לבושי מרדכי על אורח חיים· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר
שו"ת לבוש מרדכי ח"ב על או"ח · סימן קב
בהי"ת יום ב' פ' נצבים תרס"ט לפ"ק מאד יצ"ו. כתקוע שופר לחיים טובים ומתוקים יכתב ויחתם לאלתר בספרן ש"צ ה"ב חו"ב יו"ש מהו' משה נחום בלום נ"י בק"ק ב' אויפאלו יצ"ו:
הנני בזה ע"ד שאלתו ע"ד תפילה לפני התיבה ביומ' דסליחות עת יאהרצייט מר אביו הגאון בעה"מ שו"ת בית שערים זצ"ל ומעל' הביא דברי מג"א סי' תקפ"א בשם מ"צ שכתב אפי' מעריב ונחלקו בזה האחרונים איזה מעריב אי מעריב שלפניו כמ"ש בהדי' בכלבו או אמעריב שלאחריו ואתרווייהו קשי' דעל מעריב שלפניו מה גמור שייך דזה המתחיל ועל מעריב שלאחריו הא שייך ליומא אחרינ' דהיום הולך אחר הלילה. והנה לפי פשטות הדברים ודאי נראה דקאי על מעריב שלפניו דהא דינ' הכי בכל ימי הסליחות ואי קאמר ערבית שלפניו וגם שלאחריו כמ"ש בשם מטה אפרים קשה א"כ ע"כ צריך להתפלל כל ימי סליחות מה"ט דמי יתחיל ומי יגמור זולתו. וכן ראיתי בגליל העליון אשר שם מדקדקי' מאוד במנהג זה שכל מעריב שלפניו מתפלל בעל תפלת סליחות וחוזר חלילה כמו כן בר"ה ומעל' הביא בשם אביו הגה"צ זצ"ל דבר הגון ומתקבל דכן פירוש' דעכ"ח המתפלל סליחות מתפלל מעריב שלפניו ויגמור המצוה בת' סליחות דאם אחר יתפלל נימא לי' גמור ולא יכול להתפלל סליחות מי שבירר הקהל ודפח"ח. ועכ"פ אנו רואים במנהגי' הנ"ל רק כדברי הטכרבו וד"מ ולא כמ"ש החת"ס בהגה' דקאי אמעריב שלאחריו וכש"כ שאין לומר כמ"ש במטה אפרים דקאי אתרווייהו שאי אפשר להולוו' בלא קושי' שדי חמד דהוה סתרי אהדדי כמ"ש לעיל דהא קאי אכל תפילות סליחות שלפני ר"ה ועשיית ואם נקיים בראשון המתחיל במצוה במעריב שלפניו ולגמור במעריב שלאחריו תו לא יתקיים כלל בשאר ימי סליחות לא התחלה ולגמור. ועכ"ח א"א להתקיים או במעריב שלפניו או במעריב שלאחריו. וכבר זכרתי כי המנהג כמ"ש בכלבו וד"מ ובמעריב שלפניו זכ' בע"ת סליחות:
והנה בטעם הדבר שיקרא המתחיל במצוה ואומרי' לו גמור נלענ"ד דהא יש להקשות מה נשתנה ליל' זה מכל הלילות מכל השנה ולא אמרינן מי שמתפלל ערבית יתפלל ג"כ שחרית ומנחה וע"כ נ"ל דס"ל כמ"ש הר"מ בפ"ז מה' ברכות בפי' הראב"ד ותר"י אהך מתניתן והוא מברך על המוגמר אעפ"י שאין מביאי' המוגמר עד לאח' בהמ"ז וא"כ לא הוה שייך לומר המתחיל במצוה דכבר פסקה מעלתו כמ"ש בתוס' שם כיון שנפסק בבהמ"ז אלא כיון שהביא' עתה המוגמר בתוך הסעודה אמרינן מי שיברך על היין ויוציא אחרים הוא יברך ג"כ על המוגמר דהזמנת הבאה מילת' הוא ופועל על העתיד עיי' במג"א ומחה"ש סי' קע"ד וא"כ בנדון זה הכא כאשר נודע לי במנהג של ישראל מקדמת דנא ישבו אקרו"ט בשבת שלפני הסליחות וסדרו ובררו המתפללים סליחות ור"ה ושמש הקהל אחר גמר מועצות הקהל סביב בעיר לכל המכובדים לאמור להם כי נתברר' לתפיל' זו או זו והי' הדבר נמשך עד סמוך ללילה ממש וע"כ לענ"ד הוה זו הבאת המוגמר לפני גמר הסעודה המתחיל על העתיד אם כי נפסק ממעלת הגמר עכ"ז הבאה והזמנה מחברן יחדיו הה"ד הכי יען כי נתכבד זה בתפלת סליחות סמוך ממש לתפילת ערבית חשוב כהבאה אבל בלא"ה לא שייך גמור דאם בהמ"ז הוה הפסק כש"כ שינת לילה דהוה הפסק לענין אכילת פסחים ולענין תענית ולכמה דברים כידוע אלא כיון שכיבד' אקרו"ט למתפלל סמוך למעריב הוה כמו הבאת מוגמר לפני מזון ע"כ ה"נ מחבר' המעריב ותפילת סליחות יחדיו וכמ"ש מר אביו הגאון זצ"ל דהי' ראוי' לזה להתפלל גם סליחות וכנ"ל:
והנה לענין הלכת' כתב מעל' דבמעריב שלפניו אפי' לדעת מג"א לא איבד זכות' דהוא עדיף עכ"פ במעריב שלפניו רק במעריב שלאחריו ומשום אומרי' לו גמור משא"כ במעריב שלפניו ואי משום שלא יכול לגמור אונס הוא ורחמנ' פטרי' ודומה לזה ממ"ש הרמב"ן בהאי ינוקא דאשתפיך חווימ' דעכ"פ מהילנן ואי דיצטרך לחלל שבת עי"כ לחמם המים אין לך אלא ממה שלפנינו בשעתי' וה"נ צריך לעשות המצות תפיל' שלפניו ואח"כ לאונס יחשב והנהו ודאי מילתא בטעמי' ושפיר קאמר. אלא דלענ"ד הכי עדיף דשם ע"י מעשה מצוה זו יבא לידי כך וכן מ"ש באשל אברה' שע"י צום צ"ג לא יתענה באונס ביה"ק א"כ זה הוא הגורם ולדעת הבעה"מ דפליג בזה עם הרמב"ן לא אמרינן הכי אלא שאינו רשאי לגרום לבא לידי כך משא"כ הכא מה זו גרמא שלא יוכל להתפלל שאר תפלות הוא ענין בפני עצמו אלא הכי בפשיטות כמו דאמרינן בעלמ' אי לא עביד כול' ליעבד עכ"פ פלג' דמצוה כמ"ד במס' שבת ד' קל"ג וכמ"ד במס' מכות דף י' דדרש ר' סימאי אז יבדיל משה ג' ערים אע"ג דאינ' קולטות עד שנבחרו בא"י אמר מרע"ה מצוה הבא לידי אקיימנו וכן הי' עוסק בעצמות יוסף וכבר האריך השלהה"ק בזה בה' תשובה דגם בא"א לגמור מ"מ צריך לזכות במצוה שלפניו ואינ' בעונש ח"ו בא"א לגמור. והנה לפימ"ש לעיל וכאשר נודע לי במנהגי'. אין המנהג בערבי' שלאחריו רק בערבית שלפניו וכש"כ שאינה בשתיהם ותימא בעיני כי הפוסקי' אחרוני' שעמדו בהלכה זו לא הזכירו ממנהגי' הנ"ל:
והנה לענין יאהרצייט כבר פסק בא"ר וכן במטה אפרים העיד שאין המנהג כדברי מג"א אפי' בתוך י"ב חודש לבד בעשי"ת במקום שנוהגי' שאין מתפללים כמו בר"ה ויה"כ שלא כדברי דגו"מ וגם ק"ק פה לא ראיתי להיות נדחים המחויבים ומנהג ישראל תורה וא"כ יש ידיים ורגליים לעשות כמ"ש לזכות בתפילות כמו שאר ימים אם לא שיש לחוש למחלוקה חלילה דאז טוב לעשות מנין בפני עצמו דגדול השלום אבל ברצון הקהל פשיטא ופשיטא לעשות כמנהג שהעיד במטה אפרים ומי לנו גדול לסמוך בסמיכה רבה עליו כמוה' ופשיטא דברוב עם הדרת מלך עדיף: דו"ש.
ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ מאד: