אור ברסלב
לדוד אמת סימן א

לדוד אמת· רבי חיים יוסף דוד אזולאי [החיד"א]

סימן א

הקדמת הרב המחבר זלה"ה

משפט ימי ס"ת שאינם קבועים

א אין להוציא ס"ת בערב ר"ח כשלא יש מנהג ואף אם נהגו אין להוציא אלא כשיש עשרה מתענים ואין להוציא בער"ה.

ב כשמוליכין ס"ת בחופה וכשמקדישין ס"ת יוציאו גם במנחת שבת ובשני וחמישי.

ג ששה אורחים מח"ל שצירפו לד' מא"י להתפלל יו"ט שני כשבני חוץ לארץ עולים לזיי"ארא בא"י יוציאו ס"ת ג"כ.

ד הסכימו שלא יתפללו במנין עד שיעשו דבר פ' קריאת ס"ת בכלל:

ה אם ביטלו קריאת ס"ת ביום ב' לא יוציאו ביום ג' (עיין מה שכתבתי לקמן בריש סימן ט' בהגהתי בס"ד).

ו אם בקהל א' ביטלו קריא' הפרש' בשבת כיון שבשאר בתי כנסיו' שבעיר קראו א"צ להשלים בשבת אחר (עמ"ש סימן ס"ג ס"ק ב'):

ז מנהג פשוט בכל המקומות שאין להוציא ס"ת כשמתפללי' שנית בקהל ההוא ולא ראינו ולא שמענו שיוציאו ס"ת שנית (כ"כ ה"ה מתשובת כנה"ג ועין רואה בארץ מצרים שמוציאים ג' פעמים ס"ת בג' תפלות זו אחר זו ואמרו שמנהג קדום הוא מזמן רבני גאוני מצרים הקדמונים ואזן שומעת שכן נהגו בעיר אחרת ובאמת שהטעם שלא להוציאו קליש טובא ונהרא נהרא ופשטיה):

ב' כשמתפללין שנית הש"צ הב' לא יעמוד במקום הראשון (ובכמה עיירות נוהגים להפך). ג' וכן אם ירצו לקרות ס"ת במקום אחר שפיר דמי (ונראה דלא נהגו כך משום דלקרות בס"ת צריך שיהא תיבה בדרגין ועמ"ש במחזיק ברכה בקונטריס אחרון סימן ק"ן ע"ש):

ח אם הוציאו ס"ת מההיכל וידוע שאינו מוגה יוציאו אחר:

ב' נמצא פסול בשבת יזהרו לתקנו ביום ראשון:

ג' אם יום שני חשבו שתיקנוהו וקראו ג' עולים ביום שני ואח"ך נודע שלא נתקן עלתה להם קריאה וא"צ לחזור ולקרות:

ט הסכימו שלא להתפל' עם ראובן אין קורין התור' אם ראובן בקהל:

ב' מי שנשב' להתפלל בבה"כ אחר אינו יכול לשמוע קה"ת שם:

ג' אך יכול לראות ספר תורה שם ולצאת:

שנולד בנו ראשון כשיש ב' הולכין אחר חשיבות האדם להקדימו:

יא יש להם תקנה שכל שבת קורין בס"ת א' הן מספרי הקהל או מספרי היחידים והמדליק שיש לו ס"ת דוחה ליחיד שנוגע לו להוציא ס"ת שלו בשבת ונהגו הקהל להדליק בכמה שבתות מכללות הקהל ומוציאין תדיר הס"ת של הקהל והיחידם טענו כי זוהי סיב"ה שאין קורין בס"ת שלהם לעולם באותם שבתות הדין עמהם ויש לפשר ביניהם שיזכו היחידים שס"ת שלהם יקראו בהם באותם שבתות לעיתים רחוקות לפחות:

יב יחיד שהחזיק שיקראו בס"ת שלו ואח"כ קנו הקהל ב' ס"ת יקראו הקהל בס"ת שלהם שבועיים ובס"ת של היחיד שבוע:

יג יחיד רגיל במצות ונאנס או העני ונתנו הק"ק המצוה לאחר ואח"כ העשיר ורצה שיחזורו לו המצוה. אם בשעה שנתנה המצוה לשני היה סיפק ביד הראשון לתת כמנהג ולא חפץ בה והו' עצמו נתנה לשני או הק"ק מדעתו איבד זכותו אבל אם כשניתנה לשני לא היה סיפק ביד הראשון לתת עתה שהשיגה ידו חוזר למצותו:

ב' מי שזכה באיזה כבוד או מצוה בק"ק אין מעבירין אותה הימינו אם לא שיש טענה נגדו ואפילו בדבר דמזמן לזמן קאתי. אא"כ נתברר שמחל ונתיאש:

ג' אפילו אם המחזיק ע"ה אין מסלקין אותו כדי שיזכה ת"ח:

ד' ונראה דאם לא היה חכם בקהל ונתנו קריאת עשרת הדברות לזקן אחד ואח"כ לקחו הקהל חכם אחר והמנהג בעיר שחכם הקהל קורא עשרת הדברות בזה וכיוצא זוכה חכם הקהל ואין לזקן שום חזקה כנ"ל:

ה' אין זה אלא במעבירין לגמרי ממנו המצוה והכבוד אבל אם אחד רוצה לזכות גם הוא במצוה והראשון יעמוד במצותו אין הראשון מעכב (עיין ארח לצדיק א"ח סימן ט"ו):

ו' אין ירוש' במצו' כשהחזיק בחנם אבל אם קנאה במעות לזמן זוכים בה יורשיו:

יד רוב יחידי הק"ק שרצו להשאיל ס"ת לקהל אחר אף אם אין פרנסים בקהל כופין המיעוט שמוחין בידם:

טו מי שבידו מינוי או מצוה והשליכה אחרי גוו קנסינן ליה שלא יחזור לה:

תוכן העניינים

לדוד אמת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה