אור ברסלב

לבושי מרדכי על יורה דעה מהדורא תנינא· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר

סימן נא

סימן נ

שוכ"ט על ראש ידידי ה"ה כ' הרב המאוה"ג חו"מ

מו"ה אברהם ליב נ"י אבדק"ק ש' מעלאצע.. הנני ע"ד אשר נפשו בשאלתו בא' ששכר האקציס ומשלמי' לו מ"ש בבית מטבחיים בין בהמות טהורות או טמאות וכגון חזירי' כו"כ מכל בהמה אי מותר לטול גם מטמאה שלא יהי' בי' משום עשי' סחורה כמבואר ביו"ד סי' קי"ז ומעכ"ת הראה צדדי' להתירי הראוי' לסמוך והנה בשו"ת יד יצחק ח"ב סי' קנ"ג נשאל כיו"ב במי שממונה מן המלוכה לבדוק כל בהמה ובהמה העומדת לאכילה על בריאות' אי מותר לטול שכר' והשיב כמ"כ להתיר' כיון שאין לו בה שום קנין בבהמה זו אין זה סחורה והביא דברי ת' אמרי אש סי' כ' ות' מהרמשי"ק סי' קל"ח דמדבריהם יוצא כלל הנ"ל ועוד מביא מדברי התוס' גמ' ע"ז דף ס"ב דס"ל דאפי' בע"ז ויי"נ אין שכר' אסור רק משום קנס' ומדרבנן ובשאר אסה"נ מותר לגמרי וראיי' זו תמוה' מאוד לענ"ד דהא כל זה לענין דיעבד ולענין דמי אה"נ אי אסור דבשאר איסורי הנאה מותר לגמרי לשיטת התוס' שם ומ' חולין דף ד' ע"ב אפי' דמי מכיר' כידוע אבל לענין לכתחילה אסור מה"ת כמ"ש הרשב"א במ' נדרים בחידושים דילפינן ממכור לנכרי דילפינן מניה רפ"ב מו' פסחים לר"א מדאצטריך להתיר מכירה נבלה ש"מ דכ"מ שכ' כ"י ל"ת אחד אסור באכילה א' אסה"נ במשמע ש"מ דמכירה אסור מה"ת ועיין בחת"ס יו"ד סי' ק"ל וכבר ביארתי בחיבורי יו"ד סי' ל"ח דאין זה כשאר לכתחילה ודיעבד כמובן ע"כ לענ"ד אין מדברי התוס' שום ראיי' לענין להשתכר באסור לכתחילה משום סחורה אפי' בשאר אסורי' והלא הלכות פשוטות הם באו"ח סי' ת"נ לענין שכירת התנור לאפות חמץ ושכירת הבית שמביא הרמ"א עיי' במג"א שם דנטילת שכר לכתחילה אסור ובדיעבד לאחה"פ עיי"ש מ"מ אמת הדבר כי הסחורה לא שייך אלא בדבר שיש בו קנין כמ"ש מדברי מרן חת"ס סי' ק"ה לענין סרסרות ועיין בחבורי סי' ע"ב וכן מסקנת ת' מהרמשי"ק סי' קל"ח אלא מ"ש דגם מת' אמרי אש סי' כ' הכי משמע נהיר קצת להיפך דהא הביא דברי הירושלמי שהביא הר"ש מ' שביעית פ"ז דדריש וטמאים יהי' לכם לאסור אכילה והנאה דדברים שאסורים מדאוריי' אסור בסחורה אסורי דרבנן מותרי' ע"כ דברי הירושלמי ועד"ז כתב עוד דמזה יש סמך לפסק הרמ"א שאוסר לקנות דבר אח' עבור אכילת פועלי' וכוונתו לדחות השגת הש"ך כלומר דאין זה סחורה ולדברי הירושלמי ניח' כלומר דעכ"פ אית בי' משום אה"נ וסיים דיכול להשכיר רשות' לגוי דבין יקצוב בשר ד"א ובין לא יקצוב יתן לו שכרו שבוע בשבוע ואם הטעם משום קנינ' עכ"פ למה לי' כול' האי דהא אפי' אם יתן לו מכל בהמה ובהמה הא מותר כיון שאין לישראל שום קנין גבי' וכבר נדחק המהרמשי"ק באותה תשובה ליישב דברי מרן חת"ס גם דברי סברת אמרי אש עיי"ש, אלא שבאמת עיינתי בפני משה מפרש הירושלמ' דפי' דמ"ש אסור בהנאה היינו סחורה כלומר דלא כוון הירושלמי על שארית אה"נ ולאו דוקא רק כמ"ש אח"כ סחורה בדברים שאסורים מה"ת אסור וכהנ"ל והנה בנ"ז לפי"ד בלא"ה יש להתיר כיון שכבר שכר האקציס ומשלם תשלומי' הקצובי' הוה כמציל מידם דהא הרשב"א התיר לגבות חוב' מדברי' הנ"ל כמ"ש בסי' קי"ז ועוד יותר מזה מחשיב במהרנשי"ק בתשובה הנ"ל כמציל מידם עיי"ש בעובדא דילי' כש"כ בנ"ז כנלענ"ד בפרט לדברי מרן חת"ס סי' ק"ה התיר בפשיטות שכר הסרסרו' אלמא דפשיט לפני' להתיר שארית הנאתן ודאי די לסמוך אפי' שלא בשעה"ד כנ"ל. וראיתי מ"ש ע"ד חת"ס סי' ק"ה בדברי הט"ז סי' קי"ז מ"ש מדברי התוס' סוכה ומעכ"ת היסב לומר כי שפיר קאמר דנעלם ממנו, לא אדע היאך אפשר לומר הלא עינינו רואות שמביא דברי התוס' להדיא מה שמדמי' סחורה שביעית וסחור' נו"ט והוא מחלק ביניהם א"כ חולק אדברי התוס' וזה מצינו כ"פ בש"ך וט"ז וכבר עמד עד"ז בפ"ת עיי"ש. מ"ש מעכ"ת שנעלם ממרן מהרמשי"ק דברי ספרא דדריש קרא דאכול ל"ת דמותר להאכיל לאחרים ואינה מיותר והנה במ' יבמות דף ק"ד בסוגיא דקטן או"נ משמע דלית להו לש"ס דרשה הנ"ל דהא משמע בפשיטות דילפינן מג' כתובי' לכה"ת כול' דאסור להאכיל בידים, שעת ראיתי בקרבן אהרן שמפרש האי דספרא להאכיל לאחרים לענין היתר הנאה וזה ודאי דלא כגמ' דידן בסוגי' דרש מס' ע"ז דילפינן או מתעשה וגו' או דבכלל נבלה הותרה ועיין בעשירית האיפה. הק' מרדכי ליב ווינקלער ח"פ מאד יצ"ו:

תוכן העניינים

לבושי מרדכי על יורה דעה מהדורא תנינא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה