אור ברסלב

לבושי מרדכי על יורה דעה מהדורא תליתאי· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר

סימן מד

סימן מג

להרבני המופלג כש"ת מוה' שלום אלי' סג"ל נ"י. ע"ד מ"ש בפרה מבכרת אשר קרבה לילד ובאמר' מזה המשרת הלכה אשת בעה"ב מדעתה ומכרה למשרת בשכר מסוים והמשרת הוליכה הפרה ממקום שהיתה עומדת והעמידה אצל פרתו שיש לו רשות להעמיד פרה א' ברפת בעה"ב ואח"כ הלך לביתו למען הכסף אך בשובו כבר נראו רגלי הולד חוצה והאשה קבלה הכסף ועתה כמה ספיקות בנידון זה דלא היתה משיכה בסומטא דברשות מוכר לא מהני כמ"ש בח"מ סי' קצ"ח ושכירות מקום ג"כ לא הי' שתקנה מטעם חצר או אגב וקנין הכסף ג"כ בספיקא עומד כמ"ש להלן בס"ד. והנה מ"ש מע"כ דמהני מכירת האשה ודאי יפה כוון כמ"ש ג"כ בפ"מ אפי' בל"ד הבעל מטעם זלאשלב"פ אבל דא עקתא אשר בעת נתינת הכסף כבר הי' מיעוט ילוד והלא בפי' פסק הרמב"ם בפ"ד מהל' בכורות הט"ו כר"ה דפליג על רבה בפ' בהמה המקשה דף ס"ט ביצא שליש ומכרו לנכרי ואח"כ יצא שליש ב' דלמפרע קדוש ונתבטל מכירתו לנכרי והמחבר בסי' שי"ט סעי' ב' פוסק סתמא כהרמב"ם והרמ"א לא כתב רק וי"א דאינו קדוש והוא דעת הרא"ש וטור וכן הרמב"ן ולא כתב שום הכרעה והא כגון זה פ' הש"ך בסי' רמ"ב בכללי הוראת או"ה דהדעה ראשונה עיקר, ומ"ש מע"כ מדברי הש"ך סי' שי"ג וסי' שי"ט דאפי' למפרע קדוש מותר להטיל בו מום כמ"ש ר"י במס' תמורה דף כ"ד ובכורות ל"ה וגם לחתוך איברים איברים, זהו ענין אחר והוא מדברי התוס' פ' בהמה המקשה להשוות דברי ר"י עם ר"ה דמכירה לא מהני דבקל נתבטל משא"כ שאר דברים עיי"ש, וא"כ הכא בנדון זה דצריכי' שיהי' המכירה קיימת לפוטרו מבכורה וכיון דהלכה כר"ה לדעת הרמב"ם ומחבר א"כ אין כאן קנין כסף כלל, ומעתה גם מה שמצדד מע"כ להתירא עפי"ד הדרישה שלמד זכות על מנהג שמקנין בכסף ואינם מקנין המקום משום דמסתמא כן דעתם להקנות ע"י כסף זה גם המקום כתקנת החכמים וחזק דבריו בהגהות רע"א על היו"ד מדברי הרשב"א המובא בב"י סי' רצ"ד במקנה הפירות של ג' שני הערלה לגוי דמותר משום דמסתמא כיון שאינו בעולם אינו מקנה רק העצים במחובר בלבד, וכ"ז היאך שהי' עכ"פ קנין כסף בודאי דאמרינן דבכסף זה מקנה גם המקום אבל הכא הוי הכסף מאוחר לאחר הלידת המיעוט. ומ"ש מעכ"ת אם יש עכ"פ צד להתיר להטיל בו מום ע"י גוי קטן כמ"ש בחת"ס סי' שי"ח, שם הי' קנין כסף ודאי וגם קנין מסירה לדעת הר"ן דמהני לדידי' גם ברשות מוכר, והנה ה"נ הי' מקום לומר דהי' קנין מסירה ברשות מוכר עכ"פ אבל בזה לבד ודאי לא הי' סמך החת"ס להתיר הטלת מום ע"י נכרי קטן וכ"כ בשו"ת יד יצחק ח"ג סי' א', וכן בת' כת"ס סי' קנ"ח סמך להתיר ע"י אמירה לגוי שיאמר לגוי קטן וליתן לו פרוטה בשכרו אם הי' קנין כסף לבד, אבל בנדון זה הא נתבטל קנין הכסף כנ"ל ועיי' בת' דברי חיים ח"ב סי' ק"ז שצווח ככרוכי' על ההתיר' הנ"ל אפי' ע"י גוי קטן משום בזיון קדשים כמ"ש הרא"ש, ושוב עיינתי בנדון זה אם המשרת הנ"ל כך דינו שנשכר בזה אצל בעה"ב שיתן לו מקום לפרתו ברפת שלו וא"כ קני' בשכירות והוי כחצר של שניהם דמהני משיכה כמ"ש בחו"מ סי' קצ"ח ועיי' בחת"ס סי' שט"ז ובח"מ סי' שי"ג ובש"ך ח"מ סי' קצ"ח סעי' ה' וא"כ הי' כאן ס"ס דילמא משיכה לבד קונה כמ"ש הח"י סי' תמ"ח דלרוב הפוסקים משיכה בגוי קונה ואת"ל דכסף לבד קונה דילמא הלכה כהרא"ש ודעימי' דקיי"ל כרבה דאינו קדוש למפרע ועכ"פ לענין להטיל מום ע"י נכרי קטן וכמ"ש הש"ך בסי' רמ"ב בכללי או"ה דלענין מילי דרבנן מועיל לסמוך על דעה שניי' והנה אם הרב הגאון מחוסט (נ"י) או הרב הגאון מוואיטצען נ"י יסכים להתירא אז גם אני כשיבא למכשורא. אוה"נ דו"ש, ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ מאד יצ"ו:

תוכן העניינים

לבושי מרדכי על יורה דעה מהדורא תליתאי

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה