לבושי מרדכי על אורח חיים· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר
שו"ת לבוש מרדכי ח"ב על או"ח · סימן סא
בהי"ת אול"י ו' עש"ק פ' שלח תרס"ו לפ"ק מאד יצ"ו. שוכ"ט לכבוד ידידי המופלג בתורה ויראת ד' טהורה הנגיד מו"ה ארי' ליב קרויס נ"י בק"ק ש' א' אויהעלי יצ"ו. אשר שאולני אותיותיו בענין מעבירין ספריהם להשטאטס שוהלע ביום ש"ק בקטנים הוא הדבר אשר נאמר ע"ז אוי לאזנים שכך שומעין דבר אשר לא נשמע בקהל ירחים וכש"כ בקהל ספרדים אשר בשם חסידים יכונה יעברו ע"ד מ"ש בפירוש בש"ע לאסור בסי' שמ"ג דאסור למספי לקטן איסור בידים אפי' איסורי דרבנן. ובחת"ס ח"ו אוסר אפי' להביא ספרי קודש דרך כרמלית ע"י קטנים וכן דעתו למסקנא באו"ח סי' פ"ג אפי' בשוטה דל"ש אתי למסרך כש"כ בקטן דודאי אסור דאתי למסרך וכן דעת בעל ת' כת"ס או"ח סי' מ"ב וגם מהר"ם שיק סי' ער"ג אין דעתו רק ללמד זכות להביא ספרי קודש על ידם משום וזכוך קטנים, ובנדון זה הוא להיפוך אדרבה בעוה"ר בנים משחיתים ע"י קריאת ספרי חכמות חיצונית וספרי טפל במעשיות ומלחמות ביום ש"ק כידוע שזה מעיקר ידיעתן בהשטאטס שוהלע וזהו אסור בהדי' בש"ע סי' ש"ז סעי' ט"ז ברמ"א שם' וא"כ שתי רעות עשו בתוך עמם לחצוב להם בורים נשברים. ולענ"ד ד אפי' לדעת הרשב"א שמיקל באיסור דרבנן למספי בידים לצורך קטנים אפשר בשני איסורים מודה כמ"ש באחרונים דב' שבותים הוה כדברי תורה. ועוד הא הרשב"א ג"כ לא התיר רק מה שהוא לצורך קטן ולא לצרכנו ומה צורך קטן יש כאן ואדרבה נהפך הוא וכי לא יהי' תורה שלמה שלנו כשיחה בטלה שלהם והא מסקנת הגמר' מס' נדרים דף ל"ז תינוקי' לא קורין בתחלה בשבת משום ביטול עונג שבת קודש וכן פסק הרמב"ם בהל' ת"ת ובשו"ע יו"ד סי' רמ"ה סעי' י"ד ואם בלמוד תוה"ק אמרי כן שלא לקרות תחילה לצורך תינוק' האיך יאמר בלימוד חכמות חיצונית שיהי' בה לצורך תינוק ח"ו זה וודאי מיקרי רק לצורך עצמ' למען ההוצאות הממון שמשלמין בעדן שלא יהי' בחנם כידוע ועוד הא בהגיע לחינוך לכ"ע אסור והכא כמה וכמה בנים הגיעו לחנוך כבר שית ובר שבע וכמ"ש הרמ"א סי' שמ"ג ולדעת המחבר באביו צריך לגעור בו ולהפרישו מאסורו ומעתה אין די באר ואין לשער גודל האיסור העוברים ע"ז ר"ל ואין צ"כ מכמה קלקולים שנצמחי' עי"כ ואין כך אתי למסרך גדול יותר מזה כידוע שבאים לידי מלאכות דאורי' בשוהלע הנ"ל כאשר מעידין הפראפעסארען עצמן אשר מבקשים מהם שלא יכתבו הבנים בש"ק והשיבו כ"פ המה אומרים להם שאי"צ למעשה הכתב והמה כותבי' בעצמן מפני כבוד החברותה ומפני הבושה פני שאר בנים אוי לאות' בושה ועוד שאר מלאכות בכלי הלומדי' כידוע, ובושני מכם קהל ספרדים מכנים בשם חסידים השתא הכא פק"ק בכללה קהל אשכנזים וכאשר יצאה הגזירה כי ילכו הבנים להשולע ביום ש"ק ואם כי הבטיח הדירעקטאר שלא ילמד עמהם כלום ורק יבואו שעה חדא מפני מראית עין של שאר עממים, עכ"ז השתדלו ועשו התפעלות בכל עוז ותעצומות ובעזה"י חפץ ה' בידינו הצליח ובטלה הגזירה מכל וכל, ומעתה מה יאמרו הבריות פני קהל חסידים אשר להם הברירה ללמוד בניהם של ישראלים אשר יושבתו ביום ש"ק ומפני חסרון ממון של מה בכך עוברים בשאט נפש להשחית פי עוללים ר"ל וכי יש חילול שם שמים גדול מזה:
ע"כ לדעתי חיוב גדול על הראשים הלקוחים דעת מזה הדבר ובראשם ידידי הרב הג' מו"ה דוד דוב הדיין נ"י שיצאו לעזרת ה' בגבורים ויאזרי חיל בכל כח וגבורה ובעוז ותעצומות למחות על העוברים באסורים וקנסות לפי ראות עיני העדה למען יחדלו מכאן ולהלאה. ומובטחנו בעזה"י כי ישמעו לקול מורי' לצדק ויראו עין בעין גודל התקלה אשר יצא ח"ו ויתקנו מעשיהם מכאן ולהבא ולהשומעין יונעם ותבא עליהם ברכת מעונים ושכר המעשה והמשתדלים שכרם כפול משמים ונזכה עם כל אחב"י לנחלה בלי מצרים נחלת יעקב בקרב הימים, ואסיים בכ"ט למר ניהו רבה וחילו לעשות פעלים לתורה ותעודה בזכות רבים סלה, ידידו"ש. ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ: