אור ברסלב
לבושי מרדכי על אורח חיים שו"ת לבוש מרדכי ח"ב על או"ח › סימן סח

לבושי מרדכי על אורח חיים· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר

שו"ת לבוש מרדכי ח"ב על או"ח · סימן סח

סימן סז

בעה"י יום ב' דר"ח מרחשוון תרס"ט לפ"ק מאד יצ"ו. לכבוד הרב הגדול כש"ת מהו' אלי' כץ נ"י אב"ד דק"ק נאמין יע"א. הנני להשיבו על שאלתו מענה בענין פרצות המבואות וחצרות, ראשון מסתפק בחצר א' של גוי' שפתוח' לגמרי להמבוא יתר מי"א אלא שמבפנים סתום אם נדון לומר שהמבוא אשר קצה זה פתוחה לכרמלית כי כן דינ' של ג' מחיצות ורביעי' פתוחה לגמרי וכן מבואר במתניתן מס' עירובין דף צ"ד בפלוגת' דר"א וחכמים דס"ל דדינ' ככרמלית מ"מ לענ"ד כיון שסתום במחיצה גמורה ושוכרי' הממונה ושר העיר (אשר לקמן נבאר בס"ד מי זה ממונה שנחשב כשכיר' ולקיטי') אינו צריך כלום דניהו דהוה הכרמלית מ"מ כיון שמתקנין כל המבואות בצוה"פ דהוה כסתום גמרי כמ"ש הטו"ז סי' שס"ד ובתשו' החת"ס סי' צ"ו א"כ ודאי לזה ג"כ מהני דהא משום מחיצה דיינינן צוה"פ בעקמימי' לכמה פוסקים עיי' ברשי' ותוס' וכן ס"ל בסתמ' המחבר בסי' שס"ד ועיי' בט"ז שם אלא שכבר כתב המג"א סי' שס"ג ס"ק כ"ז שלא ראה נוהגין כן ומלמד זכות מדברי הרמ"א דסתם מבואות שלנו דינ' כחצרות ובחצר אין חלוק בין עקום לשאינו עקום והא דמחמירין לעשות צוה"פ משום דקרובים לרה"ר ובעקמיורת אין קרוב ודומה לרה"ר וכן הוא באמת כמעט בכל המקומות בתקון ערובין שאין עושין בעקמיווית שום תקון וא"כ ה"נ לא גרע משאר מבואות עקומות דכול' כרמלית נינהו ותמה ע"ע דאם לא הי' שום סתימה בחצר זה למטה וכי לא הוה מתירי' ע"י צוה"פ ג"כ וכי לא תהי' מחיצה גמורה גדולה מזו:

והנה מעכ"ת מתדנזין מפני שפתוח יותר מי' דע"ז ליכ' שום ראיי' ולענ"ד אם כי אי"צ לראיי' כנ"ל מ"מ י"ל ראיי' מהא דאיתא במס' עירובין דף ו' וד' ז' גבי פלוגת' דחכמים וחנני' דלת"ק מהני צוה"פ מכאן ולחי מכאן ובס"ד שם אפי' ברה"ר וע"ז פריך הגמר' מפלוגת' דר"י וחכמים מי שיש לו ב' חצרות ברה"ר זו כנגד זו וכו' וחכמים אומרים אין מערבין רה"ר בכך עד דמסיק בגמר' כיצד מערבין מבואו' המפולשין ועיי' בתוס' שם ד' ו' ע"א ד"ה ולחי וכו' דהקשו כיון דרה"ר היא ט"ז אמה והא ביותר מעשרה לא מהני לחי ותי' דאיירו שהלחי רחב עד שיתמעט מעשר וכן לקמן בד"ה וכי תימא הקשו האיך ס"ד דאיירו ברה"ר גמורה שהיא י"ו אמה והא ר"י ג"כ לא התיר לחי מכאן וכו' אלא י"ג אמה ושליש ותי' דלפי המסקנ' דאיירי במבואות המפולשים הה"ד הך מי שיש לו בתי' מיירי באין לו י"ו אמה עיי"ש ולבסוף בדף ז' מסיק בגמר' דפלוגת' ת"ק וחנני' אינה אלא בסרטי' ופלטי' מכאן אבל כלה בבקעה לכ"ע סגי צוה"פ ולחי מכאן ומסיים בה משום דר"י הי' מבוא כולה לרחבה היא דאי"צ כלום דהוה כתורת מבוא סתים ותו פי' רשיז"ל דעכ"ח איירי דהרחבה נפרצה נמי כנגד פירצ' המבוא בכותל שכנגדו לרה"ר דבזה אתא לאשמעונין דאי"צ כלום דאנפולשי' דלעיל קאי דאי ברחבה סתומה לגמרי פשיטא דהא סתומ' מעלי' הוא עיי"ש גם בתוס' שפי' ג"כ כלשון רשי"זל והשת' הא לעיל בדברי התוס' לחד תירוצ' איירו ברוחב י"ג ושליש והיא יתר מעשר ועכ"ז פירשיז"ל דאי ברחב' סתומ' פשיטא דסתומ' מעליות' היא דאלמ' דסתומ' הרחבה שהיא אחורי בתים מהני למבוא שהיא אפי' ביתר מי' אמות וכן יש לדייק מס' מנחת זכרון לקמן דף ח' גבי מבוא שנפרצה לחצר עיי"ש בפירוש רשיז"ל ומפרש בס' הנ"ל דעכ"ח דהמבוא שנפרץ לחצר היינו שאינו יתר מי' דאי ביתר למה המבוא אסור והחצר מותר דפירצ' זו ודאי אוסר גם החצר ולמה לא דייק בפשיטות דאי יותר מי' למה לן דחצר נפרץ מכותל שכנגדו המבוא לרה"ר דהא אפי' בסתומ' יאסר ביותר מי' אלא ש"מ דבסתומ' אין נ"מ דבכל ענין ונותר, וא"כ ה"נ בנ"ד אם סתומת החצר למטה לצד השדה וכדומ' היא מחיצה גמורה כדינ' דהיינ' שגבוה י' טפחים וסתום לגמרי אי"צ תו שום תקון, וזה צריך למודע' למעכ"ת מ"ש ששוכרין הרשות ממושלי העיר הא זה לא מהני כמ"ש המחבר בסי' שצ"א דדוקא ממונה שיש לו רשות להושיב בעלי וכלי מלחמתו בכל בית ובית ועיי' במג"א דבשר העיר סתמ' לא מהני שאין לו רשות להושיב בעלי מלחמ' אפי' בשעת מלחמ' אלא עפי' יועצי המדינה ועיי' שם בשעה"ת בשם תשו' ח"צ וברמ"א שם דבשר העיר מ"מ מותר להוציא מחצירות של ישראל ורק מחצירות עכו"ם אסור וא"כ בנ"ד ודאי שפיר מתקיימי' דברי מע"כ דהחצר היא של גוי ושר העיר אין לו רשות להשכיר וכיון שפתוח יותר מי' לחצרו למקום שאסור ודאי הי' אוסר מטעם כרמלית שאוסר על המבוא שפרוצה לתוכה וע"כ צריך לשכור הרשותי' וממונה של מולך ובעל מלחמה הוא נחשב כשכירו ולקוט' וממנו נוהגי' לשכור כמ"ש בתשו' מהר"מ שיק סי' קפ"ב עיי"ש ולזה גם החצירות של גוי' בידו להשכיר ואז שפיר מקיימי' דברינ' בס"ד כי לחצר זה אי"צ שום תקון:

ראיתי בדברי כ"ת שמביא דברי ט"ז סי' שס"ד במ"ד במבוא שצדו א' פתוח לר"ה וצדו שני לחצר שאינ' מעורבת דסגי' בלחי או קורה ובחצר מעורבת אי"צ כלום ובתוך המוסגר כ' כי הב"ח ומג"א פליגו, בזה צריך להעמידו על האמת כי בב"ח ומג"א שם לא נזכר מחצר מעורבת כלום רק דהך דהב"ח בזה פליג ומחמיר דצריך לחי דוק' בחצר שאינ' מעורבת לצד החצר ובזה ס"ל ג"כ המג"א כמוה' אבל לענין חצר עצמ' במעורב' אדרב' מבואר בב"ח להדי' דאייר' בחצר שאינו מעורבת דוק' ורק בדברי פרמ"ג העיר בזה והיינו שמעורבת לעצמ' ועד"ז ציין לעיין בסי' שס"ג ס"ק ל"א ובמג"א סקל"ג דבזה חצר מעורב' מגרע גרע וצריכי' לערב זה עם זה ועל השאר פירצות שהציע כ"ת וציין א' יותר מעשר ושתיים הם פחותי' מעשר, והנה וה תלי' בדין המובא בש"ע סימן שס"ה סעי' ג' דהיינו אפי' ערבו בני החצר עם המבוא כנידון דידן מ"מ אם פרצת החצר למבוא מצדו או אפי' מאמצע אם פרצת החצר לשדה נכוון נגד פרצת המבוא או אפי' אינו כנגדו ק החצר הוא של יחיד אסור הכל והכל מטעם דהוה כמבוא מפולש כמבואר בש"ס עירובין ד"ח דביחיד חיישי' דילמא בנו בתים בחצר ברוחב העודף על הבוא וכמ"ש בטו"ז סק"ה ומג"א סק"ט עי"ש דהוה אז כמבוא מפולש א"כ לפי"ז לדידן שנוהגין לערב ע"י צוה"פ גם בזה צריך צוה"פ דהיינו במקום שנפרץ החצר לשדה אלא לפמ"ש המג"א סי' שס"ג דבחד צד סגי בלחי א"כ ה"נ אם יעשה צוה"פ בב' מקומות דהיינו שטוב להיות הצוה"פ במקום שפתוח החצר למבוא יתר מי' אמות למבוא וצוה"פ יהי' במקום שנפרץ החצר לשדה וכן במקום אחר דהיינו השניי' ובמקום שלישי סגי' אז בלחי משהו גבוה י' טפחים ומהיות טוב יעשה במקום שלישי ב' לחיים משהו מכאן ומשהו לחי מכאן כמ"ש בחיי אדם דדלמא תורת חצר הוא וצריך ב' לחיים ובזה יוצא ידי כל החששות גם ידי פלוגת' המק"ח ושו"מ ועי' בתשו' חת"ס ח"ו סי' פ"ב, ומע"כ עיניו לנוכח יביטו ובאופן מה הפירצות כי לא פורש בדברי כ"ת אם יש לפתיחת החצרות לצד המבוא שערים או דרך צורת פתוח או גפופי' לגמרי כנ"ל, ואני כתבתי לצאת לכל האופנים שהם שם בסי' שס"ה סעי' ג' הנ"ל ידידו"ש. ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ:

תוכן העניינים

לבושי מרדכי על אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה