אור ברסלב

לבושי מרדכי על יורה דעה מהדורא תנינא· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר

סימן קכו

סימן קכה

שוכ"ט להרבני המופלא בתורה ויראה מהו' משה א' סופר ת"מ בק"ק מישקאלטץ יצ"ו. אחדש"ה יק"מ בא לידי ע"ד כי לבע"ב א' הי' ס"ת נפל החיתין הי' כתובי' כשיטת רש"י ז"ל בלא חטוטר' ואמר לו ב"ת כי אינ' כשר רק בדיעבד כי צריכי' לצאת לידי שיטת ר"ת לעשות כב' זיי' וחטוטר' ע"ג כידוע וע"כ בע"ב הנ"ל עשיר וב"ת ברצונו להיות הספר כשר לכ"ע נתן לסופר א' לתקנו ונראה עין בעי' כי ע"י שגרר באמצע החיתין והעמיד עליה' החטוטר' כן נעשה ומעתה אפשר כי תחת תקוני' נעשה קלקולי' משום חק תוכו' ובראשונה הי' כשר עכ"פ לשיטת רש"י ז"ל וכמ"ש המג"א סי' כ"ו ועתה היאך נתקן כי עבודה גדול' לגרורי כל החית מתחילתן ולהחזיר כשיטת ר"ת או אפשר לתקן לעבות הגג חטוטר' וישאר עכ"פ כשיטת רש"י ז"ל או אפשר אינ' משום ח"ת כי אין כאן פסול גמור, והנה ידועים דברי מג"א בסי' ל"ו דאם עשה חית ב' ז' דאם החטוטר' מגיעים לאמצע גג הדלת יש תקון לגרור מגג הד' וישאר ז' כשר גם בתו"מ כיון דאי"צ כתיב' רק גרירה לא הוה משום שלכ"ס והקשה שם באמת בפרמ"ג וכן במחה"ש מה מהני גרירה הא צריך לגרור כל הד' שנעשה בפסול כמ"ש המחבר בסי' ל"ב סי' י"ז וי"ח גבי מ"מ פתוח' שעשה סתומ' או ר' תחת ד' ותי' דשם נעשה הכתיבה מתחילה בפסול משא"כ דמשיכת הד' אינ' בפסול דהא אי בעי הי' משכו לגמרי כמו ח' של שיטת רש"י ז"ל דהא בדיעבד כשר ע"כ די בגרירה לבד וכן ביאר ביותר בל"ש שם דכאן לא נעשה שום כתיב' בפסול דודאי גם לשיטת רש"י אין החית פסול דהחטוטרו' של שיטת ר"ת אינ' מבטל אות חית גם לשיטת רש"י וכ"כ בחת"ס ביו"ד סי' רנ"ח דגם לרש"י ז"ל ח' של ר"ת ז"ל כשר והביא' בק"ס בסי ה' באות ח' ושם הביא ג"כ דברי הפרמ"ג ותירוצים שב מחצה"ש וגם בס' גדולי הקדש על ס' דע"ק בתמונת אותיות הביא דברי ל"ש בפשיטות דכל שהכתיב' כשר אין כאן משום ח"ת וכן דעת היד אפרים בסי' ל"ו הנ"ל, אלא דלכאור' יש להעיר דילמא דוקא כהגוו"נ שאין כאן רק גרירת הד' ולא נעשה אות גמור שם י"ל דליכא משום ח"ת אבל בנדון זה שגרר מן החתין עד שנעשה ב' זיין לגמרי וכיון שצריך לח' ב' זיין א"כ נעשין הזיין בפסול אלא שמשמעות דבריהם נראה דגם בזה ליכא משום ח"ת דהיינו מאופן ההיפך והוא שהחטוטר' אינ' מגיעי' לאמצע גג הד' דאם יגרר מהד' להיות ז' יהי' החטוטר' שלא במקומ' וצריך למשוך החטוטר' להלן ממה שגרר מן הד' וכתבו היד אפרים והל"ש דבתפילי' לא מהני דהוה שלכ"ס וא"כ משמע דבל"ז הי' כשר והיינו בס"ת ותיפק לי' דיעשה מן הד' ז' פרודה ולהוה כחי"ת אלא ש"מ דכללא היא שכל כתיבה שנעשה בהכשר אין בו משום ח"ת וכן בק"ס סי' ח' כתב בזה דאם הי' החטוטרו' על קצה הד' צריכי' לגרור כולה או לכה"פ החטוטר' עם הגג של הד' עד שישאר רק ז' ואח"כ יעשה החטוטר' וכן כתב בק"ס באות י' סי' ח' בכתב ה' תמורת חית בדיעבד די אם גרר רגל שלה והגג עד שלא ישאר רק ויו או זיין ואח"כ יכתוב ז' ד' ועליה חטוטר' כיון שאנו מכשירים ח' בלא חטוטר' א"כ כשנכתב' הד' של ההי"א לא נכתבו בפסול כי הית' ראויה לכתוב ח' ואח"כ בנדון הוה כמו ק"ו דכתב בדמות ח"ת שכשר בדיעבד אין כאן שום כתיבה בפסול והוה כמו שאר אותיות שצריכי' להיות גולם א' אם פרדו זה מזה כגון היודי' מן האלפי' וכי אין כשר שוב להדביקו ואם כי במ' שבת בגמ' דקאמר כגון דנטלו גגו דחית ונעשה ב' זיין הקשו הראשונים הא הוה ח"ת ותי' לענין שב' הוה כתיב' או דאיירי בשאר ספרים וא"כ חזינן דהוה משום ח"ת י"ל שאני דנשארו ב' זיין שצריך להם משאכ"ה יעשה מהם ח' כתיקונ'. והנה מס' מאיר עיני סופרים נראה ממ"ש גבי ח' שעשה מד' ז' והחנווטר' מגיעי' רק לקצה הד' בשמאלית כתב לגרור הרגל ולא כתב כתיקונ' של ק"ס וגם כי מדברי יד אפרים ול"ש נראה כדברי' דאין בזה משום ח"ת והנה ודאי כדי הם ל"ש ויד אפרים וק"ס וגדולי הקדש לסמוך עליהם ואפשר כי גם הפרמ"ג יודה בזה דהוא לא השיג על המג"א רק היאך דאינ' מתקן רק ע"י גרירה משא"כ הכ' סיים בכתיב' כמובן ומ"מ יען כי היא דבר חדש לא יסמוך עלי לבד כי אם יסכים אתנו עוד גדול ההוראה ואז אני כמשיב למכשור' אם דעת מעלתו ג"כ יסכים לזה. ידידו"ש. הק' מרדכי ליב ווינקלער ח"פ מאד יצ"ו:

תוכן העניינים

לבושי מרדכי על יורה דעה מהדורא תנינא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה