אור ברסלב

לבושי מרדכי על יורה דעה מהדורא תנינא· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר

סימן יג

סימן יג

ע"ד שאלה בעובדא שאשה בא לקנות מהשו"ב ושט' למלאות כדרכ' ונמצא כי הוושטי' של ג' אווזים לא נבדקו ועל א' נמצא נקב מפולש מעל"ע ועור החצון אינה בפני' ובאותו יום נשחטו כמו ט"ו עופות באותו עיר וגם למקומות הגליל כמ"כ והיאך נדון האי דינא דקשה לאסור כל הבתים מאחרי שאינו ידוע לאיזה אווז' שייך הוושט ומעכ"ת האריך בפלפל בחו"ד ולא באתי רק בראשי פרקים מש"כ דאיכא ס"ס דדילמא לא נקב החצון ודילמא דהך מאח' אחרת והביא עד"ז מחלוקת כ"פ ותב"ש וכן בנוב"י דבנקיבת הושט דהוה נבלה בשחיטה ל"מ ס"ס דהוה נגד חזקה שא"ז ודעת מרן חת"ס בכמה תשובות דלא אמרינן ס' בשחיטה רק אם יש ס' במעש' שחיטה כידוע והנה לענ"ד. דודאי אי אפשר לדחות לגמרי סברא זו של הכו"פ ומ"ש מונמצא הסימן נשמט וס' קודם שחיטה או לאחר שחיטה דהא ג"כ במעשה השחיטה אין ספק כלום רק שנשמט הסימן מעצמו ועכ"ז ודאי דמוקמינן אחזק' שא"ז ואפי' נימא דיש איזה חלוק בהכ' דס"ס דשמוטה בכלל עקור מחמשה ה"ש ומ"מ אין רוב כנגדו מה נימא בפסוק' הגרגרת אם יש איזה ספק דודאי אין כאן שחיט' דכמנחי' בדקולי' דמי' כמ"ש דף ל"ב וכי נחלק בינו לנקובת הושט ובתרווייה' איכ' רוב' להתיר' ע"כ לענ"ד דיש ללמוד בסברא מדברי מהרי"ט סי' מ"א מ"ש לחלוק בין חזקת כשרות לשאר חזקות דחזקת כשרות הוה ג"כ חזקה מ"מ אינו אלימתא משום דתלי' בדינ' ולא במהות וטיב הדבר רק דמן התורה הוה כשר או היתר ע"כ לדידי' הוה חזק' דהשתא עדיפא מחזקה דמעיקר' אם כי בכל החזקו' חזקה דמעיקרא עדיפא כמ"ש בפ"ק מ' חולין וא"כ ה"נ בענין חזקת שא"ז בס' דנקובת הושט דודאי אין זה חזקת הגוף במהות וטיב הדבר וכי מפני שהבהמה בחייה' בחזקת אסור עומדת נימא להכריע שניקב הושט או נפסק הגרגרת וכמ"כ ע"כ אין זה חזקה אלימ' שיסתור חזקת שא"ז סברת רובא דנשחטה הותר' והא בט"ז סי' ק"י בסופ' ס"ל דל"מ ס"ס נגד חזקה היינו בחזקה גמורה שסותר ונסתר מס"ס והיינו מחמשה ה' שסותר לגמרי דנימא שעשה כהוגן מפני הס"ס אבל בס' נקובת הושט אינו רק חזקה דדינא ואינה חזקה כ"כ שלא יועיל הס"ס כנלענ"ד אבל עכ"פ בחדא ס' ודאי חמור שלא נימא נישחטה הותר' כיון דאיכא ריעותא ברוב' או משום התחיל מעשה הטורף ואיכא ג"כ חזק' עכ"פ והי' לפי"ז מועיל ס"ס אלא שראיתי בס' דרכ"ת שהעיד מכמה גדולים תלמיד' מרן חת"ס וכן איתא בת' שע"צ דמנהגינו שלא להשגיח כלל על עור החצון וכל ריעותא שנשאר בעור הפנימי מטריפי' וא"כ נראה מצד המנהג הזה כודאי איסר עכ"פ ובענין אי חשוב קבוע בנ"ז הביא מעכ"ת מחלוקת אי דבר שאינו ניכר הוה קבוע והביא דברי ס' הכריתות מהר"ש מקינן כידוע וכל מ"ש בזה עיי' בפרמ"ג ושעה"מ וסי' ק"י ועכ"פ דעת הרא"ה והרשב"א שהביא הש"ך ס"ק י"ד ס"ל דהוה קבוע ודעתם דהוה מה"ת ועיין במג"א סי' תר"ה דשם חלוק ג"כ על הב"ח והנה כל הסברות שנאמר' בענין זה הוא משום דמה"ת בטול חד בתרי אפי' בב' בתים ושני בני אדם כמ"ש בפרמ"ג אבל עיין בבינת אדם סי' ד' ס' י"ח ועוד בכמה מקומות שחולק עלי' וקאמר מהיכא נלמוד דבר זה דשני בתים אפי' לב' בני אדם הא בסי' קי"א בסופ' לענין ב' קדרות שיצטרפו לבטל צריך שיהי' לאדם א' לענין בטול גוף הדבר והביא ממ' תרומות פ' ט' כמה ערוגות תרומה של חולין אין מצטרפי' לבטל ופי' התוס' משום דקרקע בפני עצמה עומד ואין ראוי לערב אינו מצרף לבטל, וה"נ כל בית בפני עצמה עומד ואין ראוי' להתערב הבתים עצמן ע"כ פשיטא לי דאין כאן בטול כלל רק דמ"מ י"ל דאין לו דין קבוע ממש אבל מ"מ אינו בטל ואסר. ועיי' בסעי' ו' וסעי' ח"י דעכ"פ ב' אחרונים אסורי' ועתה בנ"ז שנים עכ"פ אסורי' ושוב כיון דבתי נחלקי' ולא שייך בטול אינו ידוע מהיכא נמצא להתיר הבתים, ומ"ש מעכ"ת דהוה כסברא לשון למודי' בעיירת המוקפי' משום דלא שייך פרוש' לא אמרינן בי' קבוע ולענ"ד דוקא בעיירות דלעולם כך עומדת משא"כ בשר וכו' במקולי' מותר לאכול ובהרשב"א מוכח להיפך ועוד לפימ"ש בבינת אדם סי' ס' דכל השתנות שעשה בבשר הוא פורש כש"כ לאכול דודאי הוה שנוי כמ"ש בירושלמי במ' פסחים לענין מצה דלא מרצה גזולה מה"ט רק דילמא אינו יוצא משום מהבב"ע עיין בסי' תנ"ד בב"י שם ולענין אם דנין בי' כפרוש או כקבוע בבית ואם יש בזה משום הדר' לקביע' כמ"ש במ' נזיר מחלק ג"כ בבינת אדם בסי' ק"י דודאי אם נודע התערוב' בשעת פרישה שכבר חל עלי' שם היתר לא אמרינן הדר' לקביעות וכש"כ במ' זבחים פ' התערוב' אטו מגיס' אסור' ובזה משוה דעת הש"ך ס"ק ל"ז עם מ"ש הפ"ח דהש"ך איירי בנודע מפריש' ואסור התערוב' דאי לא הדר' לקביעי איירי בלא נודע עד דהדר' לקביעות וכן מ"ש ראיי' מסי'... במשקי' מורייס בבתי נכריים דפסק הרמ"א שאסור ליקח אצלו בבית אם ישנו אפי' מיעוט דודאי' מערבי' יי"נ ושם בש"ך דאם שוב שבים מן השוקי' הדרי' לקבוע ביינ' בלא נודע שעת הפרישה והא דפסק' בש"ע להיפך ודונ"ש קודם שנודע התערוב' של הושט עד שהאווזות באו לבית של בע"ב לדידי' הוה קביע ממש ועיי' בחוו"ד סי' ק"י ס"ק ה' מ"ש אהך פסק' דש"ע בלא נודע התערוב' היינו דוקא אם עכ"פ נתערב קודם שנודע דאפי' נודע לא הי' אפשר לברר עייש"ה ובכ"ז לא הי' תערוב' כלל דהכל מיוחד לבתים וגם בעיקר הפרישה אני מסופק אם זה הוה דרך פרישה כלל לבית בע"ב דהא דרכ' בכך ועיין מרן חת"ס סי' צ"ט ורבינו אדם בכמה סימנים נתן סימנים מהו פריש' ומה שדרכ' בכך ולא הוה פרישה עיי"ש ובנ"ז חמור יותר מה שלא נודע כמ"ש בסי' ק"ט ס"ק י"ב דהידיע' גורם הבטול ועד שלא נודע התערוב' לא שייך בטול א"כ גם לאותו שיטות דס"ל דגם בבתים שייך בטול בנ"ז לכ"ע לא הוה בטול ועיין בב"א סי' מ"ש בשם ת' מהרי"ט ובסי' י"ט לפ"ד בנ"ז הוה קבוע כשאר קבוע ע"כ לא אדע בנ"ז אמה נסמוך להתיר כל הבתים אם לא אט"ז באו"ח סי' תר"ד דבס' אסור לא אמרינן קבוע וגם בזה פקפק מרן חת"ס בחדושים שם על הש"ע וגם מצרף לזה דיש לפנינו ס"ס ועכ"פ כיון דודאי הבשר כבר נאכל ורק על השומן של אווזות שנתערב וגם על הכלים השאלה יעמידו השומין אצל חום בתנור עד שיתיך ויתערב עם רוב ודאי היתר והכלים ישה' מעל"ע וכיו"ב ראיתי עובדא כשהייתי עומד ומשמש פני אמו"ר הגאון המובהק וד"ל. ידידוש"ת דק' מרדכי ליב ווינקלער ח"פ מאד יצ"ו:

תוכן העניינים

לבושי מרדכי על יורה דעה מהדורא תנינא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה