אור ברסלב

לבושי מרדכי על יורה דעה מהדורא תנינא· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר

סימן קסט

סימן קסח

יזרח אודה זו תורה על ראש ידידי ה"ה כבוד הרה"ג חריף ובקי עצום יר"ש מרבי' כש"ת מהו' משה חיים נ"י אב"ד ק"ק ס' פעטער יצ"ו. אחדש"ה הנני במודע כי יק"מ כת"ה בא לידי יען הענין בחמורו' וצ"ע ע"כ לא השבתי על אתר והס' בכלה שבאת לטבול טביל' מצוה והרופאי' צוה עליה' כי תשמר מכניסת מים לתוך נקבי אזניים אם כן מה תעשה בטבילת מצוה ודעת כת"ה ללחלח אצבע' במי מקוה דאז הוי חבור למקוה כמ"ש בט"ז סי' קצ"ח ס"ק ל"ח לענין קמטי' ע"י שחיי' ודברי נקה"כ לא שייכי' הכ' רק נו"נ אם היא עצמ' תתחב אצבעיה' לתוך נקבי האוזן או ע"י אשה אח' כי אם בעצמ' תעשה כן עכ"ח ע"י הגבה' ידיה יעשה קמטי' בעצילי הידיים ושוב יש חששא לדברי נקוה"כ הנ"ל והנה עיי' בת' אמרי אש סי' ע"ח ע"ד המקוה שאינו מגיע למעלה מהטבור זרת כמ"ש הרשב"א וש"ג דיש חששא שעכ"ח צריכ' שחייה בטבילה ומשום קמטי' וכתב שהי' מצטער אשר בכמה מקומות לא נמצא זה השעור וגלה צערו למרן חת"ס בע"פ והי' נרא' לדעתו שאין חמור כ"כ בעיני רבינו רק שלא גלה דעתו מפני מה ה"ה הלכה פסוק' בש"ע ג"כ ועד"ז מביא דברי תוס' מ' יומא דף נ"א דשם בדברי תוס' כי אם שהמקוה במקום מקדש הי' גבוה ב' אמות מ"מ הי' יכול לטבול דרך ישיבה והא נראה בעין דיושב וטובל יותר נעשה קמטיי' משחיי' במקוה שאינו מגיע רק עד הטבור ודעת מעכ"ת חזיתי כי בנ"ז אין הקמט גדול כ"כ ולענ"ד אינו כן דע"י עקמימות הידים הגבה למעלה להגיע לתוך אוזן כמעט נוגע קנה של הידים מ"ש עלבוגען לזרוע למעלה והוי ממש כמו כף חברת' על הטובל' אשר לדעת הש"ך צריכ' לרפות ידה ובנ"ז אי אפשר בכך כמובן וראיתי כי כת"ה נשען ג"כ ע"ד ת' שיבת ציון סי' מ"ב שם לענין כאבי עיניים אשר דעתו ללחלח הרטיי' לענ"ד אינו דומ' דשם עיניה וידיה וביכלת' להראות חברת' ג"כ אם נשאר לח וגם קודם הנחה על עיניה תראה שפיר אם די טופח ע"מ להטפיח כדינ' ולמה תחוש שנתקנח אבל בנ"ז ע"י תחובת אצבע לתוך נקבי האוזניים במקום צר גם קודם שתגיע לעומק' של אוזן תקנח בצדדי' עד שלא ישאר טופח ע"מ להטפיח ומ"ש ג"כ צד להקל דהוי בה"ס היינו בעומק יש שיעור בה"ס ועומק יותר בגובה הוי מקום בכוע' דשם אפי' ראוי' לביאת מים לא בעינן כמ"ש בת' מהרממ"פ אבל בתחיבת אצבע' הא הכל נוגע גם במקום שהוא נראה תמיד דהיינו שפת האוזן דזה אפי' בה"ס לא מקרי כמ"ש שם בתשובתו והנה מפני שמנהג שלא להורות רק מה שנמצא בספרי פוסקי' או ס' שו"ת חפשתי ומצאתי כי כבר ישבו על מדוכ' זו בשו"ת מהרש"ם ח"ג סי' ז' ובשו"ת עמק שאלה סי' מ"ו אלא שעובד' של מהרש"ם חלוק' מעובד' של עמק שאלה דעובד' במהרש"ם הי' ממש כעובד' בנ"ז והזכיר ג"כ אם יש מקום התיר' ללחלח ידיה עד"ז קאמר דילמא ג"כ תסתככ' בביאת מים הנ"ל ולאחר פלפול ארוך בבקיאותו הנפלאה דיש לצרף סברת המרדכי בקולטנוס כידוע דמשום סכנה אינו מקפדת והוי מעוט שאינו מקפיד וכ"ד הלבוש והוזכר בת' חת"ס סי' קצ"ב וקצ"ג וכן בת' רע"א סי' ס' ובת' כת"ס סי' צ"א היינו בעובד' דדהו בפארפאל ורטיי' בצדעי' ומ"מ מסקנת' להקל שתתחוב וואנוטא לתוך עומק האוזן ואם לפעמים צריכ' להסיר' משום נקיון אזניים ולהחליף הוואטטא יהי' הוואטטא אחוז בחוט שעי"כ תוכל להוציא' והנה אם כוונתו לעומק היינו במקום בלוע' לא ראיתי גלוי דעתו בזה אפשר דעיקר סמיכתא משום דהוי סכנה ואין מקפיד וגם צירף שיטת הריטב' דבה"ס דרבנן ומיעוט גופ' ג"כ דרבנן ושם הי' חשש' שלא יצא' לתרבות או להוציא מבעלה משא"כ בנ"ז ומעתה אם נסמך ע"י סתימת הוואטטא ודאי צריך עומק למקום בלוע'. ובעמק שאלה ג"כ עצתו ע"י וואטטא בשני אופנים שתתלחלח הוואטטא היטב שיכנס' בה המים ולאח"כ אם תעצר שלא יכנס' לתוך מקום סכנה תשאר עכ"פ טופח ע"מ להטפיח אם גם זה קשה או סכנה מפני המים תתחב הוואטטא בעומק האזניים שלא תתכס' מקום גלוי אז יש לסמוך על סברת רע"א סי' ס' הנ"ל אם יסכימו ב' גדולי' הדור ועתה בזה כת"ה מבפנים לראות באופן מה דאפשר עצהיו"ט ועפ"י הסכמת מורי הוראה מובהקי' כמ"ש בת' עמק שאלה הנ"ל. והנני לסיים בכל חתמי ברכות ותשועות ישראל כא"נ הטהורה ונפש ידידו דוש"ת הק' מרדכי ליב ווינקלער ח"פ מאד יצ"ו:

תוכן העניינים

לבושי מרדכי על יורה דעה מהדורא תנינא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה