אור ברסלב
לבושי מרדכי על אורח חיים שו"ת לבוש מרדכי ח"ב על או"ח › סימן כב

לבושי מרדכי על אורח חיים· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר

שו"ת לבוש מרדכי ח"ב על או"ח · סימן כב

סימן כא

ב"ה אול"י ד' פ' משפטים תרס"ז לפ"ק מאד. שלום לכבוד הרה"ג וכו' מו"ה יצחק ווייס נ"י אבדק"ק קאדלבורג יצ"ו. ע"ד אשר העיר על הטור בסי' קמ"ט שהביא ב' דעות לענין החזרת ס"ת קודם אשרי וסדרא דקדשי ודעה הב' להקדים ובסי' תכ"ג בה' ר"ח תפס שיטתו רק כדעה שניי' והקשה לכ"ת לפימ"ש בס' י"מ וש"י כי גם דרכו של טור לפסוק כדעת א' לעיקר וזה סותר לדבריהם, לענ"ד אפשר לומר כי כלל הנ"ל לא נאמר אלא בהלכות דתלי' בסברא אי בפלוגת' עפ"י מו"מ בפלפול הסוגי' אבל בדבר דתלי' במנהג מקומות לא נאמר בזה מהו העיקר ופשיטא שלא ישנה ממנהג המקומות כידוע, והא בסי' קמ"ט דעה ב' מביא בשם ויש מקומות וגם בזה"ז במנהג זה חלוקים הספרדים כדעה ב' וידוע כי הטור העתיק ממקומות ארץ אשכנז לארץ ספרד ואפשר כאשר הגיע לסי' תכ"ג כבר הי' מקומו בארץ ההוא כנלע"ד:

ומה שהתעורר ע"ד פיה"מ להרמב"ם בפי' בנוסח היתר נדרים כמ"ש עושים בהתרת נדרים ער"ה, והעיר כ"ת אמאי אין נוהגין כל השנה כמ"ש הרמב"ם ולית מאן דחולק עליו דבפ' י' מ' נדרים כ' הגדול שבדיינים אומר שרוי כך מחול כך שרוי ומחול לך במתיבת' של מעלה ובמתיבת' של מטה ככתוב ונסלח וגו', ולענ"ד כיון שאין א' מהפוסקים הביאו עכ"ח כ"כ האי לישנא בהיתר נדרים ואדרבה הב"ח בשם הרמב"ם ס"ל דסגי' בפ"א מותר כך ואפי' המנהג לומר כ"פ ל"ל וא"כ ביד החזקה פליג אדידיה בפירושים וידוע כי העיקר בידינו לפסוק כמ"ש בהלכותיו, ואפשר עוד לומר דשם בפירושים קאי למנהג מקומות שנוהגים להתיר גם שבועות בכל יום והא כמה גאונים חלקו וס"ל דאין להתיר שבועות ואנו קיי"ל דמתירים מדוחק והוא ז"ל כתב בכל יום וטעם החולקים משום דכתיב לא ינקה ע"כ שייך המחילה גם בלשון בב"ד של מעלה משא"כ לדידן דאין מתירים רק מדוחק ממילא מחול, ובער"ה שמתירים נדרים ושבועות וכל מיני אסורים הנזכרים בנוסח ואין משגיחים לשאול על השבועות אם ההיתר עליהם מדוחק מטעם זה מסיימי' ואומרים כשם שמותרים בב"ד של מטה כך יהי' מותרים בב"ד של מעלה. ולענ"ד הוא טעם הגון וזה הנוסח הביאו השל"ה שכן נוהגים בא"י וידוע כי הספרדים תפסו מנהגם עפ"י דעת הרמב"ם ובגמר' שלו נכתב הנוסח להיפוך ממ"ש בשלה"ה וסידורים כי בפיה"מ הזכיר מקודם ונתיבת' של מעלה ובסידורים היפך הלשון כידוע:

ומ"ש כ"ת בגט לאשה נדה אמאי אין נזהרין להניח לפול לתוך אויר ידה דלמא יגע בה וכמ"ש בנחלי דבש לענין חליצה, והנה כמה דברים הקילו בגט אשה משום עגונה כמ"ש בתוס' ב"מ דף יו"ד ובראשונים משו"ה תקנו ד' אמות בזריקת גט אשה כש"כ בענין זה. (ועי' בשו"ת הרשב"א סי' אלף קפ"ח שכתב דמה שאסרו קריבה לערוה כל קריבה היא רק בנשים שלבו גס בהם משא"כ בשאר נשים שאין לבו גס בהם עי"ש היטב. וא"כ באשתו נדה וודאי אסור הושטת יד מדינא שלא יבא לידי הרגל דבר ח"ו משא"כ אם מגרשה דהשתא לרחוק בעי וודאי ליכא למיחש להרגל דבר, וכמה דאמרו בחמץ השתא מחזר עליו לשורפו מיכל קאכיל וא"כ בשעה שמגרשה וודאי ליכא חשש הרגל דבר ולא שייך דגייס בה וליכא שום חשש בהושטת הגט לידה) ועי' בתשב"ץ ח"ג סי' ב"ח וסי' ר"ל:

ידידו"ש. ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ:

תוכן העניינים

לבושי מרדכי על אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה