אור ברסלב
לבושי מרדכי על אורח חיים שו"ת לבוש מרדכי ח"ב על או"ח › סימן יז

לבושי מרדכי על אורח חיים· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר

שו"ת לבוש מרדכי ח"ב על או"ח · סימן יז

סימן טז

ב"ה שוכ"ט על ראש הרבני החו"ש מתנהג בחסידות יו"ש מו"ה משה יוסף נ"י מאויפאלו יצ"ו. ע"ד אשר העיר בזה"ז אשר דרך הש"ץ בקדושה שאינ' משמיע בקול רם עיקר קדושה לאמור ג' פעמים קדוש וגו' אם אחד משתהה בתפילתו עד שכבר אומרים קדושה שדינו מבואר בסי' ק"ד לשתוק ולשמוע משום דשומע כעונה בנד"ז לא פעל דאינו שומע מפי הש"ץ, ובאמת תמיה' על רוב ש"ץ שעושים כן וכאן בקלויז ספרדים הש"ץ מחזיר ואומר קדושה כולו כסדר בק"ר והוא נכון ועיין בסי' קכ"ד במג"א סק' ז' דצריך להמתין משו"ה על מי שמתפלל מלה במלה אפי' אינו אב"ד רק שלא יאריך ועי' בסי' קכ"ה סדר אמירת קדושה פלוגת' הטו"ז ומג"א שם לענין אם יאמרו הצבור נעריצך ונקדישך אבל הש"ץ פשיטא שיאמר קדושה, ומ"מ נלפע"ד דיתקן ממה שבידו לתקן אם א"א ללמדם לומר כי הש"ץ יאמר בק"ר עכ"פ יכוין למה ששמע מפי אנשי הציבור העומד סמוך לו ואם כי אין מכוון להוציא מ"מ הא ישנו כמה דעות דלמ"ד מצוה אצ"כ אין צריך לכוון להוציא ומ"מ אמרינן שומע כעונה כמ"ד בסוכה דף ל"ח ועי' בסי' קצ"ג קצ"ז וסי' רי"ג רי"ט ואם כי קיי"ל בסי' ס' מצ"כ היינו לחומרא כהרי"ף והרמב"ם אבל הא כמה מן הראשונים דס"ל דאצ"כ כמ"ש המג"א סי' תפ"ט דרק מספיקי' לחומרא, ועוד י"ל דבאונס כזה קי"ל הרהור כדיבור דמי כמ"ש בת' מהר"ם שיק באו"ח סי' מ"ב דבכגון זה חשוב אונס לענין הרהור כדבור דמי עיי"ש:

ועתה באתי ע"ד הס"ת שאותיותיו נתהפך לאדמומית ותקנה הסופר ע"י העברת קולמוס אבל התגין לא תיקן ונשאר באדמומי' וכ"ת פלפל בהשכל ודעת עפימ"ש המג"א סי' ל"ו בשם הר"מ דאם לא תייג כשר בדיעבד מ"מ אם לא נגע' בגוף האותיות או שנגעו בדבקי' פסולי' וה"נ אי משום דמחזי כמנומר ואי משום מעלין בקודש ואי"מ ועוד דומי' למ"ש בת' בית אפרים דמחזי כאותיות קטנות והנה באותיות גופ' שנעשו אדום דפסולי' לאו לכ"ע הוא דהמג"א סי' ל"ב מכשירן בשם תה"ד אם בשעת כתיבה הי' כתקון בכשרות ובס' ובפר"מ חולקים ע"ד המג"א דאין חלוק ובת' מרן חת"ס חיו"ד סי' רנ"ו מסיק כדברי מג"א דהיינו אם ידוע שכתבם סופר מומחה שוודאי הי' מלאכת הדיו כדינא רק שנתאדם כדרך הדיו בישנו דזה לא נתאדם ממש אבל אם הי' הדיו עפ"י המצאה חדשה שעושים ע"י תערובות וויטריאל אז בא האדמומית מכח שנחלק התערובות ונשאר האדום מחלק הוויטריאל שאינ' בכלל דיו ופסול, ועי' בת' מהר"ם שיק חיו"ד סי' רנ"ח דמסיק דעכ"פ לקרות בו מותר כדקיי"ל בכל ס' פסול מותר לקרות בו עפ"י ת' הר"מ דס"ת פסול ניהו דלא יצא ידי מצות כתיבת ס"ת עכ"ז לענין קורא בצבור קורין בו אם כי לא קיי"ל כת' הרמב"ם הנ"ל עכ"פ באם יש דעות להכשיר איזה פסול עושים ס"ס דילמא כהרמב"ם ודילמא כאותן דעות המכשירין וכן פסקו האחרונים בשאר פסולים כמ"ש בק"ס ודרך החיים ב"ה קה"ת וכן בס' חיי"א וא"כ הכא לא נחמיר יותר בתגין לענין קרה"ת, וניהו דוודאי המצוה לתקן הס"ת משום שכוהו ולצאת ידי כתיבת ס"ת, אבל לקרות בו לפע"ד מותר ובפרט דבספר קסת סופר מביא דעות שמכשירים באם התגין אינ' נוגעי' בגוף האותיות דלא גרע מאם לא נכתב' כלל וכן פסק בת' זכרון יוסף סי' ח' עיי"ש:

הדו"ש ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ מאד:

תוכן העניינים

לבושי מרדכי על אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה