לבושי מרדכי על חושן משפט מהדורא תנינא· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר
סימן ו
שוכ"ט על ראש ידידי ה"ה כבוד הרב הה"ג וכו' כש"ת מו"ה מנחם הלוי פאללאק לאק נ"י אבדק"ק סערענטש יצ"ו.
הנני במודע כי יק"מ בא לידי וע"ד שאלה בעובדא ששני בע"ב מוכרי תבואות ואחד מהם מוכר עצים ועשו שטר שיתחייב שכנגד' שלא לסחור תבואות ואל"כ יעמוד לסחור ג"כ עצים בחצרו ויקפח פרנסתו ועד"ז נתן ת"כ ומקודם גלה דעתו שלא יתן ת"כ אם יכול להתפשר עם חבירו וכת"ה נו"נ אם זה מקרי שבועת אונס כמו גבי נודרי' למוכס' כמ"ש ביו"ד סי' תל"ב, והנה לענ"ד כיון דאינו מפסיד משלו ועומד בשלו רק שנעשה לו הפסד בריוח לא ידענא אם זה מקרי אונס וע' בח"מ סי' קנ"ו הלכ' בר מתא אבר מתא כיון דאיכא בכרגא לא מצא מעכב דזה עוסק בתוך שלו וזה עוסק בתוך שלו וע' בתשו' מרן חת"ס חח"מ סי' ע"א ע"ט וקי"ח הביא' מהך סי' קנ"ו הנ"ל וכן בתשו' בית אפרים סי' כ"ו דאפי' מעמיד חניות בגובה העיר וכיו"ב אין פוצה פה ומצפצף וכיון שיש היתר פשוט האיך נימא דהוי אנוס ודמות ראי' ג"כ מדברי תוס' מס' ע"ז דמה שעומד בשלו לא מקרי נהנה והה"ד להיפך ואין מעציר לד' להושיע וגו', ומה שהביא כת"ה מדברי פרח מטה אהרן לענין אסורו שאני דהוי כתיא מרמר מי יודע מה שיעשה לו יסורים והפסד ממון רב משלו כנלע"ד.
ומה שאמר מקודם התנאי אם יתפשר עם חבירו ואומר ע"ד נשבע וע' בח"מ סי' ר"ז ס"ג דגלוי דעת לא מהני רק במכירת קרקעות אלא מדברי רמ"א שם מוכח דאם הזכיר התנאי מקודם מסתמא אמרינן דעל תנאי הנ"ל עשה מעשה אלא דשם איירי בהתנה המוכר לטובת הלוקח דהוי פטומי מילי בעלמא בגמר הקנין אבל מקודם י"ל דהלוקח על תנאי זה לקח משא"כ בנ"ז ל"ש הנ"ל, והנה בסי' רל"ב פסק הרמ"א בפשיטות דנאמן לומר שהי' אנוס או על תנאי קודם שעבר ולאחר שעבר דוקא ברגלים לדבר אלא הא בש"ך ס"ל דזה דוקא דנשבע לעצמו אבל לחבירו לאו כל כמיני' ורק ביש רגלים לדבר ואפשר הה"ד בתנאי הוי וכיון שמקדם הי' התנאי אפשר דחשוב רגלים לדבר אלא הא בש"ך כתב שאומר כן הי' מפרש בפיו והא עד"ז אנו דנין ושוב הדר' למילתא קמא במה דאמר קודם לא בשעת ת"כ אם חשוב תנאי ואפשר דעכ"פ הוי רגלים לדבר שיהי' נאמן ולענין התרה דת"כ כאן שנדר לדעת ותועלת.
ומ"ש כת"ה בנ"ז לא נקרא מקבל טובה מה שאין עשה לעצמ' מסחר עצים דזה אינו רק שאינו עושה לו רעה ג"כ צ"ע לפימ"ש הש"ך סי' רכ"ח סק"מ בשם מהר"מ אלשקר בבע"ב שנשבע שלא להוציא השוכר מביתו קודם זמנו דנקרא מקבל טובה שמשלם לו שכירות הבית והא בזה מה טובה חדשה דאינו רק שאינו נעשה רעה לדור בביתו חינם שלכ"ד כל הארץ ומטעם ג"כ בשכיר מקרי מקבל טובה שמשלם לו שכירות היום ג"כ נראה כמו אינו עושה רע דלא יעשוק לו שכירתו והש"ך הניח בצ"ע מטעם אחר שאינו בשביל שבועת' משמע בעיקר סברתו מודה דזה מקרי טובה ועוד ה"ה סברת ר"ת והביא' הרא"ש במס' גטין בסוגי' דנודרת מ"ש כגון במשרע"ה שיתרו נתן לו בתו וצדקיהו שהי' מסור ביד נבוכדנצר להורג כלומר ולא הרגו והלא זה ודאי רק שלא עשה לו רעה מ"מ כיון שהי' מסור בידו הוי הטבה שלא עשאה ובכ"ז ג"כ כיון שבידו לעשות לו מסחר עצים כמש"ל שהוא מבלי שום פקפוק לדברי ראשונים ואחרונים בחו"מ סי' קנ"ו אם לא יעשה להנ"ל הוי הטבה ע"כ אני נבוך בהיתרא דת"כ זה אם כת"ה ברצונו לסמוך עם סניפי' דלעיל אין אני אומר לא איסור ולא היתר. מ"ש כת"ה בדברי בני אהובה בנדר מחמת אונס דאין כאן חרטה דמעיקרא שהרי הי' צריך לעשות כו' והנה כיו"ב בתשו' הרשב"א מיוחסת להרמב"ן בסי' רנ"ה דס"ל דאי"צ חרטה דמעיקרא אלא בנדר שנדר מפני עצמת הדבר כגון נדר מיין שרוצה לגדור עצמו ממנו נודר מבצלים שהם רע ללב וכיו"ב. אבל מי שנדר מפני דבר אחר כמו בנדון השאלה שנדרו מן הבשר אם יעבור עבירה פלוני שאין נדר" רק בדרך קנס ל"צ חרטה מעיקרא כמו בנדון הנ"ל דלא שייך חרטה דמעיקרא וכן בנדר' מרע"ה ליתרו ל"ש ג"כ חרטה מעיקרא שהרי הי' צריך לכך מפני צפורה שנתן לו יתרו אחר שנדר וכן צדקיהו הי' צריך לנדרו שלא יחתוך הרשע ראשו וכי הי' מתחרט מעיקרא או אלמנה שנודרת כדי שתגבה כתובתה מה חרטה איכא דאם לא הי' נודרת לא היתה גובה כתובתה אלא שבנדרים כזו א"צ חרטה מעיקרא וסגי בחרטה דהשתא דל"ה הנדר ושבועה מפני עצמותו וא"כ הה"ד נדר מפני אונס או מפני היראה כמובן וע' בתשו' מהרי"ט סי' א' שהביא' והשיג עליו ובחי' מרן חת"ס בסוגי' דנודרת הביא דבריהם, בזו השעה בא לידי ס' הנכבד בני אהובה וראיתי שפלפל בסוגי' דנודרת והעיר מדנפשי' דלא הוי חרטה דמעיקרא וה"ה דברי הרשב"א בתשו' המיוחסת להרמב"ן ושוב השיב די"ל שנדר' ממיני פירות וחשב' דתוכל ליקום ולסבול ועכשי' חרטה דמעיקר' דלא תוכל לסבול וה"ה במ"ש במהרי"ט.
ב) ראיתי מקשה קושי' עצומה במ"ד במס' ביצה דף ט"ו בע"ת לרבא דמשום אברורי א"כ ביו"ט נמי ותי' גזרה שמא יפשע ופרשיז"ל משום דטריד ולקמן דף י"ח קאמר ר"ב דטבילות כלים היינו טעמא שמא ישה' עד יו"ט ופירשז"ל דפנוי ויפה העיר. מ"מ י"ל הא מענינא והא מענינא דהכא בתיקוני בישול ואפיות קעסיק לצורך בי"ט ושכח על השבת כמ"ד מעיקרא ולקמן בטבילת כלים דשייכי משום מתקן ושייכי לשאר מלאכות והא ממלאכות שאינם או"נ הוא פנוי והכל ע"מ. והנני ידידו דוש"ת. ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ ק"ק נאד יצ"ו.