לבושי מרדכי על יורה דעה מהדורא תנינא· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר
סימן כד
לכבוד הרבני החו"ב טובא יו"ש מו"ה ישעי' נתן פרייליך נ"י והנה בדבר הלכה א) במשרתת א"י שהביאה לשחוט עוף ובעקמ' גפותיו ועי"כ נשברו והשו"ב שחט מיד והטריף מעכ"ת והראה מ"ש הט"ז ודברי הב"ח סי' נ"ג ושם באה"ט אות ד' באמצע דבריו ומורה אחד התריס כנגדו מן הבא בידו ספר עצי העולה שהכשיר כ"כ ע"י ס"ס ס' שמא לא נדנד גפו ושמא לא נקבה הריאה תמה אני אם יש מי שיערב לבו להקל בכגון זה אפי' יאמר בדפוס אחד מן האחרונים הלא הכל חולקי' עליו כמ"ש בבה"ט בשם הש"י משום דאם הי' נדנד גפו הי' השו"ב מרגיש וכי גם במשרת נאמר כן, ועיין במק"מ דאם השו"ב אינו לפנינו או שאין בזכרונו יש מקום להקל דמסתמא הי' מיד שואל בשאלה שמוטל עליו והב"ח החמיר רק באם השו"ב אומר כי לא שת לבו להרגש' זו וכל זה לא שייך במשרת ובדע"ק מביא להדיא דדוקא בשו"ב שאוחז העוף. ומ"ש משום ס"ס דברים אלו אין להם שחר הלא זה גופא גזרת חכמים לחוש דלמא נדנד ונקוב ואם נתיר זה הלא בטל לגמרי איסורן וגזירת חכמים. אין לתפוס רק בחד ספיקא דמשום ספיקא אסר' וס' ב' הוה ס"ס או ספיקא דרבנן אבל אם הוא ס"ס ממנ"פ אם יש להתיר למה גזרו ואם מ"מ גזרו מסתמא הס"ס גרוע משום דמצוי וכיו"ב דאל"כ גם בנשמט הגף איכא ס"ס כזו דהוא ודאי אם נקבה הריאה פשיטא דנקבה ג"כ הבשר או הקרום שבין הגף והריאה כאשר עינינו רואות שיש הפסק ביניהם א"כ ג"כ נימא דלמא לא נקרע העור ודלמא לא נקבה הריאה ולענ"ד כי העצי העולה כא קאמר רק אם עקמה ולא נודע אם נשבר או לא די"ל דנשבר לאחה"ש אבל בנשבר ודאי דבר שא"א שיאמר איזה בר בי רב וגם בעקמא הגפיים ולא נודע שנשבר אז ג"כ הפוסקים כלם נקטו בדבריהם תפיסת השו"ב ומשום אומדנא כמ"ש בש"י וכמ"ש במק"מ משא"כ באינך דעלמא וכמ"ש מעכ"ת וחלילה להקל בכגון זה:
ב) מ"ש ע"ד הפמ"ג סי' ל"ו ס"ק י"ז פשיטא דהכי פירושו כמ"ש מעכ"ת ובדברי עצי לבונה סי' מ"ח יש איזה ט"ס כי בסי' כ"ו הוא בעצמו כתב בקורקבן מצינו להתיר כנ"ל ע"ד הש"ך סי' צ"א ס"ק ט"ז מ"ש מעכ"ת ע"ד הת"ח ככל כ"ב דאם החלב לבדה נמלחה אינה אוסרת כמ"ש המרדכי דלא כסמ"ג ובש"ך הביא דברי המרדכי פרק כה"ב סי' תשי"ח דאדרבה אוסר בין הבשר או החלב לבדו מליח והעיר מעכ"ת מדרכי משה סי' זה ס"ק ה' שהביא דברי המרדכי אם בשר לבדו מליח משמע דאם החלב לבדו מליח אינה אוסר' וכך הי' הגירסא לפני הרמ"א ותמה ע"ד הש"ך שלא הביא דברי הד"מ. והנה בביהמ"ד של ספרדים ישנו ד"מ ישן נושן נדפס לבדו עם האורח מישור ועיינתי שם ריש ס"ק הנ"ל כי (מקצתו נדבק בנייר ע"י הכורכים) ועכ"פ בריש דבריו אין שם שום דבר מדברי מרדכי הנ"ל רק מתחריל בענין מלוח כראוי ודאי לפני הש"ך הי' ס' ד"מ כנ"ל בזמן הנ"ל בפרט הי' ס' ד"מ כן מצוי ועיין בס' יד יהודא בהל' מליחה סי' ע' מ"ש ע"ד הש"ך והרמ"א. ידידו הק' מרדכי ליב ווינקלער ח"פ מאד יצ"ו: