לבושי מרדכי על יורה דעה מהדורא תליתאי· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר
סימן ו
להב' החריף ובקי עצום וכו' כש"ת מו"ה אברהם אבלי הארטשטיין נ"י בק"ק אוהעלי יצ"ו. ע"ד מ"ש כ"ת דאין העולם נזהרים בהדחה א' בענין מ"ש הב"י סי' ס"ט דלא יהי' המים קרים דמטרשי לי' ולא יפליט ע"י מליחה והביא בזה דברי הטו"ז בסי' ל"ו וכל הלכות דשם באריכות קצת. הנה בעיקר הדין כבר עמד בזה הראש אפרים מהגאון מהר"ז מרגליות ז"ל ולענ"ד לולא דברי הפמ"ג בסי' ל"ו הי' מקום לחלק דלדידן דנוהגין כדברי הרמ"א לשרות במים כחצי שעה אין חששא דבכה"ג אפי' קרירי מרככין דכן טבע המים בשריי' לתוכה, ורמז לדבר במה דקיי"ל באו"ח סי' תס"א דיוצא במצה שריי' ופי' המג"א בשם רוקח דדוקא לזקן וחולה ואי נימא דמים קרים אינם מרככים כלל א"כ אמאי לא אשתמיט פוסק א' לומר דבמים קרים אפי' לבריא ולא זקן מותר כיון דמטרשי כש"כ דלא מרככי דודאי טעם שריי' שעי"כ קרוב להיות כמו מבושל ואזל טעם מצה דידי' ואי מטרשי לה ודאי אינה פועלת שום ריכוך ואין כאן לתא דמבושל כלל וע"כ דכך טבע המים שע"י שריי' הוא מרכך כמ"ש אבנים שחקו מים ואם שוחקים כש"כ דנרככים וסתמא נאמר וכל מים בכלל כנלע"ד ללמוד זכות על מנהגם של ישראל עכ"ז ודאי הזריזים משובחים להפיג צינתן. ב) ראיתי מ"ש ע"ד הכו"פ סי' צ"ב סק"ח במ"ש לתרץ סתירת המחבר דבסי' צ"ב פסק דאפי' החתיכה שקבלה טעם מ"מ אחר שבשל' בקדרה עם שאר תבשילי' בשאר איסורין דאין חנ"נ ואפי' החתיכה עצמה חוזרת להתירא ובסי' קיו פסק דאותה החתיכה עכ"פ אסורה כדעת הרשב"א שלא פלטה כולה. ותי' דשם בסי' ק"ו במבשא"מ דהוי נ"ט מה"ת ע"כ חשש להחמיר ובסי' צ"ב איירי במב"מ דאינה רק מדרב' וכגון חלב ובשר דהו"ל מב"מ להרשב"א, וקשי' לי' לכ"ת דהא בסי' צ"ח פסק הב"י דחלב ובשר שני מינים כדעת האגור וא"ז. ולענ"ד ד הכו"פ נשמר מזה ודייק לומר לד' הרשב"א דכ"כ גם הר"ן לד' הראב"ד והרשב"א וכן ס"ל לעצמו דבשר וחלב חד מינא, וראייתו מגמ' פגה"נ דאמר ר"י האוכל חלב מבהמה חיה מחייב משום ג' משום חלב ובשר מן החי ובשר טרפה ע"ש, ומשמע דכ"ע הוא בין לאביי דאזיל בתר טעמא ובין לרבא דאזיל בתר שמא דודאי לא יחלקו על ר"י ואדרבא מכבר מתמיה אני על הב"י דהביא דברי האגור וא"ז בסתמא משמע דליכא חולק בדבר והא מדברי הר"ן מבואר דלא כוותייהו וע' כו"פ סי' צ"ח, ואפשר דזה שדייק הכו"פ בסי' צ"ב דלהרשב"א הוי מב"מ ע"כ מסתמא שלא להחמיר בשאר איסורין לענין חנ"נ כנלע"ד ליישב לפי חומר הקושי' ומי שדעתו רחבה מדעתינו יתרץ ביותר מרווח לנו. ג) מ"ש ע"ד הט"ז בסי' ר"א במ"ש בס"ק ס"א ע"ד הרמ"א שכ' וי"מ אפי' בשאובין ופי' כגון רוב מים פשרים נמי צריך כשפה"נ. וק"ל דבזה ליכא מאן דפליג עיין בכו"ש. שעמד בזה והק' לו דהאיך הסיום של דברי הרמ"א די"מ אפי' בשאובין דהול"ל בשאובין דרבנן אבל ל"ק לי' דליכא מאן דמחמיר בשאובין דרב' כנ"ל דבגידוכי טהרה מתרץ בענין מ"ש עם הרא"ש דס"ל באמת דגם גבי שאובין בעינן כשפה"נ והאיך יפרנס מתני' הנ"ל ותי' דהרא"ש מפרש המשנה שהי' מקודם כשפה"נ רק שאחר שירדו למקוה קצת המים לא נשאר רק כשערה וא"כ שפיר י"ל דברי הרמ"א בהג"ה ונתכוון לשי' הרא"ש הנ"ל. ד) וראיתי דבריו בענין יוקרא וזולא של המטבעות לענין רבית וכן לענין פרעון חובות השי"ת רבו בזה ה"ה תשו' מהרשד"ם סי' ע"ה ותשו' שבו"י ח"ב סי' קע"ה ובתשו' שמש צדקה נקבצו כמה ספרי שו"ת הספרדים בענין זה וע' בשו"ת בית אפרים חח"מ סי' ד' שם לאחר אריכות נפלא סיומא דפסקא וכן אני נוהג בבא דו"ד לפני וכן השבתי כמ"פ. ובק"ק אוהעלי ודאי שכיחי ספרים הנ"ל יעיין בהם וימצא מבוקשו. אוה"נ דוש"ת. ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ מאד יצ"ו: