לבושי מרדכי על יורה דעה מהדורא תנינא· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר
סימן פה
שוכ"ט על ראש ידידי ח"ה כבוד הרב הגדול החריף ובקי טובא כש"ת מו"ה ישעי' קליינמאנן דומו"צ ק"ק סאטמאר יצ"ו. ע"ד אשר יארע פעמי' כי הנשים בבואם מבית הטבילה לביתם מוצאי' בפיהם על לשונם כמו דבר קטן משיור' מאכל שאכלו זה היום ונדמה להם כי בעת נקרו השניים כמנהג נשים צדקניות כמ"ש בש"ע יו"ד קצ"ח ממנו נשאר הנ"ל וכת"ה הורה להם לטבול עוד הפעם אם כי טירח' להם כידוע מפני מ"ש בב"י מהרא"ש וש"פ דבנשוא' מקפדת וחוצצת בפרט בעת טבילה ומור' א' דעתו להקל כי ע"ד קטן כזה אינ' מקפדת כמ"ש בנוב"י וחת"ס לענין טבעת עגול בא"מ כידוע. והנה נראה הדברים, אשר ידעתי בעצמי מי שאצתומכ' חכלוש' ע"י טבילה במים חמים כמעלה גר' להעלות המאכל לפה אלא שזה מזדמן אם רק איזה שעות לפני זה היתה אוכל' איזה מאכל וגם צריך לידע טיב האצתומכ' של האשה אבל מ"ש המורה משו' דבדבר קל כזה אינה מקפדת קשה לחלוק בין קטן לדבר קטן כמ"ש, ועוד הי' נראה לענ"ד דדוקא בין השניים הוה חציצ' שהוא שם בחוזק ודבוק ודאי אינ' ראוי' לביאת מים אבל בפה ובלשון אפשר שיבא בו המים כי בעת שיבא המים לפה נשוף ממקומ' למקום אח' והוה כשאר דברים רפוי' שאי"ח ומשנה שלמה תנן ס"פ ח' דמ' מקואות נתנה מעות לתוך פיה עלתה לה טבילה וכתב הב"י דהא פשיטא היא ואצ"ל דהא אינ' מהודק שיהי' חוצץ ולא אשמעינן רק משום סיפא דמתני' דשם ואפשר דמשו"ה לא הביא' בש"ע והנה אפשר דהאשה יכולה לשער אם בעצמ' ונמצא המאכל זה או ניעה ישבה בתוך הפה עתה הי' נמצא בזה כמה חילוקים דאם באיזה שעות אכל' איזה מאכלים ודרכה ע"י חלישות האצתומח' להעלות מה שאכל' בפרט ע"י מים חמים כיון דיש לתלות בזה אפשר דיש לתלות בפרט בבית הסתרי' דמקילי' לתלות בסעיף כ"ה וכו' וכן בסי' קצ"ט סעי' ט וסעי' י"ב וכן לפימ"ש אם הי' דבוק או נעה המאכל בפיה' והטעם כי בית הסתרי' תולי' יותר לקולא משאר הגוף איתא בהאחרונים בשם הריטב"א דראוי' לביאת מים אינ' רק מדרבנן עיי' בחידושי ריטב"א וצ' קדושי' דף כ"ה ועיי' בהג"ה מהרב"ף בש"ע ועוד שמעתי דבר נכון מהגאון הצדיק שהי' אב"ד ק"ק הוניאד ואח"כ נתקבל בק"ק רעדום בגאליציען זצ"ל דבשאר הגוף יש חזק' שלא טבלה כמו שאר חזקה דמעיקרא ואמרינן דלא באו המים עליהם במקום החוצץ כמו שלא באו עליהם קודם טבילה משא"כ בביה"ס שלא בעי ביאת מים רק ראוי' לביאת מים וכי יש איזה חזקה דלא הוה קודם טבילה ראוי לביאת מים ומ"ש כת"ה דכל ביה"ס אינ' רק מעוט' כבר עמדו בזה בת' זכרון יוסף ובסד"ט וא"כ קשה לדעת התוס' ודעמי' דחציצת ביה"ס הוא מה"ת היאך אפשר לומר כן דהא מה"ת בעי רוב' המקפיד ותי' דאיכא אופן כגון דמשלים לרוב עם מעוט' של גוף ועם ביה"ס הוה רוב' ועיי' בספרי ל"מ בס"ד סי' קכ"ט מ"ש לפרש דברי ב"י הנ"ל והנה אם מעכ"ת הסכמו' הגה"צ אב"ד נ"י יחדיו יצוודו גם אני כמשיב' למכשור' להנ"ל. ב) ענותנות' הרבני לשאול ממני דבר חדש ע"ד החניות מוכרי' בשר מעושן ולמען יתקיים ולא יסריח יש להם בארגז קרח וכפור בתוכו ותולי' למעל' הבשר הנ"ל ושוב ביום א' וב' נמוס הקרח ונעשה מים אי כשר לנט"י משום שנערה בזה מלאכה ואם כי י"ל לפימ"ש בע"ת ובאה"ט ביין שנצתנן הוה נעשה בו מלאכה היינו יין שנתחמם ורוצה לצננו אבל אם רק למען התקיים כמו שהי' לא מקר' נעשה מלאכה כמ"ש המג"א לענין דג חי מ"מ כאן לפעמי' נתחמם הבשר ורוצי' למען התקרר וגם מעמידי' חווא' על הכפור לתכלית הנ"ל ומעכ"ת הביא בקיאו' מדברי רש"י ז"ל מ' שבת דף כ"א אין מרסקי' את השלג דמתהוה מים והוה כמוליד והביא דברי אהע"ז סי' שס"ג בדברי חת"ס סי פ"ט בנהרות הסובבי' פני העיר בזמן הנקרשי דס"ל דלא מבטלי' דסופי לפשר ובענין טביל' קיימ"ל במים הנגלדי' לאחרי שהופשר טובלי' ואין בו משי' חששא דשאובי' שהי' קודם שהגלידו וא"כ חזינן דהוה כפנים חדשות ה"נ כן לענין נט"י, ועיי' בגדולי טהרה ובס' לחם ושמלה שפקפקו על הלכה זו לענין טבילה. והנה בפשיטות הי' מקום לומר דתלי' במחלוקת הרבני שמרי' והראב"ד לענין טבילה בשלג במ"ש במ' מקואות פ"ז דעושי' מקוה לכתחילה ע"י הבאת שלג וס"ל לר"ש דטובלי' בשלג כמו שהיא בעין והראב"ד הקשה דא"כ הוה כמים ולמה לא יפסלו ע"י שנעשי' שאובי' בהבאה אלא עכ"ח דאין טובלין בשלג אלא לאחרי שהופשר' ולאח"כ אינ' נפסלי' משו' שאובי' כשהי' שלג דפנים חדשות באו לכאן ועיי' בחת"ס יו"ד סי' ר' וסי' רי"ג שביארו על נכון וא"כ במחלוקת שנוי' והי' ראוי להקל בנט"י כמ"ש בכמה ספיקות בנט"י אלא שאינ' יודע מה מלאכה שייך לענין זה לא מצינו מלאכה רק אם הדבר שנעשה ע"י המלאכה נוגע בגוף המים אבל בנדון זה דרך האויר מתקרר ע"י הכפור וקרח והבשר עצמו אינ' נוגע במים דהא טעמי' במים שנעשה בהם מלאכה הוא דהוה כשופכי' כמ"ש המג"א בשם הרמב"ם ומהל"ח דעומדים לשפיכ' אבל והביא דברי ת' הר"ן שהביא הב"י סי' קצ"א ביצא ממנ' חצץ דבגוונ' זו לא שייך רוב' מהמקור אלא דלרווח' דמילתא מסיק דאפי' ידעינן דבא מהמקור איכא ס"ס הנ"ל דילמא אינה אדום ודילמא לא נמוח' ועל ס"ס זו חולק ובא הסד"ט. וראיתי פלפולו ע"ד בדיקה זו ודעתו שאינה רק לחומרא דע"י אמיר' הרופאי' שיש לה מכה באותה מקום ראוי להקל, והנה עיי' בת' מרן חת"ס סי' קנ"ח קע"ה קע"ז יראה דהיאך שייך נאמנות הרופאי' בזה, ב') נפשו בשאלתו אם אכלה קערשען ומסתמא נתכחלח' ידיה אם יש לתלות כתם בזה ודעת מעכ"ת להקל כמ"ש בסעי' כ"ג תולי' אדום באדום ושחור בשחור אם כי אינה דומי' לגמרי ה"נ בנ"ד ולענ"ד דתלי' במ"ש בסד"ט ס"ק מ"ה ע"ד הרשב"א והראב"ד בס' בע"נ דדוקא בדבר שאנו מסופקי' אם דומה או שא"א להבחין ומסתמא אינה צריך להקיף לראות אם דומה זל"ז אבל בדבר שמבואר שאינה דומה כדם ודאי אין תולי' כמ"ש שאין תולין אדום בשחור או להיפך והאי דתולין במי תלתן ומי בשר אם כי אינה דומה כ"כ באדמימות י"ל בהתחברו בבגד פשתן שלבשו נתאדם ביותר אבל אם טיב האדמומית אינה דומה ודאי צריך להקיף ולהבחין את הכתם דומה למה שנתעסקו בו ועיין בהגר"א בסעי' הנ"ל דשאני מי תלתן דמחלוק' ב"ש וב"ה היא אלמא דיש בו דמיון לאדמומית ועיין בהגהו' רע"א בנתעסק' בצבע אם צריך להעביר ז' סמכי' ואין אנו בקיאים ואם כן בהני קערשין אם אינה דומ' בטיב אדמימות לסברא זו אין לתלות רק בהבחנה והקפה ולפי"ז צ"ל מ"ש בסד"ט ס"ק נ"ב לתלות בשנופטאבאק שנוטף מהחוטם בלחלוחית אם בעלה רגיל בכך צ"ל ע"י הבחנה והקפה שדומה זל"ז או שטבע של השנופטאבאק עם הלחלוחית דומה לדם בעצמות' עיי"ש וכ"כ האחרונים דברי סד"ט בשם הב"ח שצריך להיות דומה בטיבו עיי' בלחו"ש וחכ"א. ג') הקשה ע"ד הר"ן במ"ש בפי' המשנה פ"א מ' מקואות מעיין שרבו מ"ש דמקומות מקומו' יש דמקום שהי' מהלך מתחילת' כל הלכות מעיין עלי' בין לענין זוחלי' בין לענין זוחלי' בין לענין כ"ש וק"ל אם כן מה הוסיף במעל' האחרת דתנן מי מוכי', לענ"ד דמעלות כל הענין קחשיב דהיינו המעיין בכלל' שיש מקומו' שלא מטהרי' בזוחלי' דהיינו במקום שנתרחב ע"י המי שאובי' דמי מוכין שלא נתרבו עלי' שאובין בכל מקום מטהר בזוחלי' וכ"ש וז"פ. ד') מ"ש ע"ד פ"ת מ"ש בשם ת' מעיל צדקה דדוקא אם שוב שבי' המים למקוה לא הוה זוחלי' ע"י טבילת אדם וזהו דעת הש"ך ס"ק ל' וק"ל ממ"ש הש"ך ס"ק ק"כ דכהגוונ' שע"י אדם לא בעי שישוב' למקוה וכבר הקשו לפני מדברי הש"ך הנ"ל והנה המע"צ האריך להוכיח סברא זו מדברי הריב"ש הנודע ומדברי הש"ך הנ"ל לא הזכיר והנה בעיקר דברי הש"ך הביא בכחו"ש ס"ק פ"ח בשם התשב"ץ שאינה מחלק בכך וגם מדברי הריב"ש אין ראי' ועיין בדברי חיים ה' מקואות אות ט"ו. והנני לסיים בכל חתמי ברכות דו"ש ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ בק"ק מאד יצ"ו: