה וכן להעביר קולמוס על טשטוט אות שרשומו ניכר ואם הס"ת חסר תפירה יתפרנו מי שאין לו מה יאכל:

תוכן העניינים

לדוד אמת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה