אור ברסלב
לבושי מרדכי על אורח חיים שו"ת לבוש מרדכי ח"ב על או"ח › סימן יט

לבושי מרדכי על אורח חיים· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר

שו"ת לבוש מרדכי ח"ב על או"ח · סימן יט

סימן יח

לכבוד הרב החריף ובקי נפלא מוה' צבי גראסמאן נ"י מנאנאש.

מ"ש על מה סמכו בקרה"ת שמתפללים כ"פ בביהכ"נ וביהמד"ר ולפעמים אין כאן י' שלא שמעו קרה"ת במנין שלפני', והביא דברי אשל אברהם מבעדע"ק סי' נ"ה, והנה מעיקר' כתב דאפי' בשביל א' קורין כונו פריס' על שמע ואח"כ כתב שאין לקרות בלא י' שלא שמעו ולכה"פ צריכים להיות רוב מנין והנה כנראה שקאי שם על המנהג בימי הנוראים שקורין בתורה ושוב חוזרין וקורין כדי לזכות כ"א לעליי' ומשמע דאיירו בלא סדור תפלה רק קורין וחוזרין וקורין אבל בסדור תפלה י"ל שפיר דשייך לתקנה וסדר תפלה כך הוא ומה ששמע מקדם שהי' בעת קרה"ת לא נתכוונה כלל לצאת וי"ל כמ"ש תר"י דבדבור צריך לכ"ע כוונה וכמ"ש הנוב"י מהד"ת סי' ט"ז והנה רפי' בידי:

ומה שהציע לפני במ"ש בהל' ברכת התורה בניעור כל הלילה דקשה למצא מי שמוציא' ודברי הג"א סי' מ"ז וסי' תצ"ד ידועים דעיקר לדעתו שיברך וכן דעת מהר"ם שיק באו"ח סי' א' והוסיף בו טעם לשבח עפימ"ש במ' עירובין דאיכא מ"ד לא איברי לילה רק לגרס' ואיכא מ"ד דלא איברי' רק לשינת' ולמ"ד זה בלילה ליכא זמן חיוב למוד התורה והוה כציצית דחייב לברך משום הפסק לילה דאינ' בר חיובא וה"נ הכא דהא אמרי' התם דל"פ הא בתקופת טבת והא בתקופת תמוז והא איתא במפורשי' דעכ"פ יש לאדם לישן לכה"פ ד' שעות א"כ לכ"ע הוה הפסק וצריך לברך, והנה בהגר"א על או"ח פליג על המג"א וכקושי' המחה"ש דלא קיי"ל כר"ת רק בישן ביום כמ"ש הב"י, אבל לענין מ"ש דאפי' בישן בלילה והשכים קודם עמוד השחר דל"צ לברך בזה הא לא קיי"ל כוותי' וא"כ אין הוכחה להמג"א דבדעתו לפטור ליום א' תלי' מילת' אלא דתרתי בעינן לילה ושינה, ולענ"ד אפשר לומר במ"ש במהר"ם שיק לדמות לציצית דשם ליכא חיוב' כלל אבל הכא נהי דיכול לפטור עצמו שילך לישן אבל מ"מ אם אינו ישן ונעור חייב ללמוד כדכתיב והגית בו יומם ולילה ואדרבה הניעור בלילה וכו' תנן בפ"א: וראיתי שהביא מ"ש באיזה ספר כי מרן חת"ס נהג להוציא ע"י בחור שהי' ישן ביום שלפניו א"כ ממנ"פ צריך לברך לר"ת מטעם משום דמתחילה לא פטור רק עד עלות השחר של יום שלאחריו להחולקי' עליו הא הוי שינה הפסק אפי' בישן ביום, והק' מעלתו דהא נפטר מברכת התורה דהא בב' אהבת עולם נמי מדכרי' למוד תוה"ק והוה כמו ב' אהבה רבה דפוטר מבה"ת כדאיתא במס' ברכות די"א, והנה ראיתי בס' חתן סופר ח"ב שהביא המציאת הלכה זו בשם זקנו רע"א, ושו"ר בשו"ע החדשים שם בחי' רע"א נמצא כל החזיון הזה והקשה ג"כ אדנפשי' כקושיתו דיפטר בברכת אהבת עולם (ועי' בצל"ח מס' ברכות בסוגי' זו מ"ש אדברי ירושלמי דמשמע מני' ג"כ דאהבת עולם כמו אהבה רבה לענין בה"ת) ותי' נפשי' דהא לפי' הירושלמי לא פוטר רק אם למוד על אתר וגם לכמה דעות ק"ש אינו כלמוד א"כ וודאי די לסמוך כמ"ש המג"א בכגון זו לברך ברכת התורה, ולענ"ד יש לחלק בין ברכת אה"ר וברכת אה"ע דבברכ' אה"ר יש בה מעין בה"ת בחתימ' הברכה שמסיים הבוחר בע"י באהבה דהוה מעין ברה"ת אשר בחר בנו מכל העמים ונתן לנו את תורתו וגם בתפילת' להבין ולהשכיל דהוה מעין ברכת לעסוק כמ"ש הטו"ז משא"כ בברכת אהבת עולם, ובימי קיץ אשר כ"פ בדידי שאינ' יכול לישן מפני מיחש ראש וקשה לסמוך ע"י מוציא' כידוע בשמועת הדברים אני סומך בזה לברך בה"ת בעצמ' או"נ דו"ש. ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ:

נ"ב שוב הרא' כי בס' זכרון יודא שכתב כי כן נהג אביו הגאון בעל אמרי אש זצ"ל כמרן חת"ס ז"ל, והק' עליו כמ"כ והביא דברי הר"י ריש מס' ברכות דאהב"ע ג"כ פוטר כמו אה"ר, ותימא לומר כי הגאוני' ז"ל לא ראו דברי הר"י, אלא דלענ"ד לק"מ דהר"י קאי בשי' הרי"ף דגם בשחרית אומרי' אה"ע כרבנן דבריית' דפליגא אשמואל ומה דאמרי' בכול' גמ' דכבר נפטר באהב' כולה בתר שמואל גרירא והא בסדר תפלה בהרמב"ם דס"ל ג"כ כהרי"ף מ"מ נוסח הברכה באמצע ובחתימ' אינו משתנה מנסח דאה"ר ושוב וודאי י"ל דאה"ע כנוסח שלנו דערבית איכ' פוטר מברה"ת ומטעמי' שאמרנו לעיל ודו"ק:

תוכן העניינים

לבושי מרדכי על אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה