לבושי מרדכי על יורה דעה מהדורא תליתאי· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר
סימן יד
להרב הה"ג בנש"ק כש"ת מו"ה אהרן זילבערשטיין נ"י אבדק"ק בעלעד יצ"ו. בדבר השאלה ביורה שבשלו בו יין סתם ואח"כ הכשירו ברותחין בלא אפר כמ"ש ביו"ד סי' צ"ה לדעת המחבר והביא כת"ה דברי מרן חת"ס חאו"ח סי' ק"כ שפוסק כדעת המחבר דע"י אפר מהני וכמ"ש בתשו' ח"צ וצ"צ ע"ד הש"ך שהשיג ע"ד המחבר כידוע, ודעת כת"ה דעכ"פ אחר הגעלה יש בו ששים במשקה קאניא"ק שמלאוהו אח"כ ובדיעבד מהני כלומר שלא נתכוון לבטל וגם הי' שוגג שלא הבין דברי המורה. והנה מדברי התוס' פגה"נ דף ק' שהביאו דברי ר"א ור"ת וקאמרי דלר"א שפיר י"ל בכלי מדין שהגעילו גם יורה גדולה אם כי אינו ששים נגד הכלי כיון דס"ל בשאר איסורין אינו נ"נ הגעילו שני פעמים דנתמעט הבלוע בהגעלה ראשונה עד כי בפעם שני היי המים ששים וא"כ בנ"ז ג"כ דלאחר הגעלה אשר נתמעט ודאי יש בקאניא"ק ששים וע' בנוב"י מהד"ת סי' נ"ח כיו"ב, ובאמת צריך אני לעשות לי רב להבין דברי רמ"א סי' קל"ה סעי' ו' במ"ש דאם נשתמש בחמין כ"ח אין לו תקנה ובשאר כלים צריכי' הגעלה כמו בשאר איסורין דמשמע כמ"ש באו"ח סי' תנ"א ותנ"ב וביו"ד סי' קכ"א דצריך במי הגעלה ששים אם הוא בן יומא (וביין לא שייך הנ"ל כידוע) ואמאי הא מבואר בסי' קל"ד דיין בטל בששה חלקים מים לבד וגם נגד הבלוע משערין כן דסגי ו' חלקים מים כמ"ש בסי' קל"ז ואפשר דאם נשתמשו בחמין ליתא האי כללא דהוי כמו תבשיל וצל"ע. עכ"פ בנ"ז שהי' שוגג ולא נתכוון לבטל ודאי יש להקל בפרט בהפס"מ וכמ"ש בנוב"י הנ"ל, וע"ד הקנים הסובבים כת"ה מבפנים באופן מה תואר הקנים כי ק"ק פה הוי עובדא והי' מרתיחי' המים על כל גדותיו ונתמלאו גם הקנים במילוא' וכו' ותו אין אתי, ידידו דוש"ת. ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ מאד יצ"ו: