לבושי מרדכי על אורח חיים מהדורא תנינא· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר
סימן קעט
שי"ד על ראש ידידי ה"ה כבוד הרה"ג הוב"ק מו"ה אברהם ליב שפרייער נ"י הנה ע"ד הפריש' מ"ש בסי' שמ"ג ע"ד ב"י שהביא דברי הרא"ש רפ"ק דמ' שבת במ"ד ר"מ לאביי תמני' הוה תריסר הוה וא"ל ולטעמיך שתסר' הוה הא ל"ק פטור ומותר דריש' לא קתני והקשר בתוס' והרא"ש אמאי מותר דעכ"פ איכ' משום לפני עור לת"מ ואפי' איירי דהי' יכול ליטול בעצמ' דאמרינן במ' ע"ז גבי לא יושיט אדם כוס יין לנזיר דדוקא באיכא תרי עברי דנהר' עובר היינו משום ל"ע לת"מ אבל עכ"פ אסור משום מסייע דהא אפי' קטן או"נ ב"ד מצווי' להפריש' כש"כ לסייע לגדול והקש' בפריש' מה ראיי' מקטן או"נ דהוה איסור דאורייתא לד"א בשבת דהוה דרבנן ותי' דבזה נמי איכא דאורייתא דהעני יוליך ד"א ברה"ר ופלא בעיני מה דרבנן הוה בבבא דריש' דלהכ' פטור ומותר היינו היכא דהעני או הבע"ב עשה כל הוצאה או הכנסה בעקיר' והנחה דאז הוא לא עשה כלום משו"ה מותר בבבא דרישא א"כ פשיטא דהוה אסור דאורייתא דהא בזה קתני גבי עני במתניתן דחייב דהיינו בשוגג קרבן חטאת ובמזיד כרת ונסקל כמ"ש בברייתא דלקמן ולמה צ"ל משום ד' אמות ברה"ר וצע"ג ע"כ ומ"ש כת"ה דזהו שסיים דהוה עיקרה והנחה בחד' וכן השיב חתני הגאון אב"ד ק"ק גאלאנטא נ"י ולא ידעתי האיך אתיישבי' הדברים דא"כ מעיקר' מה קשי' לי' מניה בי' בהא קיימינן מה דמפורש במתניתן דחייב חטאת דעלי' קאי ומה דרבנן ומה צורך להסביר דברי מתניתן והגמ' ועוד מ"ש בעצמך על מה הכניס החששא דיוליך ד"א ברה"ר. וראיתי מ"ש ממ' ברכות דף ל"א דהא דאר"פ אר"ז המקיז דם בבהמת קדשים מעל שהקש' רשיז"ל מכ"מ דאין מועילי' בדמים ודעתך דהקזה גופ' הוי משום מעילה דכן משמע בירושלמי והבאת ג"כ דברי כ"ת בתולש קרן מן העולה מעל ועיקר' נ"ש ממתניתן ממ' מעילה דף י"ט דתולש מן החטאת והה"ד בהקיז והנה במ' מעילה דף י"ב מוכח בהדי' דאיירי לענין מעילה בדמים עצמ' דפריך מניה אתורי' ובני יונה שלא הגיע זמן מי איכ' מידי דמעיקר' לית בי' מעילה ולבסוף יש בו ופריך עלי' הרי דמים ופשיטא דאיירי בדמים עצמן כמ"ש רש"י ז"ל דנתמעט מדין מעילה משום קרא דלכפרה ומשום קרא דלכם כדדרשי' במ' יומא ופ' כל הבשר ועוד דלקמן מדמי לי' לחלב בהמ' קדשים ומחלק ביניהם דדמים שאני דא"א בלא דמים משא"כ חלב ותו פריך ננפיר' ושוב מחלק ביניה' ג"כ ופשיטא דפשיטא דקאי על הדמים עצמ' ומ"ש מדברי הירושלמי לא אדע שום משמעות מפני דקאמר בקדשים ול"ק בהמת קדשים דהכל חד וגם ידוע דהלשון ירושלמי בדרך קצרה ומ"ש ראיי' ממ' מעילה תפש מן החטאת ומדברי כ"ת בתולש קרן שאני התם דבא לידו ספק ממש מן ההקדש אבל הקזה בלא דמים אינו אלא כמזיק ופטור בהקדשות כמ"ש במ' בב"ק דף ט' במתניתן ועיי' בתוס' בב"ק דף ז' דאפי' בהזיק ביד אדם דרשינן לרעהו ולא של הקדש ועכ"ח צריך לומר דמשום הדמים אתינן עלה ושפיר הקשה רש"י ז"ל וצריכ' לתירוצ' כנלענ"ד. וראיתי מ"ש באתרוג של מצוה אשר בלא מצוות' אינ' ש"פ וע"י מצוות' ש"פ אי מעל והבאת דברי המל"מ פ"ד מה"א הידוע וברב בקיאותך דברי תוס' מ' סוכה דף ט"ל במ"ש שם בגמ' דלהכ' אין נותני' לע"ה דמי אתרוג בהדי' בשביעי' משום דאין מוסרי' לע"ה יותר מג' סעודו' והקש' בתוס' שם ממ' מעילה דף כ"א דמשמע דבפרוטי קוני' אתרוג ותי' דשם באתרוג פסול והכ' בכשר והדר לברכה וחידוש בעיני כי בת' ח"צ סי' ק"כ ובת' שבו"י ח"ב סי' כ"ט דאוקמי פלוגתייהו ע"ד ת' מהר"מ באם הזיק ופסל אתרוג של חבירו מהודר שוה הרבה דס"ל דאין בתשלומי' רק כשוה אתרוג כשר שיוצא בו וראיית' ממ' בב"ק דף ע"ז ע"ב במ"ש עולה והפריש שור דאינו רק כבש לרבנן ועולת עוף לראב"ע דעכ"פ פטור נפשי' במה שיצא ידי נדר' והשיב עלי' דשם אינ' במכירה ואין כאן הזיק רק משום מצוות' אתי' עלי' משא"כ הכא דס"ס הזיק אות' בנכסי' בשוי' ולא הביא דברי התוס' הנ"ל וצ"ל דשאני תשלומי הידר ומהודר רב' משוי' דמצוה עצמ' דאינו רק כשר ועיי' בפ"ת חאה"ע סי' ל"א דתלי' הך דונל"מ במחלוקת מהרמ"מ וח"ץ ולהנ"ל יש לחלק ביניהם כהנ"ל מ"מ לענין מעילה לענ"ד במ"ד מ' ערכי' דף כ"ד דאין שמין רק עפ"י מקומו ושעת' ה"נ לענין תשלומי מעילה ואם כי התם להקל אמר' מנ"מ נ"מ ועיין בהרא"ש פ"ק מ' קדושים סי' ט"ז דהה"ד לענין קדושין אמרינן כן וכן לענין מו"מ ובב"ש הקש' עלי' מקדושי' מ"ש דף נ"ג ועיין בק"נ שם ועכ"פ אם שוי' פרוטה במקומו לכ"ע מקודשת ומפני מה לא נימא כן לענין שעת' כמו במקומו' ועיין מ' בב"ק דף צ"ז וצ"ח לענין מטבע שנפסל' ובח"מ סי' ע"ד פסק כהרמב"ם דאזלינן בתר שעת' וי"ל שם במחלוק' כמ"ש ועיין ת' חת"ס ח"מ סי' ס"ז ס"ד ס"ה ושם בת' מרן מהרמב"ם וכן בתשו' הר המור ועוד צ"ע לענ"ד. ידידו דו"ש. ה"ק מרדכי ליב ווינקלער: