אור ברסלב

לבושי מרדכי על יורה דעה מהדורא תנינא· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר

סימן קנא

סימן קנ

שוכ"ט על ראש ידידי ה"ה כבוד הרב הגאון המפורסם בערוגת הבושם צדיק תמים בנש"ק כקש"ת מהו' בן ציון בלום נ"י אב"ד ק"ק סארוואש יצ"ו. אחרי דרך ברכה פני כת"ה ע"ד עובד' שנמצא טריפות במקולי' וכבר נתבשל מהבשר וגם ערכ' השולחנות וצוה להגעיל כל כ"ר כהלכה ורק הקער' שמשתמשי' ע"י ערוי בל"מ הקלוח לזה ענותנות' הרבני והביא בזה דעת רו"א ע"ש ודעת' להגעיל ג"פ אח' מעל"ע יען כי בפארצלאן בלא"ה מתירי' לגמרי דשיע ככלי זכוכית והביא דברי מ' חת"ס סי' צ"ה כיו"ב והנה עיינתי בשכנה"ג שכתב שכן פשט מנהג מקומות להשתמש בלא הגעלה אפי' הי' תשמוש בכל שתא בחמץ וכן לענין שאר אסורים ורק לעצמ' החמיר' אחר שראה ת' הרדב"ז כת"י שבא לידו הבחינ ושרה אות' בחמי' ואח"ז הוציא' והי' משקלן יותר מקודם השריי' אלמ' דבולע אבל לאחרים מורה להתיר כיון שכן נהגו מקדור' דנא ואפי' יבא אליה' אין שומעי' ומוטב שיהי' שוגגי' ובשד"ח כתב דלעצמו ג"כ לא נהג אסור רק בפסח אבל לא בשאר אסורי' וטעמי' כמ"ש בס' מעדני שמואל בשם האחרונים דעכ"פ בולעי' מעט א"כ בפסח דהוה במשהו ראוי' להחמיר אבל בשאר אסורי' דתלי' בנתינת טעם כ"כ אינו בולעי' א"כ בנ"ז אפי' לחומר' הרדב"ז ובעל כה"ג נמצא כח להתיר' אכן נודע מ"ש בשד"ח בשם ס' מחזיק ברכה שכבר הוא המנהג להחזיק' ככלי חרס וכ"כ בברכ"י ביו"ד סי' ק"נ וכמ"ש בפרמ"ג בשד"ע סי' ק"ג דאפי' בהפ"מ להחמיר ורק אם נודע לאח' שאינו ב"י יש לצדד ולזה נראה אם ע"י הגעלה ג"פ יצאנו מחשש זה ומעכ"ת הביא מדברי מ' חת"ס סי' צ"ד ואיני דומ' לנ"ז דשם חומר' בעלמא בענין כלי שני וכיו"ב אבל הא בת' כת"ס סי' פ' שם השאלה מהרב הגאון הצדיק מהו, נתן פייטל זצלה"ה שהי' אב"ד ק"ק פ"ה והעובד' שבשלו בקדרה ברזל ובפנים התוך געשמעלצנו אשר דברו מזה בת' מ' חת"ס סי' קי"ג ובמהרמש"ך כידוע אם ההיתוך ממני מתכת או זכוכית או מן חרסות שפסק בחת"ס ללבנו ע"י מילא גומרי' ויען כי עינינו רואות שמתקלקלי' מאוד הורה הגה"צ להגעלי' ג"פ ולסמוך ע"ד בה"ע והירושלמי מ' תרומות בתרומו' דרבנן והאריך מאוד בעל כת"ס בחריפות ובקיאות נפלא והביא לפסק דברי מהרלנ"ח שסמך ע"ד נחלת יעקב וע' דבר שמואל שהביא המנחת יעקב בכלל פ"ה אות ס"ד שבהפסד מרובה יש להקל אפי' דברי הר"ן שפסק בסוגי' דזו"ז גורם דתנור הוה נתיצה דידי' הפ"מ ע"כ בדיעבד מותר בהסיק' בעצי ערלה ובקדר' חרס דאוסר בדיעבד דל"מ רק שביר' דהוה הפ"מ ולפי"ז כתב הכ"פ בכלי של פארצעלאן דהוה הפ"מ יש להתיר אלא שהקשו עליו מכמה מקומות ע"כ בדאורייתא אינ' סומכי' עליו אם כי האחרונים סמכו ע"ד מהרלנ"ח ונ"מ בדרבנן בה"מ גם דעת' דסומכי' ע"ד מהרלנ"ח אך דעתו כיון דיש תקנה ע"י הגעלה ג"פ יעשה בכל מה שבידינו לתקן יתקן וא"כ בנ"ז דהפאר- צעלאן כתב הוא ז"ל דהוה הפ"מ בדרבנן אלא כי כת"ה לא גלה אם הטריפות הוה טריפ' ודאי מדאורייתא או חומר' מצד המנהג בטו' הריא' וכיו"ב או אפשר לומר לפי מ"ש המג"א סי' תס"ז דערוי' שצריכי' קליפה אינו רק חומר' דקיימ"ל תתאה גבר והא בסי' ק"ה פסק הרמ"א דגם בכלי שייך ת"ג וכן בסי' צ"ב וחומר' בעלמ' לא שייך רק מדרבנן דמדאורייתא אין לחלק כמובן ובעובדא דהכת"ס הי' לענין בשול בשר בלא מליחה ודם שבשלו רק מדרבנן וגם אינו ב"י התיר בהגעלה ג"פ גם בלא הפ"מ ואפשר בנ"ז ג"כ הוה תרתי רבנן דהא כל המחמירי' כתבו שכן המנהג לשוינהו ככלי חרס משמע דרק ממנהג' ולא מצד הלכה ואם כן כיון דהקליפ' ג"כ חומר' דרבנן מסתייע דהוה תרתי דרבנן והנה בצרוף דברי כת"ה עפ"י מ"ש מדברי יד אפרים סי' צ"ה וסי' ע"ו דאם היה ע"ל דברי' צונני' לא מחשב ערוי ככ"ר וגם דברי הרשב"ם ושכנה"ג דאנהו מיכל אכלו לדידן עכ"פ אי"צ להחמיר בתרי דרבנן קליפ' וגע' אב"י ועוד דהוה כלשון המחמירי' רק מצד להחמיר ונהי דבכ"ר ממש חלילה להקל נגד המנהג אך בנ"ז ישכ' כמה צדדי' להקל ובפרט כי דברי הי"א בסי' צ"ה מורה דכלי חרס חשוב כא"א לקלוף אלא כי כת"ה שדי בי נרגא כמ"ש במכתבו עכ"פ ראוי' לסמוך ע"י תקנת הגעלה ג"פ דודאי לא גרע מהני קדרות שמתיר' בת' כת"ס הנ"ל והנני לסיים בכל חתמי ברכות ותשועות ישראל בקרב הימים כה"נ הטהורה ונפש ידידו דוש"ת הק' מרדכי ליב ווינקלער ח"פ ק"ק מאד יצ"ו:

תוכן העניינים

לבושי מרדכי על יורה דעה מהדורא תנינא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה