לבושי מרדכי על אורח חיים· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר
שו"ת לבוש מרדכי ח"ב על או"ח · סימן יד
בהי"ת י' ה' פ' בהעלתך תרע"א לפ"ק מאד יצ"ו. שוכ"ט על ראש הרב הגדול מו"ה צבי יהוד' פוקס נ"י אבד"ק מ' קערעסטעש יצ"ו. שאלתך בדברים שהם עומדים ברומ' ש"ע ואיני כדאי להיות אומר דבר ברזי דנא ורק באתי כמעיר וגם לרבות במה שתמהת על עצמי אשר לזמנים ידועי' שאני מתפלל בביה"מ של ספרדים ואני כמ"כ מתפלל כסדרן עמהם אם כי כל השנה כול' אני מתפלל בנוסח אשכנז וה"ה נגד דברי מג"א סי' ס"ח שלא ישנה אדם ממנהגי אבותיו והוא מירושלמי ומספרים הקדושים אשר הי' נוסח תפילת' ספרדי עכ"ז כ"א יעמוד ע"מ מלבד מה שיש פלוגת' בזה בין מרנן חת"ס ות' ד"ח סי' ח' כידוע, הנה גם אני כ"פ עלה בדעתי עד"ז אך ורק לפיענ"ד לא הזהירו בזה במג"א רק כל יחיד בפני עצמו או צבור בכללו אבל יחידי' שבאין לביה"כ או לביה"מ אשר נוסחתן משונה וחלוק' ביניהם לפ"ד צריך לעשות כמו מקום הצבור למה יגרע מהא דתנן פ' מקום שנהגו שלא ישנה מפני המחלוקת ובמ' בב"מ דף פ"ו דרש רחב"ח אקרא דפ' וירא "ויאכלו" לעולם אל ישנה אדם מן המנהג שהרי משה עלה למרום לא אכל לחם ומה"ש ירדו למטה ואכלו לחם ואמרו חכז"ל עלית לקרת' נהוג בנימוסו וכן הוא במד' רבה פ' וירא עיי"ש וכן נראה מהגמ' מס' ברכות פ' אין עומדין כך הי' מנהג' של ר"ע כשהי' מתפלל עם הצבור הי' מקצר ועלה וכשהתפלל ביחידי' אדם מניח' בזוית זה וכו' יעש"ה אלמ' מפני מנהג ותפילה עם הצבור התפלל כמו דרך תפילתם וגם יש קצת ראי' גם לעני' נוסח התפילה לפימ"ש מרן החת"ס דר"ע שהי' מבני התערובות התפלל נוסח ספרדים ובימי' שהי' עוד סמוך לאחר חורבן בית שני בודאי הי' עוד בבנ"י שהי' מכירי' שבטן א"כ הי' מתפלל לפי נוסח שבטן עיי' בת' מנחת אלעזר סי' י"א בסוף התשובה אריכות נפלא בזה, א"כ אם הי' נוסח הצבור סדר אשכנז ונוסח שלו ספרדים וידוע כי נוסח ספרדי' ארוך יותר כמו בזה"ז א"כ האיך הי' מתפלל עמהם כחדא ואפשר שזה שאמרו ג"כ בדברי חכז"ל מקצר ועולה כלומר לפי נוסחת הצבור ועי"י בה' יה"כ סי' תרי"ט ברמ"א ובמג"א שלא ישנה ממנהג הצבור אפי' בנגינות הרגילים ע"כ לענ"ד כמ"ש דאזהרה זו אינ' רק כל או"א בפני עצמו ועי"י בת' שערי צדק סי' ו' כן דעתו ג"כ בלא שום ראי' ועוד דלפעמים מתפלל לפני התיבה מי אשר בפיו ירוץ דברו ואם אני מתפלל כחדא יודע להמתין עלי בין הפסקה משא"כ כשאתפלל בנוסח אשכנז אין אתו יודע עד מה ויכול להיות שהוא כבר הגיע לברכת ישתבח ולא כן עמדי והא מבואר בסי' נ"ב דמותר לדלג בפסוקי' דזמר' למען יתפלל מברכת ישתבח עם הצבור וכש"כ לענין לשנות ולהקדים הודו ומזמורי' כנוסח ספרדים וזה ודאי דבר הלמד מענינו:
ובענין מ"ש משום לא תתגודדו ג"כ עדיף להתפלל כמו שהצבור מתפללים אם כי לענ"ד לא מצינו טעמי' דל"ת רק בדבר שמצינו במקום אח' שהוא אסור כגון גלוח בימי ספירה ומשכנס אב או שבוע שחל בה ת"ב וכיו"ב וכן מלאכה בעיו"ט של פסח אבל בנוסח של תפילה האיך מצינו איז' אסור או מצוה להתפלל דוקא בנוסח זה ובהרמב"ם בה' תפילות בה"י כתב תפיל' מה"ת מקרא דלעבדו בכל לבבכם איז' עבודה שבלב כמ"ש במס' תענית אבל אין שום זמן או לשון או נוסח מה"ת ומה דחזינ' בגמר' צריך לעשות מדינ' ושייך שפיר ל"ת אבל בנוסח תפילה לא אדע טעמי' דל"ת ואפשר מפני שמי שנוסחתו לומר הודו קודם ב"ש דס"ל לטור בסי' נ"א דכל המזמורי' יאמרו אחרי ב"ש דהברכות נתקנו עליה' ואם יאמרו קודם אינ' בכלל ברכות ב"ש וישתבח (ועי"י באשל אברהם סי' נ"א מהגה"ק מבאטשוטש ז"ל דכתב בפשיטות דלא שייך בזה משום ל"ת בלא שום ראי') ומ"ש במהרמשי"ק סי' מ"ג דאסור לאומרו' מה"ט המזמורי' דלהכי תקנו הברכות הנ"ל כמ"ש הרי"ף והרא"ש פ' אין עומדין וראיתי בת' בית היוצר שהקשה אדברי מהרמשי"ק דבהרי"ף והרא"ש לא נאמר אסור, ותמיה' על תמיהתו דדברי המהרמשי"ק נאמרים רק שהברכות ב"ש וישתבח נתקנו על פסוקי דזמר' וזה מבואר ברי"ף וברא"ש דבדברי חכז"ל לא נמצא כלום רק ברכו כידוע, ומ"ש אסור לומר המזמורים הייני מפסוקי דזמר' מטעם הנ"ל וכמ"ש הטור סי' נ"א דמסתבר בזה מנהג אשכנז וצדק' של המהרמשי"ק בדרכיו חשוב לי' לאסור לעבור בזה על דבריו של טור הנ"ל והלא נאמר משמי' דפרמ"ג שאין לשנות מאשכנז לספרד מהירושלמי ודברי מג"א סי' ס"ח הנ"ל וכי נאמר שם איזה אסור רק כן ראוי' להיות והנה ידעתי כי אין עמדי לומר איזה דבר מ"ש בסה"ק כי לא זכיתי לכך וד' ינחני במעגלי צדק ודרך ישרי' דו"ש. ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ: