לבושי מרדכי על יורה דעה מהדורא תנינא· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר
סימן קיד
לידידי ה"ה הרב הגדול חו"ב יו"ש כש"ת מו"ה שמעון
לעבאוויטש נ"י אב"ד דק"ק יאקא יצ"ו. אחדש"ה הנני במודע כי יק"מ בא לידי ע"ד מי שעשה צוואה ע"י קעניגליכען נאטער ובתוך מכתב הצוואה הניח חלק שדה מאחוזתו לח"ק ודעתו הי' שיהי' לח"ק מהנ"ל כמו ג' מאות זהו"כ ולע"ע אשר עלה השער בכפלים ברצונו לשנות' שיהי' חצי לאחותו העניי' להחיות נפשה אם מותר לשנות' ופלפל מעכ"ת פלפולא רבה לענין שנוי לגוונ' מצוה זו והביא דברי התוס' מ' עירובין ד' ודברי ס"ג והנה דברי' כבר אמורים עם הספר ה"ה דברי קצוה"ח סי' רי"ב והביאה בת' מרן חת"ס ח"מ סי' קט"ו וראיות' מפלוגת' ר"א וחכמים במי שלקט את הפאה ואמר לפלוני עני יתננו לעני הנמצא ראשון דמזה ראיי' לשיטת הרמב"ם מה' מכירה דאפי' בדבר שלא בא ברשותו צריך לקיים נדרו עכ"פ דמשו"ה פסק בהקדיש פירות אילן או שדה שיקח אם כי דלא חל הקדשו מ"מ צריך לקיים נדרו והרא"ש פליג דאין כאן נדר מחלקותן ביורשים אם יש בהם משום נדר אביהם ועיין בת' חת"ס ח"מ מסי' ק"ו עד סי' קט"ו רוב תשובותיו סובבים על קוטב סברא ומחלוקת ישנה בתשובת הרמ"א ע"ד ת' ב"י אם הבנים צריכים לקיים צוואת אביהם ועיין בקצוה"ח סי' רנ"ב וסי' ר"נ מ"ש הרבה בזה והניח בצ"ע מ"ש בת' ראשונים ואחרונים מתוקף קיום צוואת האב על הבנים מנ"ל דאפי' בנדר אביהם כמו באמר אתן אם מת הא בטל נדרו מ"מ כבר נהוגי' בישראל לקיים צוואת המוריש לגבי היורשים ועיין בת' מהרמשי"ק סי' רל"ה ובת' נהרי אפרסמון סי' י"ט בח"מ מ"ש דמצד קני דינא דמלכותא ועכ"פ לענין שהמצוה עצמ' שיכול לשנות' נראים מדברי מרן חת"ס בסי' קט"ו דבידו לשנות' ודברי אחרונים קיימים ובזה אפשר דלא שייך משום דינא דמלכותא דגם מדינא דמלכותא כן נוהגים במשפטיהם שבכחו לשנותי, והנה מ"ש מדברי הר"ן והרשב"א בנודר לצדקה לאח"ז אם מותר לחזור בו כבר ישב על מדוכה זו בנתיבות סי' רנ"ה דמדמה להן להדדי דהכ' שחל הצדקה לאחר אריכות ימים הוה כלאחר ל' יום ואפשר לפימ"ש הקצוה"ח בסי' רי"ב הנ"ל דהא דמותר לשנות' היינו לרוב הפוסקים דצדקה אינה כהקדש בה"ב ואין בו אמירה כמסירה להדיוט שוב גם בזה ליתא משום חזר' מ"מ מעני לעני אפשר דכ"ע מודה דמותר ובנתיבות הנ"ל אתי' עלי' ג"כ לענין התרת חכם כיון דאין הנדר חל רק לאח"ז הא אין מתירי' נדרים עד שיחול הנדר כמ"ש בס' מ' נדרים וכן קיימ"ל ביו"ד סי' רכ"ח סעי' י"ז א"כ בנ"ז התר' הנ"ל שהזכיר מעכ"ת היא לכאור' פועל ריק ואפשר לפימ"ש הסמ"ע בטעם הרמב"ם בדשלב"ל דהוה כשיעבוד נכסים להפירות א"כ יש קצת חלות הנדר ואפשר דשייך בזה להתיר אלא דמדברי נתיבות הנ"ל לא משמע כן והנה להלכה אם עוד גדול ההוראה יסכים אתנו הנני כמשוב' למכשור' ומפני טרדות רבות אסיים בכל חתמי ברכות ידידוש"ת. הק' מרדכי ליב ווינקלער ח"פ מאד יצ"ו: