לבושי שרד על שלחן ערוך אורח חיים· רבי דוד שלמה אייבשיץ
סימן רעה
ט"ז סס"ב אין פי'. ר"ל דהאי וכן בנר של שעוה לא קאי אדסמיך ליה לומר דאסור ג"כ משום לא פלוג. אלא קאי ארישא דבי' גופי' איכא גזירה דאע"ג דשמא יטה לא שייך אלא בשמן שבנר שיטה הכלי לקרב השמן אל הפתילה מ"מ יש בשעו' גזירה אחרת שמא יסור כו':
מ"א סק"ג כמש"כ ססי' של"ד ועיין ססי' תקי"ד כצ"ל דמבואר שם דיש איסור בחותך ראש הפתילה משום תיקון מנא:
(שם) חלב דמאיס. אין ספר ראב"ן לפני ואולי כוונתו דכיון דליכא חשש הטיה רק שמא ימחוט ראש הפתילה בידיו וכיון דחלב מאיס לא יגע בו בידיו וכ"ת שמא יחתוך בכלי י"ל דמיירי שאין לפניו הכלי שמוחטין בו ומש"כ המג"א ססי"ב ר"ל דמבואר שם דבדבר מאיס לא חיישינן שיגיע בו בידיו אף דבש"ע שם אין מבואר דין זה בב"י שם מבואר כך ע"ש:
סק"ה ולפמש"כ בשם הב"ח. היינו בסק"ג ולא ס"ל להמג"א טעם הט"ז בסק"ג:
ט"ז סק"ד ולפמש"כ בנר וכו' היינו בסק"ב:
מ"א סק"ו ועס"ג ר"ל דאם אחד אומר והשני משמרו מותר:
ט"ז סק"ו אין לישב בסמוך. הא"ר צידד להתיר
מ"א סק"ט משום דמאיס ג"כ ר"ל דלהטיה לא חיישינן לפי שאורו רב ולשמא מסתפק לא חיישינן משום דמאוס: