אור ברסלב
לבושי מרדכי על אורח חיים שו"ת לבוש מרדכי ח"ב על או"ח › סימן עז

לבושי מרדכי על אורח חיים· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר

שו"ת לבוש מרדכי ח"ב על או"ח · סימן עז

סימן עו

בהי"ת פה מ' טעלעגד יצ"ו. שלום על ראש כבוד הרב הגאון המובהק המפורסים כקש"ת מו"ה דוד שיק שליט"א אבדק"ק טאקאי יצ"ו. אשאל מפ"ק מענה ע"ד הקשה אלי בענין אסור והיתר אשר מקדמת דנא בגלילות הללו בשנת ברכת ה' על פירות אילנות מתעסקים עם ד' במזונות פרנסתם לעשיית יין שרף מטשוועטשקען ויען כי הקונים מהדרים אחר יי"ש של פסח דוקא כי אז בטוח להם כי הוא נקי מסיג שאר משקים וגם שואלי' אחר כתב הכשר מהרב ונתתי אל לבי לראות במעשיהם בטיב הכשרת כלים הצריכי' להם כגון היורות וקנים השייך למלאכתם ותחילת חקרתי על אופן הכשרם ואם בהיורות הי' פ"א יי"ש של תבואה חמוצה וא"כ הדבר דברתי אליהם עפי' מכתב ובאזהרת פי כי צריך דוק' מתחילה לבשל בהם מים עם אפר מפני ריח הפטום כמבואר בפוסקים אחרונים ח' או"ח סי' תנ"א בט"ז סקכ"ז ואח"כ במים כי מים באפר לכתחילה אין להכשיר כמבואר במג"א סי' תנ"ב סק"י ועיי' בת' מרן חת"ס או"ח ואמרו כי מעולם לא עשו כן רק בהכשר הנהוג במים לבד ושאלתי באיזה זמן הי' היורות נצרכים ליי"ש של תבואה והשיבו כי בכל גליל הזה מעת אשר האפאראטען עלו בארץ לא עשו יי"ש על היורות הקטנים וזה כמו ערך חמש עשרה או עשרים שנה, והנה אמרתי יען כי בט"ז מבואר הטעם בשול האפר משום הסרת ריח הפטום וכאן יורה זה אשר מכמה שנים לא הי' בה יי"ש פשיטא כי כבר כלה ריח הפיטום גם ע"י בשול הפירות בתוך שנה בשנה ומה לי אפר או שאר דבר הגורם לסלק הריח של יי"ש וכמו שסיים הט"ז גופ' דאם מבשלים בו אפר עד שנסתלק ריח הפיטום או כיוצא בו וכו' רק לזאת הקשה עליה כי נסתי וראיתי בעצמי אופן הכשרת היורות בבית א' וראיתי כי ביורות הגדולים אשר קניהם עשוים כאופן עגול עגול והולך הולך שקורין שלאנג או מה שקורין צילינדער המי הגעלה אינ' שופכי כלל בתוכם וגם לכובע שקורין הוט אינ' נוגעים רק המים מתבשלים ביורה ומהדאמפף מתהוה מים חדשים והם שופכים דרך הקנים כמו מצרצור קטן והדאמפף ג"כ מתחזק ובא דרך הקנים לחוץ והוא כמו יד סולדות ועתה במה יצאו בהכובע והקני' לתורת הכשר חדא כיון דאין המים השופכים דרך הקנים אינ' ממלאים כל פי חלל הקנה ועוד הא יד סולדות לבד לא מהני להכשיר רק בענין שלא יניחו מרתיח' כמבואר בפוסקים ובאו"ח בדיני הגעלה וחזרתי אני בעניי על צדדי היתר אף כי אין ספרים מצוים אצלי לעיין בפני' כראוי' בנידון ביאור כל השאלה מ"מ לכבוד הד"ג בענותנותו ירצנו להאיר עיני אם שגיתי. וראיתי לאחוז בהיתר של הגאון ח"צ בתשובה בכל הכלים הנאסרי' אפי' ע"י חום כ"ר להתיר אחר י"ב חודש ככלים יי"נ וחרצנים וזגי' כמבואר במס' ע"ז דף ל"ד ויו"ד ה' יי"נ ובפרמ"ג סי' ק"ג ראיתי מביא החולקים עליו והם הפמ"א ודבר שמואל דאין ללמוד מיי"נ דהיא צונן וכמה קולות הקילו בו וראיי' מחרצנים וזגין דהיין עצמו נשאר בו מטבעו אין לדמות לכלים דהאסור שמור בתוכם טפי וראי' מפ"ט דכלים דחרסן של זב לא מהני י"ב חודש ובזתים דהיינו ישני' מטהרים ואח"כ הביא פסק רמ"א מה' יי"נ סי' קל"ה סק"ו דבהוחם יי"נ לא מהני שום הכשר בכלי חרס ובשאר כלים צריכי' הגעלה והוא בשם המרדכי משמי' דראבי' הביא' הב"י ס"ס קל"ה רק הפרמ"ג מצדד בכלי מתכת דהר"ש מבונ' פליג אראבי' ורק בכלי חרס אוסר ולכן סיים דבכלי מתכת יש לעיין, והנה באמת עיינתי במרדכי פ"ב דע"ז לא נראה מסברת הר"ש מבונבורג היתר לכלי מתכת וז"ל המרדכי התור' העידה על כלי חרס וכו' פסק ראבי' דאם הוחם יי"נ בכד של חרס אין להשתמש בו יין חם אם לא שלבנו בכבשן ואם בכלי ברזל ונחושת הוחם נראה כי צריך הגעלה ורבינו שמואל מבונבורג פסק דוק' בכלי חרס חדש אבל בב"י ס"ס קל"ה ז"ל אבל הר"ש מבונבורג פסק דוקא בכלי חרס. ומעתה מאוד הלשונות חולקי' דבב"י אינ' מינת חדש ושפיר יש ללמוד ממנו היתר דדוק' בכלי חרס דאין תקנה סביר' לי' כס' ראבי' אבל בהא דכלי נחושת צריך הגעלה חולק עליו וש"מ דמהני לדידי' בשאר כלים אף בחמים יי"נ תקוני' דש"ס דהיינו י"ב חודש או עירוי אבל לשונו במרדכי דהוסיף מילת חדש משמע דרוח אחרת עמו ולפענ"ד הוא דהא דתורה העידה על כלי חרס דאינ' יוצא מידי דופי' דוקא בכלי חרס חדש וסברתו נלענ"ד דהא בש"ס דף ל"ג מחלקי' בכ"ח חדש בין פעם ראשון וב' להיכא דשבע מלבלוע וכן בט"ז סי' צ"ג בשם ר"י הלבן דמיון לזה, ומעתה כיון שיש סברא לחלק בין חדש לשבע מלבלוע בישן נימא הכ' דהיכא העידה התורה דכלי חרס אינו יוצא מידי דופי' בקדשים דאמרה כלי חרס ישבר והא בקדשים לעולם לא הי' רק חדשים דהא מיד שבשל קדשים תו לא הי' ראוי' לבשל עוד בהם דשלמים ממעט באכיל' בכלי החדש וס"ס יעשה נותר ואין כאן תקנה לאותה כלי וסתם כלים של מקדש לשם גבוה הי' עשוים כדפסק הרמב"ם מה' בית הבחירה מתוספת' דמגילה פ' בני העיר דבנשתמש בהם הדיוט לא ישתמש בם גבוה ומעתה אין ראי' דפליג הר"ש על הראבי' בכלי מתכת אם לא דנימא דמילת חדש ט"ס. דבאמת יהי' לנו דבר חדש בזה דדוקא כלי חרס חדש אינו יוצא מידי דופי' מ"מ תמוה על הגאון בעל פרי"מ שלא הרגיש בזה, מ"מ לענ"ד ראיי' מתוס' ורא"ש סו' מס' ע"ז דבכל מקום דמהני הגעלה מהני יישון דשם אה' דמסיק דכיתנ' מיישון ושם בתוס' בשם ר"ת דמפות שלנו שנשרו ביי"נ סגי' בכבוס דדוקא שלהם וכו' וברא"ש נתקשה מ"מ בנשפך עליה' רותח היאך מכשרינן ע"י כבוס ומסיק מ"מ ע"י מים ואפר וחביט' מוציא כמו הגעלה ובהגה"א בפירוש פוסק דכיבוס הוה כמו הגעלה ומעתה הא משמע מתוס' מלשון סגי' דכבוס גריע' מיישון ומוכח ג"כ מש"ס דהא לא נתן שום תקנה להנך כלים דכיתנ' ופשתן ומעתה כיון דאפי' ע"י אסור רותח מתירין בכיבוס ובכיתנ' לא מהני ויישון מהני וא"כ ק"ו להני דמהני הגעלה ק"ו דמהני יישון, ועוד ראיי' מכלים מזופפי' דלר"פ דף ל"ג לית לי' דהוה כמו זורק מים לאבוד והא בכלים זופפי' מן הנכרי' אפי' זפתן נכרי פשיטא דמהני יישון כמבואר בש"ס ובש"ע מה' יי"נ בסי' קל"ה והא בזמן הש"ס היה נותנין יין בשעת זפיתה והי' בחמי' כמובן וא"כ ונוכח דמהני יישון לזפת וכן בכלי מתכת ואפשר לומר בכוונת הר"ש מבורנבורג דדוקא כ"ח חדש לא מהני שום תקון אבל ישן מהני תקון י"ב חודש אבל מ"מ מדידי' אין שום ראי' בנ"ד לא לאיסור ולא להיתר, דברי המוקיר' ומכבדו כערכו הרב והנשאה דושת"ה ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ. והגאון הנ"ל השיב קצת על דברי מ"מ מסיק להתיר' מטעם כבלעו כך פולטו. ולענ"ד אין להתיר כי אם בצירוף היתר יישון כמ"ש בח"צ כנ"ל. אלא שגם בזה מחמירי' בת' האחרונים ועיי' בסי' שאח"ז. ולא באתי רק לחזק התיר' היאך שיש עוד צד להתיר ועיי' לקמן, ואח"ז שמעתי משם הגאון מהו"ר חיים פריעדלאנדער ז"ל שהי' אב"ד ק"ק ליסקא יצ"ו. שהמציא תקון להגעיל קני השלאנגען באופן זה דהיינו ע"י כלי שקורין ליווא שיש בשולי' כמו קנה ארוך ובכלי זה דרך הקנה הנ"ל שופכי' יין ושאר משקאות לתוך החביות א"כ תוחבי' קנה זו לתוך קני היורות ונותני' לתוך הכלי הנ"ל אבנים מלובני' ואח"כ שופכי' מים רותחי' לתוך הכלי וממילא יורד דרך הקנה הנ"ל לתוך קני היורה מים מרותחי' כנ"ל. וק"ק פה מאד ראיתי כי אפשר גם בשלאכגען להיות עולי' המים גם לתוך הקני' דע"י דליקת אש גדולה ומוריקי החבית שקורין קיהלפאס מכל המים שבו דאז ממילא נשפכי' המים מהיורה וגם נתמלאה היטב וישנו הגעלה פשוטה. הנ"ל:

תוכן העניינים

לבושי מרדכי על אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה