לבושי מרדכי על חושן משפט· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר
שו"ת לבוש מרדכי על חושן משפט
מפתחות
רבי יהודה נפתלי וינקלר
מפתחות לחלק חו"מ
סי' א' בדברי רע"א שהביא בשם הש"ך בח"מ סי' ג':
סי' ב' במי שנתחייב בערכאות לשלם חובותיו והוטל עליו במשפטיהם לשלם כל ההוצאות שעלו עי"כ ועתה תובע מן המלוה ס"ך הנ"ל א) בדברי ת' הרי בשמים סי' רל"ז עלה המנהג שמחויבים רק עד טערמין הקדום:
סי' ג' ע"ד המשגיח שע"י פקודת הרה"ק העיד לפני הערכאות ונשבע לשקר ר"ל אם נאמן מכאן ולהלן על השגחת בשר כשר:
סי' ד' בדברי קושי' הגאון בעה"מ ס' מקנה סברת הרה"מ בה"כ:
סי' ה' במשפט קנית יין שהי' רק בקנין כסף והי' ג"כ שיעור אונאה בבטול מקח:
סי' ו' בענין מכירת שטרות דאינה רק מדרבנן ובחד טעמי' דהוה דבר שאינה ברשותו ולדעת המרדכי נימא מגו דקנה הנייר קנה גם שביעבוד': סי' ז' בענין בעלי עגלות שמקבלים פתקאות על ס"ך מה שמגיע להם בשכרם אם מותר לתן הפתקאות בזול מי שמשלם להם מיד:
סי' ח' בענין שטר מברחת:
סי' ט' פירוש דברי הג"א בב"ק ד' ל"ג א) ע"ד העגלים שבודקין אותם אחרי שהוליכה מבית המטבחיים למקולים:
סי' י' בדבר קבלת הרבנית, שם מבאר דלא שייך תנאי כפול ושאר ד"ת בדבר שראוי' להיות כן:
סי' י"א בענין השגת גבול רבנות בהגליל:
סי' י"ב אם שייך בצבור שמעמיד מקוה חדשה משום יורד לאומנתו של חברו שבנה מקדמת דנא מקוה א':
סי' י"ג בענין יורד לאומנתו של חברו:
סי' י"ד במשפטי שדכנית:
סי' ט"ו בהנ"ל:
סי' ט"ז במשפטי תשלומי סרסרו' א) השגה ע"ד ת' תשורת שי מדברי ת' חוט השני:
סי' י"ז בענין קנין שלום על ס"ק קמח מהרחיים:
סי' ח"י במשפט משקלות במ"ש בסי' רל"א כי צריך לתן הכרע גרומים היאך להתנהג:
סי' י"ט בענין קנין עצים בוכען ביער עד ע' יאך ולא נמצא ביער ס"ק הנ"ל אם צריך להשלים:
סי' כ' בענין הנ"ל:
סי' כ"א בענין הצוואה תשובה נשגבה מידי מ"ו הגאון המובהק מהריי"א זצ"ל אבדק"ק ג' מארדיין יצ"ו שם פירוש התשובה ממני תלמידו: סי' כ"ב בענין הצוואה א) פירוש בדברי נמ"י במ' בב"ב:
סי' כ"ג מי שצווה שלא לתן לבנו הקרן מירושתו רק הפירות ולע"ע בנו מתהלך במישרים אם רשאי לשנות מדעת הצוואה:
סי' כ"ד אם מהני קנין כתובה בשטר על מטלטלין בזה"ז:
סי' כ"ה פירוש דברי המרדכי בשם א"ז בפ"ד מ' ב"מ וכן בהג"א בענין קנין עובר בכסף לבד משום דלא שייך בי' משיכה:
סי' כ"ו בדברי ג' קושיות לתרצם:
סי' כ"ז אי שייך קנין בפחות מש"פ:
סי' כ"ח בענין הצוואה על מקומות בבהכ"נ שנתן ליד חברת ת"ת ויען כי בזה"ז כמעט אין קונה בשכירות אם מותר לשנות הצוואה בענין חלוק מתנות כנהוג:
סי' כ"ט בענין מתנה בשטר אם מהני להפחות חלק היורשים:
סי' ל' בצוואה שאינה בשטר ולא עד"ת אם יועיל לדחות או להפחות מחלק היורשים:
סי' ל"א בראובן ושמעון ששחטו ב' בהמות וא' נעשה ס' טריפה וע"י שליחות השליח נתחלפו וקצב הכשרה לנכרים חלף הטריפה מי ישלם ההיזק השליח או הקצב:
סי' ל"ב בטענת המשכיר ושוכר בית חנות אם יש לחייב המשכיר לת"כ א) מבאר כי אין בזה מחלוקת כלל אפי' לשיטת הרה"מ:
סי' ל"ג בענין תשלומי מלמד:
סי' ל"ד בענין קבלת מגיד מישרים בביהמ"ד אם הכנה לדירתו ולהעתיק ממקום למקום חשיב התחלה:
סי' ל"ה אם בדיני ב"נ שייך תקנות וגזרות חכמז"ל א) מבאר דמה דשייך לד"מ יועיל שפיר:
סי' ל"ו בסוגיא דהיש"נ:
סי' ל"ז בה' מסירות בדברי הרמ"א סי' שפ"ת דלא שייך בזה אי"ש ל"ע: סי' ל"ח בהנ"ל:
סי' ט"ל באשה שמסתכנה בלידתה להיות בטרוף דעת ר"ל אם מותר לאבד העובר ע"י סמים א) פירוש דברי הרמב"ם פ"א מה' רוצח שנתקשה בזה הנוב"י ות' אחרונים א) הביא ראיות כי חולי' הנ"ל יש לחוש משום פקו"נ כמ"ש בת' סימן מ"א
ב"ה אול"י ה' פ' ואתחנן תער"ג לפ"ק מאד יצ"ו
שוכ"ט על ראש ידידי ה"ה כבוד הרב הגדול חריף ובקי עצום אוצר בלום ירא ושלם כש"ת מו"ה עקיב' בלוי ני' א"י בק"ק קראסנא בנו של אות' צדיק המפורסם במדות תרומות התנהג בחסידות מו"ה ברוך בלוי זצ"ל מק"ק פאקש ופקע אהלו על תו"ע בישוב באלדווא יצ"ו:
אחדשה"ט יק"מ בא לידי בפלפלא חריפתא ובקיאות רבה בסוגי' דחצר באורך ורוחב לתרץ דברי שיטת הרי"ף והרמב"ם בסוגי' ואין אתי פנאי לעת כזאת לטייל אתו בכל פרט ופרט, ורק בסכסן א' מ"ש לתרץ שיטת הרמב"ם דס"ל דבמתנה צריך ג"כ שיהי' עומד בצדו ואי"ח בין מציאה למתנה דדעת אחרת מקנה אותה דלא כר"פ והקש' עלי' מנ"ל הא דנראה דר"א נמי הכי ס"ל, ולענ"ד להביא ראיי' לדבריו דהא לעיל ד' י"א בפלוגת' ר"י ור"ל אי חצר מטעם יד או שליחות ופריך בגמ' מהמצא תמצא וגומ' ומברייתא דנתן בידה א"כ משמע להדי' דלר"י ור"ל יש עוד לבד מזה איז' למוד על קנין חצר דהא קמפלגי בטעמ' ואיז' זו הלמוד, וראיתי שהרגיש בזה השיטה מקובצת, ונלע"ד בפשיטות דמוכח מברייתא ד' י"ב דמייתא קרא דשכחת העומר וגומר דמתרץ בגמ' הברייתא בפי' הקרא דזכור ולבסוף שכח אינו שכחה משום דעומד בצד שדהו וקני' לי' מטעם חצר א"כ מזה נילף שפיר קנין חצר ומעתה בחלוק בין מציאה למתנה משום ד"א מקני' ובטעמי' או כמ"ש הראש דבשמירת הנותן פרי הארץ מביאה בבכ"י:
סי' מ' ע"ד הש"ך סי' ע"ה ס"ק כ"ז בח"מ ומ"ש עליו באו"ת:
סי' מא פלפולים בסוגיא דחצר ובענין חצר השליח אי הוה כחצרה: ניח' לי' למקבל כמו עומד בצד שדהו או כמ"ש הר"ן דכל שליחות צריכ' ג"כ משלח מבעל הממון הזו במתנה ולא במציאה ואיכא נמי סברת שומיק דשאני מציאה דיש לכל אדם רשות לטלו שלא מדעת הנותן והוה שפיר שמיר' מעלי' והא בשכחת העומר איתנהו כל הני טעמי' דהא תבואת העומר הי' מעיקרא בקנינו שלו ושפיר דומה למתנה שלא תיפוק מרשות' עכ"פ וגם לא הי' רשות לשום אדם אפי' לטלו קודם שנעשה שכחה וא"כ למה זכור בעיר הוה שכחה מפני שאינו עומד בצד שדהו ש"מ דאין חלוק בין מציאה למתנה ודעת אחרת לא מהני וה"נ כ"ז לריא"ש דמחלק בין חצר המשתמרת לחצר שאי"מ וקאמר מנא תימרא ומתרץ דיליף לה משכחת העומר וא"כ דסגי' בפלוגת' ר"י ור"ל וגם ראי"ש יליף משכחת העומר קנין חצר ומשם מוכח דאין חלוק בטעמי' דדעת אחרת מקנה להכי פסק הרמב"ם כוותי' דמסתמא דגמ' משמע הכי כנלע"ד דבגמ' לא פריך אלא לעולא ורבב"ח דמשמע דלא נפקו להו מהאי קרא רק מסברת עצמ' דלא כללן יחדיו עם ראי"ש ולדדהו מחלק ר"פ בין מציאה למתנה אבל לריא"ש עכ"ח צ"ל כתירוץ ההוא מרבנן דעובדי דר"ג מטעם אגב הוה כמ"ש במ' קדושין כמובן וראיתי מ"ש מעכ"ת לענין חצירו של שליח אי מהני בגט חדוש שיא העיר מדברי הירושלמי מ' גטין פ' האומר דהוה אבעי' דר"א אם חצר שליח מהני לקבל גטה וכבר הביא' המל"מ פ"ו מה' גרושין והביא פירש' של שדה יהושע מה' ספיקא של הירושלמי ותמה על הטור וב"י סי' ק"מ שנעלם ממנו דברי הירושלמי הנ"ל ע"ש והנני לסיים בכל חותמי ברכות ידידוש"ת ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ מאד: