אור ברסלב

לבושי מרדכי על יורה דעה מהדורא תנינא· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר

הקדמה

בעזהי"ת. הקדמה. במה אקדם ומה אכף לבעל הגמולת חסדים טובים אשר הביאני עד הלום מך ערך כמוני לחבר חבורי' וזה ח' ד' לבו"מ שו"ת מהדו"ת לש"ע יו"ד אשר מעולם לא עלת' ע"ד להוציא לאור' מקונטריס ח"ת בסוגי' שונות או מסכת' עבור ידעתי כי ת"ח ואפי' תלמידי ל"צ ידידי ולמטלאתי ודי לעבד שיהי' כרבותי הגאונים ז"ל ה"ה אשר קטנ' עבה ממתני ודבריהם טובים כמו צפורנן של ראשונים וברב ענותונת' רגיל על לשונם די לנו בראשונים למען הבין עוסק פירושיהם אך ורק אמרתי הלא דבר הוא כי שואלי' ת"ח ג"כ דניח' ראשיהם עלי למען השב בדבר ד' זו הלכה ובעי"ת נתקבלו חלקי לבו"מ במדינתנו וגם לרבות ובשאר מדינות מה עשו בקשו ממני להדפיס עוד הפעם ח' או"ח ויו"ד במתכונת כבראשונ' ורק מפני רבוי ויוקר הדפוס לא הי' בידי עוד למראית בקשה זו, מ"מ מכל הנ"ל קוה קותי כי זכות מורי ורבותי עמד' לי לומ' להלכה ולמעשה וגם שמרתי דרכי ענין חדש או דבר חמור לצרף דעת מובהקי' למען הסר מכשולי' ויהי' הכל מתוקן עפ"י ד"ת ותקון חכז"ל, ויען שלא יהי' פתיחת הספר בלי דברי תורה ודרכי של מחברי' קדמוני' לפתוח בדרכי אגדה המושכי' לבבות כמ"ש במ' שבת ד' פ"ז ועיין בפנ"י בהקדמת' לספרו הגדול וכעת אני גולה מביתי לבית הרפואה מ"ש, מ' סאנאטאריאום המהולל ומפורסם ברב טובת. בכשרון ענינו להחיות נפשות וכל דמסעיי' לדבר מצוה רבה זו מחזיקי' בעץ החיים ובאת לכאן פ' ואתחנן ועומד בפ' ראה ונחתי עיני ולבי בפי' הפסוקי' מ"ש "לא תוסיפי' על הדבר אשר אנכי מצוה אתכם ול"ת ממנו לשמור את וגו' ומסיים ג"כ אשר אנכי מצוה אתכם עינכם הרואות כי כל האיש אשר הלך אחרי וגו' ואתם הדבקים בה' אלהיכם חיום כלכם היום", סמיכות פסוקים אלו ודאי צריכי' פיר' לפירוש וגם שארית דקדוקי' רבו כמו רבו מהו שחזר ונאמר אשר אנכי מצוה וגם מלות לשמור שנאמר בלאו דלא תגרעו והנה ידוע מ"ש הרמב"ם בד' מ' לתרין ע"ד כמה גזרות חכמז"ל סייגי' וגדרים מ"מ אינו בכלל ל"ת וכן בבטול מ"ע כמו תק"ש ונטלית ד' מיני' בשב' מ"מ אינו בכלל לא תגרעו ותי' דראוי' אלו לא נאמרו רק שלא נאמר דזרות וסייגי' נאמרו מפי גבורה אבל רשות נתונה לחכז"ל בכל דור ודור לפי ראות עיניהם בזמניהם לעשות גדרים וסייגי' כמ"ש במ' יבמות ובכ"מ ואמרו פ"א שבא רוכב על הסוס ביו' ש"ק והביאו לבי"ד וסקלהו כמו במלאכה גמורה אם כי לא עבר רק על שבות והכל לפי הזמן כמ"ש במ' חולין פכ"ה שרב אסור כחל דראה בקיע' וגדר גדר' וכן סתם יינם ופתם משום דלא יבאו לידי חתון וטמוע ביד נכריי' וז"ש הכתיב לא תוסיפו על הדבר אשר אנכי מצוה אתכם כלומר שלא תוסיפ' כי גזירה זו נגזר' מפי עליון מה"ת וכן לא תגרעו ממנו לשמור כלומר לא תבמלו מ"ע למען לשמור שהוא נאמר על ל"ת כמ"ש שמור הוא ל"ת דהיינו בטול מ"ע שלא יעבר ד"א ברה"ר כמו תק"ש וד' מיני' משום שמא ועבירנו ד"א ברה"ר, ושוב עיניכם הראות כלומר עיני העדה הסנהדרין חכמים כי כל איש אשר הלך אחרי וגו' כלומר שלא הי' רק הליכה אחריה' ולא מעשה ממש כמ"ד במדר' כי שתיית יין עם בנות מואב ומדין גרמ' להם שנטמאו בעון החמור אם כי יי"נ עוד לא נאסר להם אם ראוי' לאסור יינם משום בנותיה' וכיו"ב וענשו נאמר באמור להם השמידו ה' אלקיך מקרביך נתכוון למ"ש במ' עירובי' חמורי דברי סופרי' מד"ת שחייכי עלי' מ' ר"ל, ע"כ אתם הדבקי' כמ"ש ולדבקה בו כי אפשר לדבק כשכיג' וגו' אלא הדבק בחכז"ל להשיא בני ת"ח ומאן דרחים רבנן הוה לי דתנ' רבנן כמ"ש את ח' אלקיך תירא לרבות ת"ח כמו שעיקר יר"ש לשמור מן החטא שזו בל"ת ואהבה במ"ע כמ"ש הרמב"ן כן הוא בדבקות לת"ח לקיים מעול"ת של תוה"ק והנה ודאי מ"ע שבא מזמן לזמן כמו אתרג מהודר סוכה נאה מצה שמור' בליל א' ש"פ ותק"ש מקיימים בשמחה ואהבה רבה כל בר ישראל מעורר בלבבו אך גדול עובד באהבה ובשמחה גם מצוות של כל יום ויום אשר רגיל ודש בהם יום יום ודש והיה עקב וגו' ידוע מ"ש במדרש והי' לשון שמחה ומלת עקב פירש"י ז"ל שאדם דש בעקביו, כלומר שדש בהם יום יום בזה ודאי יבא על שכרו גם בעוה"ז אם כי שכר מצוה בהאי עלמא ליכ' אבל שכר שמחה של מצוה איכ' ועיין במהרש"א מ"ס, ועכ"ז נאמר בדברי מ' חת"ס פ' קדושים דברו אל עדת ישראל קדושי' תהי' ופי' דודאי אם אדם יתבודד לעצמו בפריש' אפי' מדברים דמותרי' דזה ככלל קדושה כמ"ש הרמב"ן שם ודאי יגיע למדרג' ודרג' מעליות' שלא יתבטל ע"י חבירת אנשים במידי דעלמ' וגם בידו להשיג בחינות נשגבות בתו"ע אשר בעסקו עם רבים בני תלמידי' א"א להיות גדולת' רוממה כ"כ אלא שזכות רבים גדול מאוד כמ"ש משה זכה וזיכה את הרבים זכות רבים תלוי' בו אם באבי הנביאים וברבן של ישראל נאמר כן כש"כ כי כל ת"ח מצוו' על כן ולא יהי' כפרוש מחברי' ותלמידיו וידוע מ"ש במ' תענית כי יהידי' נקראי' ת"ח ומלת ראה הוא בל' יחיד נותן לפניכם לשון רבנים וגו' עיין בה"ט והנ"ל כך פירוש אתה יחיד ראה אנכי נותן לפניכם היום כלומר רצון הקב"ה לזכות הרבים וברוב עם הדרת מלך והכל ברא לכבודו וידוע מ"ש הרמב"ם דאפי' ללמד דבר א' נכון לחבר ס' ודרך שו"ת בס"ד לא יבצר א' ממנו ובכן באתי בס' על ח' יו"ד אשר ש"ע זה יסוד ההוראה ובכן אני תפלה יורני ברחמי שמים להורות כד"ת ושלא אכשל בד"ה חלילה רק מתוקן הכל ע"נ בס"ד לעולמי עולמים עד כי נזכה לראות מורה לצדקה בקרב הימים במהרה בימינו אמן! המחבר שיל"ת בעהי"ת. מפתחות. א. אם יש ביד הקהל לאסור אסור על הבשר שנמכר בהפסד הגאבעללע. ב. ע"ד השו"ב להעמיד לש"צ לימים הקדושי'. ג. ע"ד שו"ב שיש עליו כמה ערעוריי. ד. אם יש ביד הרב לאסור אסור על שו"ב בלא טעם וסבר'. ה. שו"ב שהכשיר בהמה ואח"כ נמצא טריפה מהו. ו. עגל שנולד ודאי בן ח' ושחטי' לכ' ימים. ז. לענין הפסק בין ברכה לשחיט' אפילו לצורך שחיטה. ח. ע"ד התוס' מס' חולין ד' כ"ט ד"ה וז"ל הכ' איכ' רובא. ט. ע"ד בענין מריטת הנוצות י. בדברי תבו"ש סי' כ"ח ע"ד הש"ך בשוחט על עפר תחוח שלא הזמין. יא. ע"ד המצאה חדשה במאשין שמחמם ביצי' למולידי' אפרוחי' חיים. ב) אם מותר לומר לנכרי להניח תבשולי' תוך כלי חדש בלא טבילה. ג) חולה שצריך לאכול בת"ב מהו ענין נט"י יב. ע"ד הטשעפליך מאותות לבדוק ע"י שער לדברי נטע שעשי'. יג. בעובד' שאש' שבאת לקנות ושטי' משו"ב ונמצא שג' ושטי' לא נבדקה. יד. בחלוקי דיני' בבדיקת ושט. טו. בדי' ושטי' שנמצא קוץ תחוב שמא הבריא ונתרפא אם לאסר. טז. ע"ד מה שדוקרי' בסכין נגד ב"מ של בהמה לרפואה. יח. בענין הקזה בעופות. יט. בדברי חב"י בבוע' על ריאה של עוף. ב) בבשר מלא קרח ונמלח כך בדברי דגו"מ שם. ג) לענין הנחת אוכלי' ומשקי' תחת עריס של תינוק. כ. בכבשי' שכבדן מתולעי' וגם יש בהם שנוי מראה. כא. בעוף שחסר ממנו מ"ש טריפנ' ווארשליך. כב. בנמצא מחט תחוב בקרקבן בעת אכילה. בעובד' שבהמ' היה עצירת השתן. כד. במשרתת א"י הביא' עופות לשחוט וע"י עקימת גפותי' נשברו. כה. בענין דרוסה. כו. בענין הנ"ל. כז. בענין כנ"ל תשובה ממו"ר הגאון אמתי זצ"ל כח. ענין כנ"ל. כט. קושי בסווגי' דנפש מס' חולין דף ק"כ. ל. בדברי ת' מהר"ם שיק סי' ק"ד. לא. תוכח' לב"ד אשר תקנת' קלקלת' ולא יעמיד. לב. ע"ד מנחת יעקב בחתיכת הטלפיים בעת מליחה. לג. בא' שתחב אצבעו מתבשיל רותח אם אסור תערובת' לד. ע"ד התוס' מס' חולין ד' קי"ד במבשל פגיל נו"ט בחלב דשיעורו בכזית. לה. בדברי מ' בכורות ד' ו' בילפות דהיתר חלב. לו. ע"ד הרמע בס' ימ' בשם בפסיקת' דב"נ מצווה על נבלה. לז. ע"ד העופות אשר צוואר חלוק' ואדומה וב"ת שע"ד אוסי'. לח. ע"ד ת' מהר"ם שיק סי' ק' במעוברת מה"ט כיון דל"מ שחיטה מ"מ לא הוי ס"ס במקום חזקה. לט. ע"ד קמח שנטחן ברחיים של קיטור אשר בסלונו' העולים ויורדים נבדק בהם הקמח ונעשה בצק ולזמן נושן מתהוי' ויש שם תולעים וכנימ'. מ. ע"ד חמאה שנעש' מחלמוני' הבא ממדינ' חינא וי"ל לעופות שאינ' טהורי'. מא. ע"ד הש"ך סי' פ"ז ס"ק ל"ב בענין חלב בקיבה. מב. ע"ד הש"ך סי' פ"ז במבשל בטלי' וקרניים מג. ע"ד הכבד שנצלה בכירה תחת הקדירה. מד. כלי זכוכית שהי' מיוחדי' לגורקען ומרקח' לאכל מהם בין לבשר בין לחלב. מה. ע"ד חמודי דניאל בנמצא עכבר שרוי במים מעל"ע שאי"צ לשער כנגד העור ב) ע"ד ת' מ' חת"ס סי' י"ז ות מהר"ם שיק או"ח סי' מ"ד אם לומר ש"ע בק"ר משום אמורת קדושה. ג) לענין תפילה ברב עם יותר בענין עלעקטער ואמיר' דאומיר' ד) בענין סמוך לוסתו אי הו' דאוריית' ה) מענין הבועה שנמצא על הדקין של בר אוזות. מו. בענין דרכ"ת סי' צ"ג ס"ק ק"ג. מז. בדברי' כופ' לענין ריח' וילת' בנוגמי' זב"ז. מח. בדברי מ' חת"ס סי' צ"ח בענין למכור לנכרי קדרה שבלוע מבב"ח. מ"ט. עד"ת שע"צ שמחמיר בשליחות חלב ע"י נכרי דוק' ע"י ב' מנעלי' וב' מפתחות שונים נ. ע"ד ארנבות חיים לענין סחורה. נ"א. מי ששכר המכס על שחיטת בהמות בין טהורי' ובין טמאי' אם אינו משום עושה סחורה. נ"ב. ע"ד אנשי צבא ישראלים אם רשאים ליקח ד"א בסך המינאש ולמכור ביוקר. נ"ג. מי שהשיג מד"מ טראפי"ג ע"מ שיהי' בחנות' ג"כ בשר ד"א איהוי כנזדמן. נ"ד. מי ששולח ושילי' למורה ע"י א"י אם יש לחוש להחליפי'. נ"ה. אם מותר להשכיר מקולי' שלו לקצב א"י שימכור בו בשר ד"א ובשר בהמה טהור'. נ"ו. מי שהוא ממחללי ש"ק ובעדרו בהמות טומאו' וטהורות ואמר כי א' מב"ב עומד על החליב'. נ"ז. אם יש היתר לקטני' ומניקות ויולדת בחלב של נכרי במקומו' שאין חלב כשר מצוי'. נ"ח. לענין יין מבושל שאינו נאסר במגע. נ"ט. ע"ד מי שמוגז סתם יינם וגם מבושל ונתבשל בכלי הנ"ל מאכל כשר. ס. עדות כשר שמוכחש מעד שאי"נ. ס"א. חבית שהי' בו סתם יינם והוכשר ע"י רותחי' בלא לבון אבנים כנהוג. ס"ב. ע"ד היורה שעושי' בו יי"ש מפירות וביכ' לבינו נעשה זו יי"ש מחרצני' של סתם יין ג"כ. ס"ג. במרתף שחתרו גוים וגנבו משם צלוחית יין שאר היין מהו הוה עלה. ס"ד. בעת הזאת דרכם להטיח חבית ע"י צעמענט אם דינם ככ"ח או ככלי אבנים ואפשר ככלי זכוכית. ס"ה. חבית במגופו ובשתי חותמות שוי' במרתף של א"י. ס"ו. ע"ד שלאנגען יורה בלא הגעלה. ס"ז. לענין עדות בע"מ. ס"ח. ע"ד מנורה בביהכ"נ. ס"ט. בענין בעלי מלאכה לכסות גגות של בת"ת. ע. בענין נותן מעותיו לבאנק. ע"א. ע"ד מי שיש לו אקציען מבאנק. ע"ב. ע"ד שפארקאססא. ע"ג. ע"ד מקר' מכשול להורות תשובה. ע"ד. בענין וסת של י"ד יום. ע"ה. מי שנשא בתולה וראת' ד"פ אך בפ"ג מצא הבעל בכתונת שלו. ע"ו אשה מעוברת ולא ראת' רק בהטלת מ"ר. ע"ז. בדברי הפריש' בפירשו סמוך נוסתו בסי' קפ"ז. ע"ח.ע"ד הראב"ד שאין בכתמים משום וסת רק ע"י בדיקת עד. ע"ט. ע"ד אשה שבדק' בחלק מכובס ומצאה פחות מגו"ע. פ. בענין ראי' מח"ת. פ"א. אם בעומק אבנים אי הוה חציצה. פ"ב. בענין ספירת ז' נקיים. פ"ג. בדבר אשה שא"ה העומדת לשרת במקוה. פ"ד בענין פתיח' פה"מ וחשש חציצה. פ"ה. בענין הנ"ל ב' בקרח וכפור בארגז למען שלא יסרח הבשר ונעשה למים אם כשר לנט"י פ"ו. בענין שן תוחבת. פ"ז. באשה אשר ע"י הריון מסכנת אם מותר לשתות סמים למען הפיל הולד. פ"ח. אם מיחוש נפוח מ"ש בלעהען מקרי הרגשה. פ"ט. ע"ד הקרטין בנאבד. צ. בעלת כתמים אם מותר ללבוש בגד צבעוני'. צ"א. בכתם מראה געהל. צ"ב. ע"ד תה"ד בסי' קפ"ח וק"צ שהביא המחבר לענין פת"ה ה"מ ולא מצא כלום. צ"ג. ע"ד חולי לטבול ב' פ' בש"ך שאסור ונגדו בדברי הש"ך סי' קצ"ז. צ"ד. בענין מקוה סמוך לבאר. צ"ו. בדברי ת' א"א יו"ד סי' ח' בהנ"ל. צ"ז. מקוה ע"י מי השלוח. צ"ח. מקוה מבאר ארטעזיש. צ"ט. ע"ד פירוש משניות להרמב"ם מ' א' מקואות. ק. עשיית במקוה ע"י תיב' מ"ש קאסטען המקוה. ק"א. בענין נקיין המקוה. ק"ב. בדבר חמום המקוה בזמן היוקר. ק"ג. בפי' במשנה מ' מקואות מענין שרבו עלי' שאובי'. ק"ד. ע"ד מ"ש בש"ע סי' ר"א ס' מ"ח שלא יהי' ע"י תפי"א. ק"ה. ענין הנקבים המתהמים בתלוש בלא מתכוון בנסרי' והרצפה. ק"ו. ע"ד טיחת הצעמעכנו. ק"ז. עד"ת צבי תפארת בענין הכשר המקוה ע"י טיט הנרוק. ק"ח. במ"ש בפ"ז מ' מקואות הברד והשלג וכו'. ק"ט. במי שנשא בתולה וראתה ג' פ' מת"ת. ק"י. בענין נאמנות הרופא. קי"א במותר קבוץ צדקה. קי"ב בענין מעות צדקה מא"י. קי"ג מהו נקרא עני' מיר. קי"ד בענין שנוי מצדקה לצדקה קט"ו במטבע כסף לצדקה. קט"ז ע"ד שנוי במעשר כספי קי"ז ע"ד התמנות דייני' בעיר מפני הצורך. קי"ט בתינק הנמול בעתו וזמנו כהוגן רק לאח"ז לא נראה מעטר' רק מקצ'. קי"ט ע"ד ברית מילה באיש גדול חוט של ערלה מתיר על העטרה וי"ל משום רוב גבה. ק"כ ע"ד ס"ת בפ' פקודי מלת ויעש תמורת ויעשו. קכ"א בענין תקון ס"ת. קכ"ב ע"ד ס"ת שנתקן ע"י מטליתי'. קכ"ג בס"ת שינו הפסק אותיות ונשכח באיזה סדר' רק ברור שהוא בחומש בראשית. קכ"ד ע"ד הוי"ו שבראש מרובעת וגם העוקץ ניטל לימין. קכ"ה להורות תשובה מאשר חט' בתיקון ס"ת של כ"ד. קכ"ו ע"ד החיתין בס"ת כשיטת רשיי ז"ל. קכ"ז ע"ד מ"ש בסוף ס"ת קוני' אותיו' ויש בהם שאינ' ראוי' לכך. קכ"ח ע"ד טיח לאק בעורות ס"ת. קכ"ט בעבוד העורות לס"ת. ק"ל ע"ד פדיון בכור בליל של לא' וגם נשלם כט' ויב' תשצ"ג. ק"ל בפטר רחם אשר ע"י הרופא נלקח במלקחיים אם מחייב בפדיון ה' סבעים. קל"א מכירת מבכרת רק בכסף. קל"ב בבכור שנחתך מאזנו. קל"ג בענין טרוד במצוה. קל"ד ע"ד בית העלמן. קל"ה בענין מי שאבד ע"ל ר"ל. קל"ו בענין ביה"ע. קל"ז ע"ד חטיטת הקברו'. קל"ח בענין היאהרצייט. קל"ט בענין צוואה. ק"מ ע"ד מצבה. קמ"א בענין העמדת מצבה בזמנו. קמ"ב ע"ד הוצאת מטפחת בי' ש"ק. קמ"ג ע"ד קריאת כהן בשבת בראשית. קמ"ד בענין קדרות מתכת המצופי' קמ"ה בענין רבות. קמ"ו בענין שנוי מנוסח אשכנז לספרדיי. קמ"ז ע"ד חטי' שמורי'. קמ"ח בענין הזכרת נשמות. קמ"ט בענין יאהרצייט. ק"ג בעצין הזכרת שם אב על המצבה. קנ"א ע"ד פריעת חובות בבאנק. קנ"ב בענין הגעלת כלים קנ"ג על הקושי' במ' מנחות ד' מ"ה. קנ"ד בדבר הנחת תפילי' בימים של ענינוי. קנ"ה בדבר קציצת אילנות. קנ"ו ע"ד ת' מ' חת"ס ביו"ד סי' ס"ט. קנ"ז בענין משמש במוך. קנ"ח בדברי הר"ן מ' נדרי' בסברת בדשיל"מ. קנ"ט ע"ד מ"ש מקום שלו בביהכ"נ לח"ק. ק"ס ע"ד הר"ן פ"ק דמ' מקואות במעיין שהבו עליו מ"ש. קס"א בענין עשה דהשבת אבדה ופי' הגמ' מ' ברכות ומ' מגילה גדול כבוד הבריות שדוח' ל"ת שבתורה. קס"ב בהלכות גרים. קס"ג בהנ"ל ובענין בטפת ד"ב. קס"ד בענין מקוה ע"י שלג. קס"ה בה' קדיש בתוך יא"ח. קס"ו בענין הרהור בדית במקום מיר. קס"ז ע"ד פטום ד"א ופי' בדברי הר"ן דבאסה"נ ליכא משום פס"ר. קס"ח מי ששכח שאכל תבשיל של בשר וברך על מאכל של עיסה של חרב. קס"ט ע"ד פאה נכרית. ק"ע ע"ד חציצה בטלית מצוה. קע"א ע"ד מכירת שדות לנכרי'. קע"ב אם מותר להרהר באמונת מ"ע שנאמר' בראש לחת הברית במקומות שאסור להרהר בד"ת:

תוכן העניינים

לבושי מרדכי על יורה דעה מהדורא תנינא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה