אור ברסלב

לבושי מרדכי על יורה דעה מהדורא תליתאי· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר

סימן מב

סימן מא

להרבני החריף ובקי המפו' וכו' כש"ת מו"ה עקיבא בלויא נ"י אב"י בק"ק קראנא יצ"ו. ע"ד מה שבא להסתפק בקביעות מזוזות מהודרים יותר אם צריך לברך עליהם והביא דברי ברכ"י סס"י רפ"ו ופ"ת סי' רפ"ט ומחלק מעכ"ת בסברא ישרה דבמזוזה הוי חיוב הבדיקה פ"א בשבוע והוי כהפסק מתוך אונס משא"כ בציצית ע"כ אפי' לא בדק הציצית קודם העטיפה ופשטו ובודק וע"מ לחזור וללבוש ל"ה הפסק. והנה זה צ"ע דעכ"פ יש זמן יותר קרוב בחויב לבדקן יותר ממזוזה כמ"ש במג"א דחזקתו לא מהני לעולם, והנה מעכ"ת הביא דברי מג"א סי' ח' ס"ק י"ז וח"י דמחלק בין אותו טלית לטלית אחר דבאותו טלית ל"ה הפסק משא"כ בטלית אחר וכן נראה בדע"ק, אלא של"ז להבין דבשלמא בציצית שפיר יש לחלק בכך דכל בגד ובגד הוי חיוב בפני עצמו כש"כ אם חובת טלית הוא אבל במזוזה וכי יש לחלק בין מזוזה למזוזה הלא אין החיוב רק על כל מזוזות של הפתחים שיש עליהם החיוב, וכן בתפילין לא אדע לחלק מה לי אם לובש אותן תפילין או תפילין אחרים וכי יש חיוב מכח התפילין, וכמ"כ תמוה לי ע"ד נשמת אדם בכלל י"ב בסופו שנראה מדעתו ג"כ לחלק בין אותן תפילין לתפילין אחרים ואין אתי יודע עד מה לחלק בהכי, והנה ראיתי כי בהגה"מ מחלק בכך לענין סוכה ביצא וחוזר לאותו סוכה לסוכה אחרת ואפשר דשאני סוכה שיש להם בעלים אחרים וע' במג"א סי' תרל"ט ס"ק י"ז וצל"ע וכי נימא מי שיש לו ב' סוכות צריך לברך אפי' ביצא ודעתו לילך לסוכה אחרת ושאני ציצית דכל הבגדים שלובש חייבים בציצית וזה ל"ש גבי תפילין או סוכה ואפשר לומר דביוצא מסוכה לסוכה אחרת הוי כיציאה גמורה וכמו יוצא לביהכ"נ דחשיב לי' המג"א שם ליציאה גמורה והוי הפסק ואפשר כיון שאין אנו מברכין רק בעת אכילה וכל אכילה צריכא סוכה הו"ל ככובש כמה בגדים שצריכים ציצית וצ"ע, והנה בנ"ז כבר כתבתי כי שיטת הדע"ק במחליף המזוזות ליותר מהודרים צריך לברך ואפשר משום הידורם וכמ"ש מעכ"ת בשם שו"ת יד יצחק ח"ג סי' של"ט דאין נכון להחליף המזוזות אפי' במהודרים דכן משמע מדברי מג"א סי ט"ו, והנה זה לתי' הב' בתוס' מס' שבת דצריך שמירה מפני המזיקין ואפי' רגע כמימרא צריכין לשמירה והנה בדע"ק באותו ענין שנשאל עלי' ביד יצחק דעתו כי בשוכר בית בח"ל ודאי יש להתיר להיפך להניח מזוזות כשרים אשר הי' דר בו וליטול מזוזות ולקבוע בביתו אם מהודרים ומסופר מובהק יותר ובאמת בברכ"י סי' רצ"א עמד עד"ז באם היוצא בשעה שנוטל כבר מוכן השוכר שני עם המזוזות בידו למלאות מקומם מ"מ לא מהני משום לא פלוג רבנן וכ"ז בשוים אבל לענין הידור מצוה ומשום זה אלי ואנוהו דאמרי' במס' מנחות דאפי' בשבת שחט חטאת של צבור באם נמצא כחוש ושחט שמינה פטור ולא עוד אלא לכתחילה אמרינן לי' הבא שמינה ואם דחי שבת כש"כ דלא שייך בזה לא פלוג ומצוה זו עצמה מגינת עליו שישמור מן המזיקין כנלע"ד סברת הדע"ק. וראיתי מ"ש בשם הגר"א שמביא דעת הירושלמי לברך על מצות מזוזה ולא כנוסח דידן לקבוע מזוזה ובזה שפיר קאמר פרפרת נאה עפימ"ש בשם הגאון בעל כת"ס ז"ל שמיישב הסתירה דבריש הל' חנוכה קיי"ל כדעת הר"ן בפתח פתוח לב' רוחות צריך להדליק בב' רוחות משום חשדא וכיון דאינו רק משום חשדא אין לברך והא מבואר דבבן פקועה שהפריס ע"ג קרקע דצריך שחיטה רק משום מראית עין ומ"מ מברך ג"כ ותי' עפי"ד הט"ז דעל השחיטה אינו ברכה על פרטית מצות שחיטה זו אלא רק כשבח והודאה על הכלל נאמר ולפי"ז אינו מקושר למצוה זו שעושה עתה ושפיר מברך משא"כ בהדלקת נ"ח דהנוסח הדליק ומקושר למצוה זו שעושה היינו טעמא דאינו מברך משום דאינו רק משום חשדא והוא דפח"ח, והנה הא דמברכינן על שחיטת בן פקוע' מקורו בפ"ח סי' י"ג והביא דברי תשו' הרשב"א שכ"כ לברך על שחיטתו וסיים הפ"ח דזה לא כהר"ן גבי נ"ח דאינו מברך היכא דליכא רק משום חשדא, והנה לא ס"ל לחלק בהכי ועכ"פ אהני תי' הנ"ל שלא יהי' דברי הר"ן נגד דעת הרשב"א ודאי שפיר דמי למעט במחלוקת, ולענ"ד עוד לחלק בב' אנפין דשם בנר חנוכה שכל המצוה אינו רק מדרבנן עד כי בגמ' פריך היכן צונו וקאמר מקרא דלא תסור ושאל אביך וגו' א"כ הדלקה ברוח ב' דאינה ג"כ רק מדרב' משום חשדא והוי כמו תרי דרב' אפשר בזה לא אסמכינן כמו דאמרי' לענין חמץ דרבנן בשעות דרבנן דלכמה פוסקים חוששין לקידושין ולא השוו דבריהם לדאורייתא והה"ד לענין ברכה משום קולא דידי' וכמו בהפרשת דמאי דאין מברכין, ועוד י"ל דבשלמא בחנוכה כבר קיים עיקר המצוה בברכה תו לא הרבו בברכות משום נ"ח דחשדא משא"כ בשחיטת בן פקוע' לא שייך כנ"ל, ולולא דמסתפינא הייתי אומר לפי"ד מג"א בסי' י"ט דגמר מצוה של מזוזה הוי מה שדר בתוכו אבל קביעתה הוי רק כמו עשיית ציצית בבגד אלא שמחלק שם לענין חיובו עיי"ש ולפי"ז במ"ש במג"א דמסתמא קובע מזוזה לאחר יישיבו בבית א"כ כבר מחויב ועומד הוא ובכל רגע ורגע עובר על עשה דמזוזה בלא קביעותה בלא הכנתה וא"כ אפי' נטלה ע"מ להחזיר לא יברך שהרי על חיוב המצוה יברך מה שהי' עד עתה בלא מזוזה ועתה שעושה המצוה מברך אפי' זמן מה משא"כ בציצית אם פשט טליתו וכי עובר על מצות עשה אם אינו חוזר ולובש הטלית והחילוק מבואר אלא שלא מצאתי בדברי אחרונים לחלק בכך וגם כי בברכ"י חולק ע"ד מג"א עיי"ש. וראיתי מ"ש מעכ"ת בשם שו"מ דאם נתקלקל הכותל של בית וסותרו ונוטל מזוזת הבית אפי' מעמידו לבית (טהירשטאק"ן) אחר ל"ה תולמה"ע ותמה מעכ"ת ממ"ד במס' מנחות דף מ"א דלכ"ע אינו מביא אמה על אמה ובהתכלת אם כי הי' בהכשר מתחילתו וגם הציצית לא נפסלו וגם בעיני תמיהתו קיימא ואין הס' תח"י לעיין בו, והנה בטלית של ציצית מבואר במג"א סי' ט"ו ס"ק ג' וד' דבאותו בגד שהי' מתחילתו ל"ה תולמ"ע ורק ממקום אחר הוא דהוי תולמ"ה וכן מבואר בהגה"מ פ"ו מהל' מזוזה בפתח שיש לו ב' דלתות ובאמצע יש לו שני פצים וחלק אחד תמיד פתוח ועל הפצים ניתן המזוזה ופעמים שצריך לפתוח גם פתח הב' ומסלקינן הפצים אז מותר להחזירה עם המזוזה למקומו ול"ה תולמ"ה כיון שהי' באותו מקום מתחילתה בהכשר והביא' במקדש מעט וכן הוא לגבי גגות הסוכה וכלל גדול הוא בענין תולמ"ה באותו מקום ליכא משום תולמ"ה ממקום אחר הוי תולמ"ה, אבל מה שכתב עוד שאפי' נתקלקל הכותל ונהרס לענ"ד לא שייך לומר שהי' מתחילתו בהכשר אם הבית בטל לגמרי אפי' בנאו אח"כ הוי כפנים חדשות ועיי' במס' שבת ר"פ אלו קשרים כיו"ב וכן בטלית אם נקרע לגמרי כגון הרוב נתקלקל הוי כפנים חדשות עיי' מס' חולין דף קכ"ג, והנה א"א לי לדון בי' כי אין הס' תח"י ומ"ש בשם הרב הגאון אבד"ק סעמיהאל נ"י דבמזוזה לא כתוב עשיי' ומשו"ה לא פוסל תעשה ולמ"ה וכ"כ בס' קשות מיושב, והנה כבר עמד בזה בס' קסת הסופר ע"ד פנ"י מס' סוכה בענין ארבעה מינים דקאמר בגמ' דהוי משום תולמ"ה ועיי' בתשו' דברי חיים יו"ד ח"ב סי' קכ"ב ועיי' בספרי מהד"ק (חיו"ד סי' קפ"ו) הסברתי בסברא מאי טעמא במזוזה אמרינן שם במס' מנחות דשייך בי' תעשה ולמ"ה אם כי לא כתוב בי' עשיי' [וע"ע שם בסי' ק"צ], ומה שנסתפק הגנ"י במעקה דכתיב ועשית אם שייך בי' תולמ"ה ע"ז מעכ"ת שפיר קאמר כיון דכל כוונת התורה שלא יבואו לידי סכנה מה לי מעקה שעשה בעצמו או נעשה מאליו וכן מבואר בח"מ סי' תכ"ז, ויש עוד להוסיף דאפי' נאמר דלא קיים מצות מעקה עכ"פ פטור לעשות דכיון דל"ש שלא יפול הנופל דיש משען והגנה והוי כמו בונה בית ברה"ר ורה"ר גבוה ממנו דפטור ממעקה כמ"ש בח"מ סי' הנ"ל ע"ש. ידידו דוש"ת, ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ מאד יצ"ו:

תוכן העניינים

לבושי מרדכי על יורה דעה מהדורא תליתאי

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה