לבושי מרדכי על אורח חיים מהדורא תנינא· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר
סימן קלב
שוכ"ט על ראש ידידי ה"ה כבוד הרבני הגדול חו"ב טובא בנש"ק כש"ת מו"ה יוסף כ"ץ נ"י בק"ק באני האד יצ"ו. הנה ע"ד מ"ש אם מותר ליתן מ"ש לענין קאפפע או פלייש ווירפעל לתוך חמי' שנתחממ' בשבת בדרך היתר ויעשה עי"כ רוטב בשבת עפ"ל בקוצר אמרים וידעתי כי אתו הכרתי והפלתי מר חמיו הגאון המובהק אב"ד נ"י ומי כמוה דעה מורה אך ורק טעם כמוס שלא להשיב בענין זה. והנה אם הווירפעל הנ"ל דברי' מ"ש [עקסטראקט] הוא נעשה באופן בשול ממש כל צרכו ובא לפנינו נקרש וכדבר יבש הלא מבואר בש"ע סי' שי"ח סעיף ד' וסעיף ט"ו דבדבר יבש לכ"ע אין בישול אחר בישול אפי' נצטנן לגמרי כמ"ש במ' שבת דף קמ"ה ע"ב מה שבא בחמין בע"ש מותר לשרות' בשבת בחמין וכמו תרנגולת' דר"א כמ"ש שם ורק בדבר לח אם נצטנן פסק המחבר והרמ"א דיש בישול אחר בישול אבל בדבר יבש אם נתבשל כל צרכו אין בישול אחר בישול כלום לאפוקי אם נתבשל רק כמאכל ב"ד דבזה יש בשול אחר בשול ובמג"א ס"ק א' דעתו עיקר דאפי' נמוח אח"כ במים מ"מ בתר השתא אזלינן וכמ"ש רש"י ז"ל בסי' קמ"ה הנ"ל ששורין בחמין כדי שנמוח וגם משום נולד ליכא כיון שאינו בעין כמ"ש המג"א לחלק אח"כ בס"ק מ"ב בין שלג לשומן של רוטב דהוי בעין משא"כ בנ"ז ואפשר דהכא ג"כ צף השומן של [עקס:
טוראקט] למעלה ומעכ"ת מבפנים כי א"י מלאכת רוטב הנ"ל ומ"מ ע"י גוי מתיר במג"א אפי' בכה"ג ועיין במג"א ס"ק ל"א שמתיר מה"ט ליתן מלח שמבשלי' אותו ונעשה מלח ליתן לתוך חמין וכן בת' פמ"א סי' פ' הביא בתו"ש ומחה"ש מתיר ליתן צוקקער לתוך טהעע וקאפפע מטעם הנ"ל דכבר נתבשל כל צרכו והוה יבש ואין באח"ב וגם משום נולד ליכא דאינה ניכר ואינה בעין ובחת"ס או"ח סי' ע"ד היקל ג"כ בקאפע קלוי שבא ברותחי' בע"ש לשפוך עליו רותחין בשבת ע"י גוי עכ"פ ונרא' דרק בקאפע קלוי מחמיר משום דיש דעת הרא"מ דיש בשול אחר צליי' ואפיי' כמ"ש בסי' שי"ח ועכ"פ בנדון זה יש לעשות ג"כ ע"י גוי ועיין במג"א ס"ק מ"ב שמקיל ג"כ בכיו"ב, אלא שלענ"ד יש לחקור אם הווירפעל ראוי' לאכילה בלא מעשה רוטב הנ"ל דאל"כ דומ' מ"ש הרמ"א בסי' שמ"ח סעי' ד' דכל דבר קשה שאינה ראוי' לאכול בלא שריי' אסור אפי' להדיח ואפי' בכ"ש דומי' בקולייס ואספיינו' דהדחתן גמר מלאכתן משום דאינו ראוי' לאכלו בלא שריי' ובזה די להם הוה גמר בשול ואפי' בכ"ש ואפי' בהדחה ובמג"א שם דהה"ד מליח שא"ר לאכילה בלא שרי' דינ' הכי ומה"ט אוסר בט"ז בהערינג לשרות בחמין אפי' בכ"ש וי"א דחייב משום מכה בפטיש ועיי' בת' ערוגת הבושם בסדור אבות מלאכות במלאכות אפי' עיי"ש. ומעתה גם בנדון זה כ"ת מבפנים לידע ולהודיע אם ראויי' לאכילה בלא שריי' דאז לענ"ד להקל עכ"פ ע"י גוי ובפרט מי שצריך לכך ועוד יש להעיר דלא יתן הווירפעל לתוך החמין בעודן על הכיר' דמסתמ' צריך להגס ע"י כף וזה אסור בעודן על האש אפי' בבישול כ"צ כמ"ש בב"י הובא במג"א ס"ק מ"ב ועיין חי' דגו"מ סי' רנ"ג אבל אם אי"ר לאכילה בלא שריי' הנ"ל צל"ע אם כי יש לחלק בין קוליוס ואספייכ' דלא היו מבושל ולא באו בחמין מע"ש משא"כ היאך דמבושל כל צרכו מקודם עכ"ז זיל בתר טעמא ובפרט לדעת הסוברין דאית בי' משום מכה בפטיש א"כ לאו משום בישול אתינן עלה ומה סברה לחלק ביניהם כנלענ"ד אם דעת מר חמיו ידידו הגאון המובהק שליט"א יסכים אתנו הנני כמשיב' להכשירו. ידידו דו"ש ה"ק מרדכי ליב ווינקלער: