לבושי מרדכי על אורח חיים· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר
שו"ת לבוש מרדכי ח"ב על או"ח · סימן עג
ב"ה. לכבוד האברך החו"ב מו"ה עקיבא גלאזנער נ"י מקלויזענבורג יצ"ו. עתה באתי עד"ת במה שחדש כ"מ בדברי הרמב"ם פ"א מה' חו"מ שפ' בתערובות חמץ שיש בו כזית בכא"פ חייב מלקות והקש' ה"ה מ"ש משאר אסורי' ולמה לא יתחייב כרת כשאר שיעור אכיל' אסורי' וכמ"ש הרמב"ן ג"כ ודעת כ"מ דשאני חמץ משאר אסורי' דכאן העצם שוה עם עיסת מצה רק שהקפידה תורה שלא יהי' מחומץ וכיון דע"י תערובות נחלש טעם חוניצו הוה כמו נוקשה דאינו חייב כשאר חמץ משום דאין חמיצו נגמר ואלו הי' בידינו להרחיק החמץ לגמרי לא הי' בו אסור משא"כ בשאר אסורין כמו חלב וכיו"ב דעצם שלו בעצמ' הוא האסור כתו"ד. והנה אם כי מילי דסבר' נינהו בכ"ז לענ"ד אינו מתקיים דלפ"ד א"כ כותח הבבלי וכיו"ב דוק' קתני דאינו רק בלאו אבל בתערובות יבש ביבש ובשאיני מינו דליכא חולשת טעמו הי' חייב כרת ולא משמע כן מפשיטות סוגי' הגמר' וכן משמע מדברי מג"א ריש סימן תמ"ד ושאר דוכתי דכל שאינו מינו בכאכ"פ שווה כל האנפין וגם הי' לן לבאר הרמב"ם דיני' היאך, וקצת ראיי' לדברינו מאסור נותר דג"כ עצם שלו שוה לבשר היתר אלא שיש לו עבור צורה ועיי' בתוס' סוף מס' ע"ז דמשמע דזהו שהקפידה תורה וכי נימא דאם בשלו עה שאר דברי' עד כי שיטעמו הבשר נותר יהי' פטור מכרת אפי' יש בו כזבכאכ"פ וכי נימא שתי לחם בעצרת דמצוותן בחמץ או י' דתודה דחמץ וכי נימא אם אכלו הכהנים בבשול תערובות דלא יצאו מפני שנחלש טעם החמץ ועיי' במנחות דף כ"א דמצוה לאכול בתערובות חולין שיאכל' על השובע אם הקדשים מועטים כמ"ש רשיז"ל שם ובתוס' דתבלין של חולין ודאי מותר להביא לעזרה משום למשח' לגדולה ועיי' בתוס' יומא דף מ"ז ע"ב, ועוד מגופ' דאסור חמץ מוכח כמ"ש דהא דרשינן בחולין דף ק"כ נפש לרבות השותה דהיינו המחה החמץ וכ"פ הרמב"ם וידוע כי למחו' החמץ עד שיהי' משקה א"א עד שינטל טעם החמץ וידוע דעת האחרונים רוב' ס"ל דגבי חמץ משום דכתיב נפש לרבות השותה ע"כ היין שרוף והשפריטען חמץ גמור וישנם לדעתם לחייב כרת בשיעור' ועיין בבאר יעקב ועינינו רואות כי היין שרוף אין בו כלל טעם חמץ שנחמץ כידוע ולפי דעתי כבר נטל ממנו החמץ לגמרי ומ"מ אסור דאוריית' ודאי הוה ולדעת כ"מ יהי' גרע מנוקשה, ומ"ש מהירושלמי עיין בס' יד דוד פי' נכון ואכמ"ל ובדברי הרמב"ם העיקר כמ"ש המפרשי' דבכל אסורי' ס"ל הכי דבתערובות אפי' כזית בכא"פ אינו רק למלקות כמ"ש בריש פ' ט"ו מה' מ"א דשם איירי בחלב הכליות ואינו רק במלקות וזהו אמת ונכון ולמה לן לחדש חלוקי' בין אסור חמץ לשאר אסורי' בענין זה. דו"ש. ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"ס מאד: