לבושי מרדכי על חושן משפט מהדורא תנינא· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר
סימן יג
שלמא רבה לכבוד ידידי הרב הה"ג וכו' מו"ה אלעזר זאב אמסעל נ"י אבד"ק לאגמיץ תקע אהלו ש"ת בק"ק אוהעל יצ"ו.
אחדש"ה ראיתי מאשר ענותנותו הרבני ע"ד המשפט אשר יצא הפסק בדעתו הרמתה ולית דן צריך בושש כי טב הורה דצריך לשום כזמן הנזק כמ"ש ברמ"א בחו"מ סי' "ש וכ"כ הרא"ש להדיא במס' ב"מ דף צ"ט. ולענ"ד כגון בנ"ז גם המחבר עם הפוסקים אשר אתו יודה דדוקא שם בב"מ לענין יוקר' וזולא בזמן השוק ושאר ימים או לענין חמץ בפסח אשר הודאי לפנינו כי ביום ההוא יבא היוקר דכן דרך עיירות דכל שבוע ושבוע יומא דשוק' או כך וכך פעמים בשנה, וכן לענין חמץ דודאי יבא זמן היתר ואינו מחוסר רק הזמן דממילא בא ודברי המל"מ והפוסקים ידועים אבל יוקר' וזולא הוא ע"י סיבות וקורות העתיד ולפי מעמד המדינות וכי יש איזה דבר בטח שכך וכך ישתנה השערים ואדרבא בתשו' מהרשד"ם חשבו במילתא דלא שכיח דל"צ להתנות והביאו בשו"ת בית אפרים בח"מ סי' ד' והא ידוע דברי תשו' הרשב"א הביאו הסמ"ע סי' שפ"ו דזה החילוק בין גרמי לגרמא דכל שיש ספק ואינו מיד אינו רק הגרמ' ופטור והאיך יתחייב איזה הזיק' על לעתיד וכי ס"ד לומר שמי שהזיק בהמה חיה או חפץ דישלם אם יתיקרו ולעולם לא יפטור חס להזכיר לומר כן ובמס' ב"מ דף מ"ג אמר רבה גזל חביתא דשויה זוזא ותברה בזמן ששוה ד' זוזא משלם ד' לימא רבותא יותר דאפי' אם תברה בזמן דשוה זוזא אם עלה השער לארבע זוזא ישלם ד' וה"ט כדאמרינן דזה לכ"ע אינו מתחייב כנ"ל.
ולענין התשלומין בב"ד לענ"ד ניהו דלענין הלואה או מכירת פרקמטיא דבתשו' חת"ס סי' ע"ד פסק ג"כ במתחייב עצמו לאיזה דבר כתשו' מהר"מ מ"מ לענין היזק שאני דשם עיקר המעות כמ"ש במס' ב"ק דף ז' דלענין לוה ומלוה אם יש לו מעות צריך לשלם מעות ולא שאר מטלטלין כמ"ש סי' ר"ז אבל לענין היזק' דקיי"ל אפי' ביש לו מעות יכול לשלם גם מטלטלין דהכל במטלטלין הוי בכלל מיטב אפי' סובין וכן קיי"ל בח"מ סי' שי"ט וע' בתוס' מס' ב"ב דף צ"ב דלענין מעות שנאבדה שייך ג"כ הלכה זו דהוי לענין תשלומין כמו בהיזק' והא כתבו התוס' במס' ב"ק דף צ"ז דאם לוה לו סאה חטין ואמר לו דברצונו להחזיר לו סאה חטין או מעות ל"ה כהליאה לענין מטבע שנפסל א"כ כש"כ אם כך הוא מצד ההלכה בענין זה לענ"ד י"ל כסברת תשו' הר המור סי' ל"ז וסי' ל"ח דמשלם לו מטבע היוצא והיינו כפי החשבון שהי' בזמן הלואה ובחת"ס דעתו כדעת הרמ"א בסי' ע"ד ומשום דד"מ והיינו שם שהי' עד"ז דד"מ האיך ישתלמו החובות אבל תשלומי נזק אפשר דלא עלה עי"ד לתקן לענין זה כמ"ש בחת"ס לענין החזרת רבית בסי' ס"ג ולענ"ד נ"מ באיזה מטבע ישלם דלענין זה ודאי איכא למימר דד"מ אבל הסך והחשבונות לפי ירידת המטבע לפ"ד ישתלם בהוספה כלומר למשל דאז הי' ההיזק בחשבון ק' כתרים ולע"ע יעלה החשבון עד חמש מאות או יותר צריך לשלם ביתרון הנ"ל, ומצורף לזה מ"ש בתשו' בית אפרים סי' ד' הנ"ל דעיקר כסברת מהרשד"ם דאם עלה או ירד השער של המטבע בסכום רב אשר לא עלה ע"ד אדם להתנות בזה ופשיטא להב"ד כי באופן זה לא הי' מלוה או לא הי' מוכר פרקמטיא שלו וגם כי שעי"כ נתייקרו הפירות צריך לשלם במושלם כנ"ל ומ"מ סיים בב"א דראוי להתפשר וכן ראיתי בתשו' שמש צדקה שהביא תשו' מהרשד"ם והחולקים עליו וסיימו הכל דפושרי' וכהד"ג יעשה כדעתו הרמתה והנני לסיים בכל חתמי ברכות ידידו דוש"ת. ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ מאד יצ"ו.