לבושי מרדכי על יורה דעה מהדורא תנינא· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר
סימן י
בעזהשי"ת י' ד' פ' כ"ת תעד"ג לפ"ק מאד יצ"ו שוכ"ט על ראש ידידי ה"ה כבוד הרבני חו"ב יו"ש כש"ת מו"ה יונה האלפערט נ"י שו"ב במאקאווע יע"א:
הנה באתי עד"ת במ"ש ע"ד תבו"ש סי' כ"ח במ"ש על הש"ך דאם שחט על עפר תחוח שלא הזמין אם נזכר קודם שכסה מלמעלה יגרר הדם אם אפשר ויזמין דבזה לא הוה נדח' עד הכסוי שלמעלה וע"כ חקירתו אם נזדמן כמ"ש לכמ' שו"ב שאומרים לנכרי לתן עפר קודם שחיטה אם בזה ג"כ כך הלכה דמעשה נכרי אינו כלום או דילמא נימא דבזה שצוה לנכרי לתן העפר למטה הוה כמזמין בפה, והנה מש"כ מעשה נכרי אינו כלום כמ"ש לענין שחיטה דדרשינן וזבחת ואכלת מי שהוא בזביח' והה"ד לענין כסוי והנה אינו דומ' לזה דרק היכ' שגילתה תורה כי דבר זה אינו רק ע"י מי ששייך למצוה זו וכמו גבי וקשרתם וכתבתם מי שהוא בר קשירה כשר לכתיבה וכן גבי עשיית ציצית ממעט בפירוש נכרי כדאיתא במ' מנחות פ' התכלת דף מ"ב ועיי' מ' גיטין דף מ"ה לענין כתיבה סת"מ ע"י נכרי ועיין בתוס' שם ד"ה כל מחלוקות ר"ת והר"י שחולקי' על ר"ת דפוסל אשה לאגד לולב והתוס' ס"ל דוקא היכא דממעט נכרי להדי' כמו כתיבת סת"מ וציצית אבל בשאר מצות הא סוכת גנב"ך כשרה ואיכא מ"ד במ' ע"ז דמילת נכרי כשרה ועיי' במג"א ה' ציצית סי' י"א ובת' כת"ס באורך לענין הנ"ל וכבר הלכו בו נמושות ולענין כסוי כיון דזה גמר מצוה הוה כמו לא עשה מאומה משא"כ עשיית סוכה לולב וציצית וכן כתיבת ס"ת ומילה בשמיני כמ"ש הר"ן ומביא' בשו"ת אחרונים דהתורה הקפידה רק שיהי' נמול ועיי' בחת"ס יו"ד סי' שכ"א דמ"מ ודאי המצוה שיהי' מל ביום השמיני לא קיים דאל"כ למה מילה דוחה שבת הא אפשר ע"י נכרי והנה לענין קטן מחלוקת האחרונים לענין כסוי כי דעת התבו"ש מכשיר בקטן ובמהרמ"ש או"ח סי' ל"ו פוסלים וכ"ד כמה אחרונים עיי' דע"ק וכן הביאו בשם תפא"י על המשניות ועיי' בדעת תורה שהביא מתירים כדעת התבו"ש ומ"מ לענין נ"ז נלענ"ד דע"י אמירה לנכרי שיתן העפר למטה אינו כמזמין בפה דהא לענין אם השוחט יעשו שליח מחלוקת התבו"ש והש"ך כידוע ולכ"ע מצוה בו יותר ודעת התבו"ש לענין שליחות מ"מ לכ"ע הזהיר' בדעת קדושים ובמנחת יוסף שלא יעשה שליח אלא לגדול דקטן לאו בר שליחות הוא והוא כמו האחר' בלא שליחות ובטל המצוה מי ששחט הוא יכסה ועיי' בדעת קדושי' דאם השוחט עשה קצת מצוה כמו עפר למעלה או למטה הוה כמו בעצמ' בגופ' מ"מ יעשה כדבר התבו"ש לעשות הכל בעצמ' ועמד עד"ז במנ"י דמה לי מזמין בפה או אמר לשליח ותי' דיש לחלק בין נמצא מזומן שם או לא אלמא דלענין זה לא הוה כמו זימן בפה דאל"כ מה לי הוא או שליח דאם נאמר דבמצוה לתן עפר למטה הוה כמזמין בפה אם כן גם לענין מצות מי ששחט יכסה ג"כ כבר קיים בעצמ' ועכ"ח דעל זה גופ' הוה השליחות וכיון דנכרי לאו בר שליח וגם מצות זימון בפה ג"כ לא הוה שוב לא עשה כלום ע"כ לענ"ד להחמיר ג"כ לגרור הדם כמו מצאו עפר תחוח בלא זימון כלל. וראיתי מ"ש מעכ"ת ע"ד הנוב"י מהדו"ת סי' כ"ג בסירכ' ע"ג חסרון מבפנים ומעכ"ת פלפל בחכמה בענין שנמצא סירכ' בין האונות במקום הריקות והנה בדע"ק משמע שאין בזה ריעותא כלל במ"ש שיש חדרים בבשר הריאה חלוקות זה מזה ובמקדש מעט מחמיר כדברי הנוב"י בסירכ' דבוק' אבל לא בשאר חומר' וכן בפ"ת סי' ט"ו הקשו עליו מבוע' מלא רוח, ואין אתי תו להאריך. ידידו דוש"ת הק' מרדכי ליב ווינקלער ה"פ מאד יצ"ו: