אור ברסלב

לבושי מרדכי על אורח חיים מהדורא תנינא· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר

סימן קלח

סימן קלז

שלמא רבא לגבר' רבא דרבי' לכהנא רבה ה"ה כבוד הרב הגאון המפורסם חריף עצום ובקי נפלא בנש"ק כש"ת מו"ה שמואל זנוויל הכהן דומ"ץ ק"ק מונקאטש יצ"ו. אחדש"ה ועתה באתי ע"ד הצוקער אשר הדר"ם ירה חצי השגות ע"ד מהרמשי"ק או"ח סי' רמ"ו שהחמיר מאוד מזה והזכיר גם משמי משנת תרנ"ו בתל תלפיות ואינו עולה בזכרוני מ"ש מאז רק מימים לא כבירים כשאלת' מהרבנים הגנ"י מכירעדיהאז ודינדיש נ"י על זמנים ועתים הללו ושם הערותי במ"ש מהרמ"ש הראי' מנעגליך וכרפום שאוסרים אותם בש"ע סי' תס"ז והלא אין דרכן לאכלן בעין רק בתקון תבשילים עד"ז אמרתי מה ראי' משם דאייר' בתוך הפסח ובמשהו חיישינן אבל אם נתערב קודם הפסח מנ"ל וגם מ"ש במהרמ"ש דקול' של הצוקער הוא חומרת' כיון דחשש רחוק הוא ולא נאסר רק מפני שכך תקנו הגאונים מקדמ' דנא הוי כגופ' של אסור והנה רוב הפוסקים ס"ל דכמו זה הוי כמו נדרים כמו נדרי מצוה והא ביו"ד סי' רט"ז קיימ"ל דבנדרים הנודר מן הבשר מותר ברוטב וכיו"ב ורק בבשר זה נעשה נבילה כמ"ש בפ' הנודר ובסי' תקנ"א מדמה המג"א מנהג אסור בשר מר"ח אב לנדר מן הבשר ומותר מדינא ברוטב והא ודאי נותן בו טעם ועדיף ממידי דעבידי לטעמא ביותר מששים כמ"ש סי' צ"ח דאינו רק מדרבנן ועי' נוב"י מת' סי' רי"ב א"כ אין כ"כ ראי' מדברי הב"י סי' קי"ז דשם בדרבנן מה שאסרו חכמים אבל מה שנהיגי מעצמן מנ"ל דאסרו אפי' עבידי לטעמא ועתה אבוא מה שנלענ"ד קצת להעיר מ"ש כבודו ע"ד מהרמ"ש במ"ש דברי חמד משה שהתפלא ע"ד ח"י בעובדא דא"ז בחומץ שמלאוה' ביין של צוקער שמתיר הח"י ע"י סנון והתפלא החמד משה מה סנון שייך בצוקער סנמוס והי' למים וכ"ת תמה על מתמי' דניהו על הצוקער עצמו לא שייך היתר סנון אבל על חששא דפרורי' שפיר שייך סנון והנה הח"י והח"מ ודאי לא הי' חוששים משום פירורים דזה נתחדש בימי הברכ"י מ"ש בסי' תס"ז אבל הם חששו לתערובות קמח כמ"ש הרמ"א ומג"א סי' תס"ז להדי' ובזה שפיר תמיהת הח"מ על מקומו עומדת שנית תמה הדר"ג ע"ד מהרמ"ש מ"ש להשואל אשר עמד ע"ד מרן חת"ס סי' קל"ה במ"ש ע"ד ברפ"י דיר"ש יזהר מצוקער למ"ד חו"נ וכתב דהא זה בלא"ה יש איסור בעין שם ודעת השואל דהברכ"י קאי אם סינון הצוקער ועד"ז השיב במהרמשי"ק דאז הוי כמבטל איסור לכתחילה כמ"ש המג"א סי' תמ"ז ס"ק מ"ה והתפלא מאוד כ"ת מה מבטל איסור לכתחילה הוי בסינון והא המג"א בס"ק י"ג בעצמו מתיר היין שיש בו חשש פרורי' ע"י סנון והנה זה ודאי תמיה' נפלאה האיך נעלם מהרמ"ש ד' מג"א הנ"ל וגם משאר מקומות מוכח דלא שייך בזה משום מא"ל כמ"ש מעכ"ת וכבוד הדר"ג עוד שכל ידיו דמרן חת"ס מביא דברי מג"א ברמז דברי' וכוונתו להיפך לשלול דעת השואל דל"ל דאיירי ע"י סנון דא"כ ליכ' שום חששא דלח בלח קיימ"ל דאינו חו"נ וא"כ ראי' דס"ל למרן חת"ס דמהני סנון והנה אם זאת כוונתו מסתם סתים יותר מדאי ועוד מה זו ע"ד ברכ"י הא בברכ"י מבואר דיר"ש יזהר למ"ד חו"נ והא עיקר מחלוקת הרשב"א, ה"ה לח בלח וא"כ דברי ברכ"י מדויקים ועי' בסי' תמ"ז בברכ"י שנראה דעתו להחמיר כמ"ד חו"נ והוכיח מדברי ב"י סי' תנ"א דאפי' בטעם לחוד ס"ל להב"י ופר"ח דבמחלוקת שנוי' אם חו"נ או לא ולענ"ד דדברי חת"ס מכוונים למ"ש במג"א ס"ק הנ"ל דבר שפעמים עבים ולא שייך בהם סנון ה"ה ביערת דבש הוא הצוקער ביורה דומי' כזה א"כ לא שייך בזה סנון וא"כ נשאר החששא משום פירורי' בעינ' ומני' ומנן תסתיים שמעתתא. ולמען שלא יהי' דברי מהרמ"ש כשגגה בדברי שכוח ע"ד מג"א הנ"ל ועוד הי' תמי' דבברכ"י סי' תמ"ז בעצמו מביא בשם שו"ת בי"ד בככר שנפל לבאר להתיר ע"י סנון המים לאחר שנטל ממנו הככר ועוד נלענ"ד דודאי לא נתכוון המהרמשי"ק או השואל דסינון היינו בתוך משקין או תבשילים צלולי' שנתנו צוקער לסננ' הא מזה לא איירי בברכ"י כלל רק על הצוקער עצמו אלא שידוע מ"ש הברכ"י דבמצרים ווענעציע העידו שאין חשש תערובות קמח בצוקער דשם והיינו משום דשם גדלים הצומחים שקורין ציקער ראהרען והם קני ציקער שהביא הטור בה' ברכת הפירות וידוע שלא הי' במדינות אלו פאבריקען וכיו"ב שעושים צוקער ראפינאט הוט צוקער כמו במדינתינו רק הי' הצוקער כמו קמח בעצמו כמ"ש הנוב"י מה"ת סי' ע"א עיי"ש והוא מ"ש פודער צוקער ועד"ז הי' חשש דקמח והעידו דשם הקנים הנ"ל שכיחי ושכיחו יותר מקמח כמ"ש הנוב"י וליכא חששא ורק ביורה שמבשלים הקנים חידש הברכ"י החששא שטובלים האומנים את פתם ועד"ז קאי השואל באות' צוקער שביורה שנעשה כמו רוטב ולח שייך בו סינון וע"י איזה כף או כלי והי' מנערים אות' עד שיצא דרך מסננת וא"כ פרוס גדול ודאי לא יצא דרך מסננת הנ"ל ורק פרורי' קטנים כמו קמח של הצוקער עצמו ודעת השואל ודאי הי' מביא ממעשה שנעשה שם ע"י דחיקא וניעור כפות שהי' דוחקים הצוקער דרך איזה מסננת והכל נעשה קמח כי הי' בקי במעשה הנ"ל היאך נעשה כקמח ועד"ז שפיר השיב המהרמ"ש. ה"ק מרדכי ליב ווינקלער:

תוכן העניינים

לבושי מרדכי על אורח חיים מהדורא תנינא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה