אור ברסלב
לבושי מרדכי על אורח חיים שו"ת לבוש מרדכי ח"ב על או"ח › סימן כד

לבושי מרדכי על אורח חיים· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר

שו"ת לבוש מרדכי ח"ב על או"ח · סימן כד

סימן כג

ב"ה אול"י ב' תצוה תרס"ג לפ"ק מאד יצ"ו למי כל חמדת ישראל ראש גולת אריאל מרנא ורבנא הרב הגאון האמיתי המובהק והמפורסם פ"ה עה"י צדיק יס"ע כקש"ת מו"ה יצחק שמעלקיש שליט"א אב"ד ור"מ ק"ק לעמבערג יצ"ו. אחד"ש אחלה פני מרן נ"י ע"ד ביהכ"נ ק"ק פה אשר נבנה עוד לפני מאה שנה בעוד היושבים בע"ב מיעטים היה רחבת ידים להכיל כולו ורבות בשנים אשר בה"י נתרבו דיו"י הביהכ"נ קטן מהכיל ובעיני ראיתי כי בימים הקדושים ימי יו"ט גם ג' וד' עומדים על מקום א' והרבה מהם אשר מביאים ספסלים לישב עליהן חוץ למקומות ועד"ז הציע' השאלה עוד בשנת תרמ"ט פני הגאב"ד מהר"ן ז"ל והתייעץ עד"ז להרחיבו באופן הלזה כי באמת הביה"כ בבנינו ארוכה ורחבה במדתה אך ורק כי הוא בנין של עמודים שקורים (וועכבונג) ע"כ הבימה באמצעו גדולה ורחבה במדתה ומדרגותיהם הולכים ומורמים מצד זה ומצד אחר סמוך לכותלי דרום וצפון מפני העמודים אשר עליהם הכיפה (וועכבונג) והמה מצד ד' פינות הבימה. ואמרו כי יש מקום להרחבה אם יגביה' רצפת ביהכ"נ עד למעלה ממדרגה א' של ביהכ"נ מדרום וצפון וכן ב' מדרגות של היכל העולים לאה"ק ואז ירחיב שטח הרצפה ויכולים להוסיף מקומות כהנה וכהנה. אלא שעי"כ הי' הצורך לנתוץ איזה עמודים של ברזל שהמה לסמוך אצל מדרגות הבימה וכן איזה בנין אבנים שבנוי אצל מדרגות ההיכל. ואיכא משום איסורא דל"ת כן כמבואר בש"ע או"ח סי' קנ"ב בשם המרדכי מס' מגילה והגאב"ד ז"ל שלח דבריו לגאון א' והשיב לאסור מאשר המקומות הנחוצים ישארו בלא בנין. וידוע פלוגתת הט"ז וא"ר בעינן סמיכת השטענדער והרב החמיר כט"ז כי בפרמ"ג מסתפק אם נתצו אבן מביהכ"נ מה"ת ולוקי' ומ"ש עליה האחרונים מהר"ן והרמב"ן מס' מגילה דקדושת' דרבנן השיב הרב הלא הרמב"ם במנין המצות ליד החזקה מצות כ"ת ס"ה כתב שלא לאבד בה"מ ובתי כנסיות ובתי מדרשות וכתבי הקדש וכן בס' המצות ס"ה כולל ביהכ"נ וביהמ"ד בלשון בתי עבודה וכו'. והא דכתב הרמב"ם בפ"ו מה' יסודי התורה דמאבד כתבי קודש אינו אלא במו"מ היינו שאין לוקין אבל איסורא איכא מה"ת כמ"ש במנין המצות הנ"ל. והנה כבר האריכו בזה בס' שדה חמד וכן במהרמשי"ק ביו"ד סי' רע"ו ובמנין המצות שלו פ' ראה מצוה תל"ח והניח בצ"ע. וגם בתשובת דברי חיים סי' י"ג רמז על דברי הרמב"ם הנ"ל וי"ל בתשב"ץ סי' ב' ובתשובת ב"ש סי' מ"ג ראיתי שדייק מדברי הרמב"ם שכתב בפ"ו הנ"ל פירושיה' ובאוריה' דמשו"ה אינו רק מדרבנן ובס' שדה חמד נראה דנעלם ממנו דברי ב"ש הנ"ל שכתב דמשו"ה אין לוקין משום דמיירו ספרי כבוא' בלא שמות ודבריו אין להם שחר דשני ענינים הם. והלא במנין המצות ס"ה הנ"ל מביא מחולקים אסור מחיקה ואסור אבוד כתבי קדש, ובתשב"ץ סימן ב' מוקי לה במגילת אסתר או בכתיב' תרגום:

ובענין קדושת ביהכ"נ בפרמ"ג סי' קנ"ג פשיטא לי' דלדעת הר"ן מדרבנן ובס' חיי אדם כלל י"ז אות ו' משמע שהיא מה"ת מספר יראים ונ' שכ"ד וכן משמעות מהרי"ק שורש קנ"ט שהביא דברי ת"כ מקדש מקדשיכם לרבות ביהכ"נ וכן הביא הדרשות ממס' מגילה, ודברי מרדכי הנ"ל, ויש לעיין ממ"ש הרמב"ם פ"ח ה' בית הבחירה דאבנים וקורות שחצבו מתחילה לביהכ"נ אסורים להר הבית ושם בכ"מ דהוה בכלל מ"ש בתוספתא דמ"ש להדיוט אסור למקדם ואם מדאורייתא מדרשא דונקדשיכם האיך נימא דהוה כונו מהדיוט ואפשר דסמך מ"ש בגמרא מגילה דקרא' מקדש מעט והי' מקום לדייק להיפוך כמובן. וראיתי בספר שו"ת מהרש"ם שיצא לאור מחדש דהוכיח דקדושת ביהכ"נ מה"ת מגמרא יומא י"ב דפטרינן ביהכ"נ וביהמ"ד ממזוזה וגם אין מטמאין בנגעים ואי מדרבנן האיך יש כח לעקור דבר מה"ת וע"ז יש להשיב כמ"ש במל"מ בפ"ב מה' סוטה האיך דקרא סתמא כתיב כגון ונקי האיש מעון "לו לאשה" דדרשינן אשה הראוי גם בדרבנן בכלל דמ"מ אינו נקי ואינו ראוי לו גבי אונס, וה"נ דממעטינן מאחוזתכם לאפוקי מקום מקודש או משום דאינו ניכר חלק כחלק וא"כ מה לי אם הוא מה"ת או מדרבנן מ"מ אינו בכלל אחוזתכם. ואפשר שזה ג"כ י"ל בטעם הרמב"ם דדרשינן ל"ת כן לד' אלקים מה שמקודש להשם בקדושה ע"כ כולל ג"כ ביהכ"נ וביהמ"ד וכתבי הקדש והא דאין לוקין י"ל כמ"ש באו"ח פ' ראה דאין לוקין במחיקת כל הנטפלים להשם משום דאינו מפורש וכיו"ב בחת"ס יו"ד סימן רס"ב:

וע"ד עלה בדעתי לומר בדיוק כתב הרמב"ם לשון אבו"ד ובהלכות בית הבחירה כתב גבי נתיצה מהמזבח והיכל לשון נותץ אלא שכאן סמך על לשון מ"ש בכתוב ואבדתם את שמם ובבאורי מהרש"ל לסמ"ג כתב דפשיטא דקרא משמע נתיצה לגמרי אלא דבספרי דרש אפי' נתיצה של אבן אחד וא"כ י"ל ודאי לשון נתיצה שייך בכל מ"ש כמו נתיצה גבי תנור וכריים עד שאינו ראוי' לקבל טומאה אבל לשון אבו"ד ודאי המשמעות לגמרי כמו דדרשינן בע"ז דף מ"ה ואבדתם את שמם שצריך לשרש ולחד מ"ד לכנות לה שם וזה ג"כ בכלל אבוד לגמרי וא"כ י"ל דכולל ביהכ"נ וביהמ"ד בכלל מ"ש שלא לאבד ובשמות הקדושים ודאי אפי' אות אחת או בכתבי קדש כמ"ד אפי' חסר תיבה אי אפשר אפילו אות אחת ה"ה בכלל אבוד דס"ת שחסר אות א' פסול וממילא כאבוד משא"כ לענין נתיצה אפשר דחסרון הנתיצה אינו מפסיד תשמישו לקדושה ע"כ במנין ל"ת ס"ה אינו מזכיר לא מזבח והיכל רק ביהמ"ק בכלל ובה' בית הבחירה מזבח והיכל ומבין האולם למזבח. ובכ"מ כתב שסמך אמה שאמר בפ"ו מה' יסוה"ת וכוונתו דשם כתב משאר עזרה וקשי' להלום מפני ומה לא כתב כן ורק בדיוק מבין אולם למזבח. ולהנ"ל י"ל דלחלק אתי משאר עזרה והיינו מבין אולם למזבח וע"ז סמך ל"ת כן מן המזבח ולפנים אפי' אבן א' וחוץ מזה אינו חייב רק דרך אבוד כלומר שמפסיד תשמיש קדושתן כן הי' לענ"ד, אלא דמדברי רבותינו המפרשים ותשו' האחרונים לא נראה כן. ובחת"ס סי' ר"ס מדמה נטפל להשם לתוס' העזרה ואפשר לומר דתלי' לי' באשלי רברבי כפי מ"ש בת' האחרונים לענין מחיקת מקצת אות של שה"ק כמ"ש בת' בית שלמה סי' כ"ב אי הוה כחצי שיעור כמ"ש בתשו' מנ"ע סי' ל"ו ובספר בני יונה הובא במהר"ם שיק סימן רע"ד דאפי' למ"ד ח"ש מדרבנן בענין מחיקת השם ודאי אסור מה"ת דלמדי' ונ' ל"ת כן ובע"ז וצריך לשרש אחריהם אפי' כ"ש וא"כ הכין לענין ל"ת כן דרשינן להיפך אבל לפימ"ש הנוב"י ונה"ת סימן קס"ט במוחק מקצת אות מן השם ודאי לא עבר אל"ת כן דהא קאי לת"כ על ואבדתם וכאן אם נשאר צורת אות הרי השם קיים ולפי"ז יש מקום לדברינו. וראיתי בשו"ת בית שלמה סימן כ"ב ג"כ דאע"ג דקדושת ביהכ"נ מדרבנן (היינו להר"ן מס' מגילה אבל לדעת הרמב"ן יש פלוגתא באחרונים ובשו"ת אמרי אש סימן ח' דלהרמב"ן הוה מדאורייתא) מ"מ הלאו דכת"כ י"ל שייך ביה מה"ת ואפשר דכוונתו למ"ש לעיל:

ולענין הלכה ראיתי בתשובת אחרונים אשר תח"י דאחזו להקל למעשה בשו"ת חסד לאברהם ח"ב סימן י"ד דאפי' לדעת הרמב"ן היינו לענין מצוה כ"ז מצותן אבל לענין אסור נתיצה פשיטא דאינו אלא מדרבנן וגם כי דנעשה ע"י נכרי ואינו רק שבות דשבות וכמ"ש ג"כ בחת"ס או"ח סימן כ"ב. ועוד ראיי' גדולה הביא בשו"ת חס"ל מקדושת ס"ת דחמירא מ"מ מותר למחוק ע"מ לתקן. והנה לפי"ז הי' מותר אפי' שלא במקומ' דהא קיי"ל ביו"ד סימן עה"ר ברמ"א דמותר למחוק אותיות משום פתוח' וסתומה רק שלא ישנה הכתוב לריעותא מחמת כן כמ"ש בט"ז וש"ך שם וכן נראה דעת תשובת בנין שלמה סי' כ"א וחת"ס או"ח סימן ר"א וכן מסקנת מהרמשי"ק יו"ד סי' רס"ו דלקדושה הדומה לו מותר לנתוץ ע"מ לתקן שאין זה דרך השחתה והיינו לקדושת ביהכ"נ דאנשים. ולענין קלה קדושה כבר נו"נ בזה גם בשו"ת דברי חיים ח"א סי' ג' ובח"ב סימן י"א וי"ג וצירף עוד להקל למכור הצריך לנתוץ בזט"ה במא"ה דפקעי קדושתה אפי' בשל כרכים כמ"ש המג"א בסימן קנ"ג בשם מ"ב דהאידנא פרנסי העיר שהכל נתנו וסמכו ע"ד אפי' בשל כרכים מותרים:

והנה בנדון דידן דאיכא כל הני לטבותא דאין כאן הורדה מקדושתה דהא הספסלים והשטענדער שיוסיפו בביהכ"נ ודאי יש להם קדושה כמו מדרגות הבימה וההיכל כמ"ש הר"ן בשם הירושלמי וכן קיי"ל בש"ע דכ"ז המה בכלל קדושת ביהכ"נ והא במהרמ"פ דן עליה משום לת"כ אלא משום דהמה בתלוש לא שייך משום ל"ת ופי' בחת"ס סי' ל"ב וכן בת' האחרונים דאיירי לפנותן לביהכ"נ אחרת אבל לשברו וכדומה ודאי דעובר משום לת"כ כמו בעצי הקדש ועכ"פ אין כאן משום הורדה מקדושה ולענין מכירה בזט"ה ודאי הכי עדיף דמקום זה אין לחשבו ככרכים לפימ"ש בשו"ת פנ"י סימן י"ז דכרכים לא חשיבי רק אם הולכים ושבים תדיר אבל מה שהוא לעתים רחוקים וביאת אורחים לא חשיב מפני זה לומר דאדעתי' דדהו נתנו דא"כ לא משכחת כפר, והנה בנדון יש לצרף ג"כ דעת הרא"ש ריש מס' ב"ב דלהרחיב מקום ביהכ"נ הוה כמו חזי ביה תיוה' ואיתא בחת"ס או"ח סימן ל"ג אקושיית השואל מ"ט אמרינן דלא לסתור אינן ביהכ"נ ורק משום פשיעותא ובחזי ביה תיוה' מותר מ"מ הא איכא משום לת"כ ותי' עפ"י דברי ר"י אר"ם שהביא הב"י סימן רע"ו דאוסר בשה"ק למחוק ע"מ לתקן ומבית אחשמונאי' אין ראיי' דא"א בענין אחר אבל בס"ת אפשר לסלק היריעה וא"כ בחזי בי' תיוה' דאי אפשר בענין אחר גם הוא מודה דמותר ואם להרחיב הוי כחזי תיוהא א"כ גם בזה מודה הר"י ארס"נ ובאמת כן איתא במ"ב סימן ל"ג בהדיא דבחזי בי' תיוה' או להרחיב לא שייך ביה משום לת"כ ופלא בעיני כי מרן חת"ס לא הביאו רק מסברא דנפשי' והנה לפי הנ"ל אפשר דגם הרב נ"י' שאסר יודה להיתירא בפרט אם ימכרו מדרגות הבימה וההיכל ויחיל קדושתן על המקומות כמ"ש בשו"ת דברי חיים באופן הנ"ל לא הודיע כלל להרב ולא הוה משום חכם שאסור דהתירא גם ממ"א מסתייע, ואבקש פני כבוד הדר"ג ני' להשיבנו הלכה למעשה. ולמצוה דרבים יחשב ויזכה עם כל אחב"י לראות בנין עולמים:

כ"ד דוש"ת

ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ מאד:

תוכן העניינים

לבושי מרדכי על אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה