אור ברסלב

לבושי מרדכי על יורה דעה מהדורא תליתאי· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר

סימן כ

סימן יט

להרב הג' וכו' כש"ת מוה' ישעי' נתן פרייליך נ"י אב"י בק"ק סאבאדקא יצ"ו. ע"ד שאלתו באשה אשר הרופאים עושין לה בלאמב"ע על השנים ומקודם נותנים שם ספוג (וואטט"א) והורה כת"ה לטבול כך לטהרתה ודבריו עפימ"ש בס' היקר גידולי טהרה בתשו' סי' כ"ב בדבר שצריכה לרופא ליטלו משם ואינו מעשה הדיוט או שיש לה צער וכאב ליטלו משם אינה חוצץ שאינה מקפדת על הנ"ל שיש מערערים על היתר זה. והנה ודאי ישנם כמה חולקים ע"ד גד"ט הנ"ל אבל ראיתי בתשו' מהרי"א סי' רכ"ט שמביא דברי גד"ט הנ"ל וכ' כי כדאי כסמוך עליו וכן הביא בתשו' אבני צדק סי' פ"ט לסמוך עליו בענין זה אם יש צער וכאב וכעין שכתב בסי' ט' מהך באשה שיש על גופה אבעבועות וגרב וכמ"ש בתשו' השיב משה אלא שמחלק בין שעל גופה ממש דא"ח אבל בדבר שחוץ לגופה י"כ דחוצץ כמ"ש בסוף מ' מקואות במחלוקת רבי וחכמים גבי חץ שתחוב בגופה דאם נראה חוצץ אבל האחרונים חולקים עליו וע' בתשו' זכרון יוסף חיו"ד סי' י' ובתשו' רע"א סי ס' אלא כי תמוה בעיני על דברי ת' אבני צדק שמחלק ג"כ דאין חילוק מדברי זכרון יוסף ורע"א דמשום צער או כאב אינה מקפדת ובאמת בתשובה הנ"ל איירי בעגול טבעת של שעוה בתוך הרחם שם הי' סכנה להסירה ובסכנה הכל מודים שאינה מקפדת כמ"ש ביו"ד סי' קצ"ח ממ"ש במרדכי בשערות קאלטוינ"יש דיש סכנה להסירם אבל בצער וכאב לבד מנ"ל וע' בספרי הקטן לבו"מ מהד"ק (סי' קכ"ז קכ"ח) בענין זה וע' בס' פתחא זוטא הל' נדה וטבילה הביא כל הדעות ברחבה האריך ומבאר הכל באה"ט. והנה גם בשן תותבת רובן של בעלי תשובות מקילין ביש צער וכאב להסירו ודברי תשו' אמרי אש סי' ע"ה וסי' ע"ג ג"כ מן המתירים ובדרכ"ת סי' קצ"ח ס"ק ע"ד מביא להקת תשובות אחרונים בזה להקל. והנה חפשתי למצא בספרים בענין וואטט"א שעושים רק לזמן כנ"ז ומצאתי בס' פת"ז ובדרכ"ת הנ"ל שהביאו מס' מי נדה מהגאון מהרש"ק ז"ל שעשו הרופאים ע"י וואטטי"א ושומן במקום השן ונעשה קשה רק לאח"כ נתרככה קצת ע'"י שוטפ' מים העוברים ואם תוציאה תגרום כאב גדול והתיר לטבול כך בלא הוצאת השן, ויותר מזה הביא בשם שו"ת אלף המגן ע"ד נשים שמשימין וואטט""א במקום שנקבו השניים עפ"י פקודת הרופאים עד זמן מוגבל ומוזהרת מהרופא שלא לטול משם קודם הזמן וגם יש צער קצת בנטילתה בקודם הזמן המוגבל והעלה להתיר לטבול עם מך זה ע"כ ישנו ידיים לסמוך על הני מחברים הגאונים בפרט במקום בית הסתרים ומיעוט' דלדעת הריטב"א הוי תרתי דרבנן ואפשר ג"כ הוואטט"ע יתלחלח כ"כ מעבר לעבר במי מקוה שאפשר לה לפתוח פיה לזה כמובן. ב) ע"ד מליחה בלא הדחה ראשונה הנה בזה ידוע דעת הר"מ ודעת הרא"ש דעמי' ודעת מהרי"ט רוחין הביא בשעז"ד ריש הל' מליחה ושם סיים דאלו ראה הר"מ דברי האוסרים אפי' בדיעבד הוי חזר בו. והנה מ"ש כת"ה מדברי ת"ח הא איירי ביש ששים דעכ"פ בזה יש לסמוך אבל אם בבטח אין ששים דאסור ואפי' בספיקא, ומ"ש כת"ה נגד דעת יד דוד דס"ל דאיירי בהודח ומלח שנית דא"כ למה חזר ושנה הא פסק כן באות א' תמהני וכי אין הפוסקים דרכן לחזור ולשנות בפרט בזה שצריך לאותו דבר והא בפי' קאמר דכבר נתבאר לעיל ואדרבה לדברי כת"ה מה זה נתבאר וכי נתבאר דסמכינן אדברי הר"מ אלא פשיטא דנתכוון לדברי ב"י מ"ש דבשעת הדחק י"ל אדברי הר"מ והרא"ש וכוונתו עכ"ח דלענין הדחה ומליחה שנית דמהני ומ"ש דברי הר"מ היינו לסניף כיון דמתיר לגמרי יש לסמוך עכ"פ ע"ד הרא"ש דזולת זה אין פירוש בדברי ב"י דהא לאו כאחדים נינהו, והנה לענין הלכה ודאי אין לזוז מדברי ש"ע והרמ"א בהג"ה דאפי' הי' דעת רמ"א בת"ח כמ"ש כת"ה מה שאינו לענ"ד הא חזר בו בש"ע ממ"ש בת"ח כיו"ב כתב הנקה"כ בסי' ע"ו ע"ש, וע"ד מקדש מעט אין אתי בבית ע"כ אין בידי לפרש כוונתו ומ"ש בדברי הש"ך והה"מ ס"ק מ"ד לע"ד הדיוק בו או בה קשה להכריע דמלת הקדירה קאי אמה שבתוך הקדרה ולא על העצם כמ"ש אם יש בקדרה בהל' בב"ח והל' תערובות וא"כ החתיכה ג"כ בכלל הקדרה וע' בהגהות מהרש"ל בשע"ד, ידידו דוש"ת. ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ מאד יצ"ו:

תוכן העניינים

לבושי מרדכי על יורה דעה מהדורא תליתאי

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה