לבושי מרדכי על חושן משפט מהדורא תנינא· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר
סימן ט
שוכ"ט לאהובי הרבני המופלג בתו"י כש"ת מו"ה יעקב הכהן נ"י שו"ב בק"ק ציגאנד יצ"ו.
ע"ד השאלה בעני ורש אשר התחתן ב' בע"ב וקבל השדכנות מאבי הכלה בסחורה מיד ואח"כ נתפרדו הצדדים אם מחיוב השדכן להחזיר מה שקיבל ואם מחיוב להחזיר הסחורה או דמי הסחורה ועוד אם לפי שויה בשעה שקיבל או כדהשתא כי לע"ע יכולים לקנות סחורה הנ"ל פעמיים בדמי הנ"ל והנה מחיוב להחזיר מבואר ברמ"א בחו"מ סס"י קפ"ה דתלוי במנהג המדינה דאם המנהג ליתן מיד אי"צ להחזיר ואם המנהג לתן בשעת נשואין צרין להחזיר ושם בסמ"ע הקשה בשם ע"ש דאמאי לא יקבל שכרו דהא החוזר צריך לשלם הקנס א"כ השדכן פעל לענין זה עכ"פ ותי' דאין זה פעולה דהא תשלומי' הקנס היא מפני הבושה והא ודאי ניחא לי' יותר בלא תשלומין להשמר מהבושה א"כ לא פעל כלום וע' בש"ך שהביא דברי מהרש"ל בב"ק וצל"ע דמשמע מדברי מהרש"ל כדברי הלבוש ואפשר דשיטתן לפי"ד הסמ"ע מתורץ בפשיטות אינו יכול לומר קים לי ויש לעיין בסי' כ"ה בהלכות קים לי מ"מ לענ"ד כמ"ש כ"ת דיש לחוש לריבית אם ישלם כמו שויה זמן הקבלה וע' ביו"ד סי' קס"ב בענין הלוה סאה בסאה ואח"כ מצאתי בתשו' בית אפרים יו"ד סי' מ"ג שמסיק בהדיא דאם הוזל' החטין אסור לפרוע כשעת הלואה בין בדמים בין בחטים שהרי מפסיד הלוה וגם נתרבה למלוה ועתה הפירעון וכלל הדבר שבזה אזלינן בתר השתא ע' בפ"ת סי' קס"ב שהביאו בקיצור, והנה מע"כ אינו מפרש אם נתן לו להוצאה של סחורה ולשלם מעות או להחזיר בעינא מ"מ הוי כריבית וע' בתשו' הר המור סי' ל"ז בכללי ג"כ הכי משמע כמ"ש לעיל וגם כי הספק אם צריך כלל לדברי הלבוש ומהרש"ל לדעת שערי אפרים א"כ כש"כ שלא ילק' בחסר ויתר וגם זה לא ביאר מע"כ אם השני צדדים היו מרוצין לפרידה זו או א' מהם רק שמחלו בל"ז הקנס דעד"ז קאמר הסמ"ע כי השדכן מצי למימר שאינו מוחל חלקו. ידידו דו"ש. ה"ק מרהכי ליב ווינקלער ח"פ מאד יצ"ו.