אור ברסלב
לבושי מרדכי על אורח חיים שו"ת לבוש מרדכי ח"ב על או"ח › סימן פט

לבושי מרדכי על אורח חיים· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר

שו"ת לבוש מרדכי ח"ב על או"ח · סימן פט

סימן פח

בהי"ת פה מאד יצ"ו בשנת תרס"א לפ"ק לכבוד הרב הגאון מו"ה פנחס הלוי בילליצער אב"ד ק"ק סערענטש יצ"ו אתיתי בזה להשיבו ע"ד מ"ש בס"ד ע"ד מקו"ח וחת"ס לענין אפרן ופחמין של חמץ שאינ' ראוי' אפי' לכלב ומה טעם איסורן. והעליתי ב"ה עפ"י דברי הרשב"א מ"ש במתניתן דהמקדש בערלה וכ"כ משו"ה אי"מ באפרן דמותר דהוה דשלבל"ע ולא מהני מ"ש בידו דנשתנה לגמרי וד"א הוה ולא מהני מה שהיא בידו ועפי' דעת הרא"ש פ"ק דחולין בחותך בשר בסכין של ע"ז דהבשר בדיעבד מותר ואינ' דומה לפת ותנור חדש שנאסרים מפני שגמרן ע"י אסוה"נ משא"כ בשר דהיא כמו שהי' ורק מתקן בעלמא הוה וא"כ ה"נ באפר ופחמין דפשיט' שראוין להנות מהם בכביס' ושאר מלאכות שנעשה מהם וכיון דלדעת הרשב"א הם כד"א וא"כ להוה כגמרן ע"י אסוה"נ ודומה לפת ותנור שאסורי' ולא משום שיש בהם איז' לחלוחית של חמץ ואסוה"נ אלא שבאו לעולם להנות מהם ע"י. וכ"ת השיב ע"ז דלמה יגרע מהך דהרר"י במוסק משום דנשתנה בתר השתא אזלינן והיתר הוא ולחלק בין אסוה"נ ואסורי אכילה הלא בט"ז סי' תס"ז הביא מת' הרא"ש לענין דבש שמהפך הסולת כהיתר' ולענ"ד דיש לחלק דשם איירי בנתהפך קודם הפסח דעוד הי' היתר ולא שייך לומר דאסוה"נ גרם לדבר הנולד משא"כ בפחמי' ואפר לאחר שנאסר כמובן, אח"כ נזכרתי כי מרן חת"ס עמד ע"ז בחדושי' ותי' כיון דגלי רחמנא גבי חמץ נפש לרבות את השותה אע"ג דנשתנה הה"ד לכיו"ב וא"כ לפי"ז נפל התיר' בביר' וי"ל דרוב התשוב' באחרונים דילפינן מניה לכל אסורי' ובחת"ס שם לא ניח' לי' לחלק בין אסורי אכילה לאסוה"נ וי"ל בזה דהא בתוס' חולין דף ק"כ אהא דמרבה בחמץ לרבות את השותה אע"ג דאסוה"נ הוא מ"מ בהנאה ליכא כרת אלמא דפשיטא להו דכל הבא מאסורי הנאה אסור כמוהו אע"ג דנשתנה ול"צ לרבוי מקרא רק לענין דלחייבי' כרת כאוכל ממשו. וגם יש לחלק בעיקר סברת' דשם בשותה עכ"פ טועם טעמו כעיקר משא"כ באפרן ועיי' בתוס' פסחים דהקשו אהך דזיע' בעלמא דמכל מקום נימא טכ"ע. דהוה דאורייתא: והנה ראיתי מ"ש כ"ת לענין מכירת חמץ ישנו מקומות בין רשעי גוים שאינם רוצים לקנות החמץ בידען דרוצין בזה לקיים מצות תוה"ק ויש למצא לדעתו הרמה למכור לקטן דבדעת אחרי' מקנה קונה ופשיטא לי' דחמצו של קטן שאינו עובר בב"י מותר לאחה"פ והנה בודאי דעתו להקנות במתנה דבדרך מקח וממכר הא קנינו אינו רק מדרבנן מזמן פעוטות כידוע ממתניתן דמ' גיטין מפני תקון העולם, אלא בעיקר הדברים הלא כתב הח"י סי' תל"ד דאפוטרופס של יתומים מחויב לבערו כתקון חכמים ואפי' במקום שנותני' עליו שכר. ועיי' בסי' תמ"א שם בשם דברי ריבות והביא ראיי' ממה דקיי"ל בחו"מ ר"צ סעיף י"ד דאפוטרופס תורם ומעשר תבוא' יתומים והא טעמא קאמרינן שם משום דאסור להאכילם בידים וה"נ דכוותי' אי"ל מאכיל גדול בזה למכור להם לכתחילה. ולענין חמצן של קטן לאח"פ שאינו אסור בהנאה אמת כי כן כתב בפרמ"ג סי' תל"ד ע"ד ח"י הנ"ל ועצתו כי האפטרופס יסלק האחריות מעליו למען שלא לעבור אב"י אבל מהיכי תיתי למכור להם לכתחילה ועיי' במג"א סי' שמ"ג לכן אין זה תקון כלל מטעמי' דהוה כמאכיל בידיים והנני דו"ש ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ:

תוכן העניינים

לבושי מרדכי על אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה