אור ברסלב

לבושי מרדכי על יורה דעה מהדורא תליתאי· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר

סימן יז

סימן טז

להב' החו"ב מ' חיים פריעד נ"י בישוב נאצענאוויטש יצ"ו.

ע"ד השאלה אם מי שידוע שהוא מן המגלחי שער זקן רח"ל ובקש מהשו"ב להשחיז לו התער אם יש בו משום לפ"ע או מסייע לע"ע, והבאת דברי הרמ"א ביו"ד סי' קנ"א דאם מצא לקנות אצל אחרים לית בי' משום לפנ"ע ומסייע ידי ע"ע ודברי הש"ך שמשוה הדעות ומחלק בין ישראל כשר למומר וגוי ובדגו"מ הקל עוד יותר אפי' מומר לאותו דבר, והבאת מ"ש עליו מדעת האחרונים ומ"ש בס"ד בספרי לבושי מרדכי מהד"ק (או"ח סי' מ"ג) ודבריך הי' לי לנ"ר כי טובים ונכונים המה, וראיתי מ"ש לתרץ דברי דגו"מ ממ"ש עליו מדברי הר"ש מ' דמאי פ"ב מ"ד הנחתומי' לא חייבו אותן חכמים וכו' ופי' הר"ש דוקא לחבר ולא לע"ה דיאכל שאינו מתוקן אע"ג דודאי יכול להזדמן לו מי שימכור לו דמאי וכן מפ"ג מ"א מאכילין את העניים דמאי ופי' בירושלמי לחד מ"ד דוקא לחברי' וצריך להודיע' ודעתך לתרץ ע"פ מ"ש בפ"ת בשם תשו' אמונת שמואל סי' י"ד דחולק על הרמ"א דאפי' יכול לקנות במ"א יש בו משום לפ"ע, וכ"ד הפר"ח באו"ח סי' תצ"ו בכללי או"ה, והנה גם בתשו' חו"י דעתו כן במקום דאיכא טירחא לקנות ממקום אחר, לענ"ד לח הועלת בתי' זה דהא הדגו"מ קאי לשי' הרמ"א אשר עליו מפרש הש"ך דלמומר במכיר' יש היתר זה והא ברמ"א אינו מחלק בכך והדק"ל, ובאמת מה שהביא האמ"ש ראי' לדבריו ממס' ע"ז דקאמר בגמ' דלטעם משום לפ"ע מותר למכור לפני אידיהן היכא דאית להו בהמה ול"ק היאך דיכול לקנות, והנה בבנין שלמה עמד בזה ג"כ להיפך דלדעה א' דאסור מ"מ משום מסייע דהא משמע שם דליכא שום איסור בדאית לי' ותי' דהא בלא"ה הי' מקום לתלות דלשחיטה זבני' כמו דתלינן במכיר' בהמה בשביעית אלא משום חומרא דע"ז לא תלינן, ולזה י"ל דאי אית לי' שפיר תלינן דלשחיטה זבני', ויש להסביר דגוי כדבעי לקרבו לע"ז מסתמא מובחר לי' מדידי' אשר טרח לגדלו ומה דבעי לאכול מזבין לי' אלא משום חומרא דע"ז לא תלינן אבל אם בי"כ ובי"כ בעי למזבן לי' פשיטא דלא תלינן ולפי"ז אין ראי' משם. וראיתי מ"ש ראי' לדברי אמ"ש ממס' נדרים דף ס"ב בעובדא דר"א דהוה לי' ההוא אבא זבני' לבי נורא א"ל רבינא הא איכא משום לפ"ע א"ל רוב עצים להסקה קיימא והקשו שם במפורשים מאי פריך ומה קמהדר לי' הא ליכא לפ"ע רק בתרי עברי דנהרא והא שפיר יכולים לקנות במ"א, ולדברי פר"ח ואמ"ש א"ש כנ"ל, ושוב דחית דלפ"ד המל"מ דהיאך דגם אצל אחר יהי' משום לפ"ע כגון מישראל לא שייך היתר הרמ"א, ול"ל שם דיקנה מן הגוי דגם הגוי מצוו' על ע"ז זה תו"ד. לענ"ד אין בזה די דחיי' דניהו דגוי מצוו' על ע"ז היינו דאסור לעבוד אבל היכן מצינו דמצוו' על לפ"ע דלאו זה כשאר מצוות התורה דודאי הגוי אי"מ עליו ואפשר דבע"ז דאביזריי' נמי צריך למסור נפשו הה"ד בגוי וזה צ"ע אם הגוי מצוו' אביזריי'. וראיתי מ"ש ממס' ב"מ בהאי רעיי' דקאמר בגמ' אנן חיות' לרועה האיך מסרינן, ופי' בשמ"ק דאיכא משום לפ"ע ובריטב"א שם דאפי' יש לו בהמות אחרות וליכא תרי עברי מ"מ משום מסייע ידי ע"ע איכא, אלמא אע"ג דסתם רועה מומר לאותו דבר מ"מ איכא משום מסייע, והנה זה ודאי קו' אלימת' ואין בידי כעת לתרצה, והנה להלכה יפה דנת לאסור כיון דבעוה"ר דש בעבירה זו ונעשה לו כהיתר ובודאי יעבור יש לחוש גם משום לפ"ע והשו"ב אסור להשחיזנה, ומשמים יציל נפ"י ממכשולות ויערה רוח טהרה ממרומים, אוה"נ דוש"ת, ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ מאד יצ"ו:

תוכן העניינים

לבושי מרדכי על יורה דעה מהדורא תליתאי

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה