לבושי מרדכי על יורה דעה מהדורא תליתאי· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר
סימן מו
להרב הה"ג וכו' כש"ת מו"ה ישראל וועלין נ"י אבדק"ק טיכיע יצ"ו. ע"ד שאלתו באחד שהי' מוחזק לכהן שיצא עליו קול שהוא ב"ג ואיש זקן במקומו ספר לפניו דהמעשה הכי הוה כי אמו של זה הרתה בזמן שהיתה פנוי' ואז אמרו שהוא מבחור א' ואביו של זה כהן נשא אותה וזה בנו ובין כך ובין כך יש כאן חששא משום חלל כהן וכמה בכורים נפדו על ידו מהו שצריכים לחזור ולפדותן ואם צריך להחזיר כסף הפדיון, ומעכ"ת יצא לדון על דבר העובדא דמעיקרא שנעשה עוד מזמן מ' שנה אם יש בזה להתירא או לא והביא דברי הרמב"ם מה שהחמיר בהל' יבום ודברי ש"ע סי' ד' וסי' ו' ואיני יודע היאך אפשר לדון בזה אחרי זמן רב דאמו כבר נפטרה ואפשר דכמה עדים או מורים מזמן הנ"ל שהי' צריכי' לדרוש ולחקור מהם וכבר נמצא הכחשה בין יציאת הקול ובין דברי העד ואם יש מקום לחקור גם בזה"ז צריכי' לישיבת ב"ד כמ"ש בירושלמי מס' תרומות דמשום פסול משפחה צריכי' לב"ד ועוד צריכ' חקירה גם לאידך גיסא דילמא הי' אז יד ב"ד שולטת בענין זה ואפשר כי ע"י מרא דאתרי' או ת"ח הוצע הדבר פני גדולי הדור ואולי מצאו פתח להתירא עפ"י עדות ואומדנא וכיו"ב והלא ספרי שו"ת מלאים מזה, וכעת לענין הנדון לענ"ד צריכי' לברר בענין הכחשה הנ"ל אם כדברי העד ושוב כמ"כ אם נודע הדבר לפני המורים, ועפ"י התיר' הי' הנשואין או עבר ונשא והי' דרים יחדיו של"כ ולא נשאל שום שאלה על הבנים הנולדים. והנה מעכ"ת הביא דברי שו"ת יד אליהו סי' ל"ז שהובא בפ"ת והנה דברי תשוב' הנ"ל הולך וסובב עפ"י מ"ש במתני' תרומות פ"ח במחלוק' ר"א ור"י שם כהן שהי' עומד ומקריב ע"ג מזבח ונודע שהוא ב"ג או ב"ח ר"א פוסל ור"י מכשיר והובא שם דברי מ"ד בטעמי' דר"י והרמב"ם נקט טעמי' דאבוה דשמואל דכתיב בירך ה' חילו וגו' אפי' חללים אי"מ עבודה ושוב יש לדון אם בשאר מילי דכהונה היינו לענין מתנות כהונה קדשים הגבול ופדיון בכורים ג"כ דינא הכי דיוצאי' י"ח ובתשו' חו"י סי' קי"ג ובתשו' יד אליהו סי' ל"ז הנ"ל הביאו סוגיא דמס' מכות דף י"א במי שנתחייב גלות ונמצא כה"ג ב"ג או ב"ח מחלוק' מ"ד אם עי"כ מת' כהונ' ומחזיר הרוצח או בטלה כהונה והיינו מחלוקת ר"א ור"י דלר"י כמת' כהונ' דאינה נפסל למפרע וחד מ"ד ס"ל דדוקא לענין עבודת קדשים ס"ל לר"י הכי ולא לענין גלות דבטלה כהונה והוה כגולה בלא מנוי כה"ג ואינה חוזר לעולם וס"ל דכך מחלוקת בשאר מילי דכהונה והביא דברי הירושלמי הנ"ל תרומות פ"ח דשם פליגי בהדיא רב ור"י דר"י ס"ל דגם בקדשי הגבול נאמרו דברי ר"י ורב חולק בשאר מילי דכהונה והרמב"ם בה"כ פוסק כמ"ד דבטלה כהונה וע"כ בת' יד אליהו הניח' בצ"ע כיון דפשטות ההלכה רב ור"י הלכה כר"י, והנה כ"ז בעובדא דחו"י ות' יד אליהו שהי' מחזיק עצמו לכהן במרחקי' ולא נודע שום דבר ממשפחתו כמה שנים עד שבאו עדים להעיד בפסול' והוה דומי' דמחלוקת ר"א ור"י אבל בעובדא זו כנראה מעולם לא הוחזק לכהן כשר דבין לדברי הקול ובין לדברי העד הי' מוחזק להיפך לחלל ואין ספק כי בני מקומו הי' יודעים ממעשה הנ"ל והבכורי' שנפדו ע"י אפשר שהי' מחסרון ידיעת ההלכה וזה חזקה לכהונה, והנה לענ"ד אם אפי' יתברר כדברי העד שנשאר שלכ"ד ס"ס אינ' אלא ספיק' דילמ' נבעל' לפסול כמובן וא"כ בספיק' הא קיימ"ל המוציא מע"ה כמ"ש בשאר ספיקות ביו"ד כידוע ואם הי' כאן חזקה בלא ערעור הי' מקום לדון בס"ס דילמא כמ"ד דלא בטל' כהונה גם לשאר מילי דכהונה ודילמא לכשר נבעלה, והנה בתשו' מרן חת"ס סי' רצ"ט שם בענין ספק בכור ע"י ס' גמור הולד שנולד לפני' מסקנתו אם כי מצה"ד פטור מ"מ לצאת י"ש יחזור ויפדה במתנה ע"מ להחזיר בלא ברכות עיי"ש ובנ"ז לא עדיף מיני' לעשות כן. ידידו דוש"ת, ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ מאד יצ"ו: