אור ברסלב

לבושי מרדכי על אורח חיים מהדורא תנינא· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר

סימן קיח

סימן קיז

שוכ"ט על

ראש ידידי ה"ה הרב הגדול חו"ב מו"ה שלמה כלין נ"י חתן הה"ג אבדק"ק נ' מוזא. ראיתי ע"ד הנשאל ב' שאלות ממ"ש לענין דרוסה פשיטא דיש להתיר כמ"ש מעכ"ת. שנית. ע"ד דרעשונאשין שיש לישראל שותפו' עם העכו"ם וגם הבהמות הסוסים שמוליכין המאשין הם בשותפות והיאך יתנהג ביוש"ק והיינו לדוש בשכר עבור אחרים כדרכ' והביא מעכ"ת דברי הש"ע סי' רמ"ו שצריך להיות הותנה מתחילה שיוש"ק לנכרי ויום חול כנגד זה לישראל וכמ"ש בסי' רמ"ה לענין שאר עסקי' ובנ"ז לא הותנה מתחילה ותו ליכא תקנה בש"ע רק ע"י הלואה ואחריות נכרי ובנ"ז א"א לעשותה כדינא עם הנכרי באופן הנ"ל ורק לבטל השותפו' ושוב להשתתף עם הנכרי ולהתנות מתחילה כמו בסי' רמ"ה הי' אפשר לרצות את הנכרי והעיר מעכ"ת למה לא נעשה תקנה זו כ"כ לענין שביתת בהמה כמו בסי' רמ"ה והנה מדברי המחבר ה"ה דברי הריב"ש דבשותפות בהמה לא מהני אפי' התנה מתחילה דבשלמא שם גמ' ע"ז גבי שותפות שאין דנין רק על עבודת השדה על מי מוטל ושלא יהי' שלוחו של ישראל מתני הותנה דלא הי' מעולם מוטל על ישראל בעבודה ביוש"ק ממילא מהני וליכא משום שליחות אבל הכא משום ש"ב מה מהני התנה ס"ס יש לישראל חלק בבהמה ואיכא משום ש"ב ע"י שעובד' בש"ק ומסיק דמ"מ מהני התנה היינו שמתנין שהבהמה ביוש"ק יהא כולי של נכרי וכנגדו ביום החול כולו לישראל ואין לו בה חלק ביש"ק ולמדנו מתוך כך כי התנאים אינו שוין הך דסי' רמ"ו ממ"ש מסי' רמ"ה. והנה מטעם הנ"ל שנאמר שלא ימצא תקנה עפ"י בטול השותפות אין אתי סברא לחלק ביניהם וראיתי בת' מהרלב"ח סי' ק"ו שהביא דברי הריב"ש הנ"ל ונראה דמוקי לה האי דהריב"ש בדאי אפשר לבטל השותפות משמע דתקנה זו מועיל וכמ"ש בסי' רמ"ה הנ"ל וכן ראיתי בס' תורת חיים על ה' שבת שהאריך בפרט זה והביא ג"כ דברי הרלב"ח ומ"ש בשם הריב"ש ומ"ש אחרי' היינו בדלא אפשר לבטל השותפות ועיין במג"א שהביא ורמז על ת' הרלב"ח הנ"ל א"כ מבואר דמ"ש דהרלב"ח מוקי לי' להאי דריב"ש בדלא אפשר לבטל השותפות כלומר דהגוי אינו מתרצה בכך אבל באפשר מועיל וכמ"ש בסי' רמ"ה, ולולי דמסתפינא הייתי אומר דאי"צ להזכיר תקנה זו דלפי מ"ש לעיל דבכ"ז התנאי בענין אחר והיינו שהבהמה ביוש"ק כולי לנכרי ויום חול כולי לישראל ותנאי כזה הוה כמו בטול השותפות דדרך השותפות להנות ולעבוד יחדיו כמ"ש בח"מ סי' קע"א ועיין בתוס' פ' א"נ דף ס"ט ועיין בפי' הר"ן מ' נדרים ר"פ השותפין וא"כ אם מהני תנאי כזה שיהי' ביום זה כולי לדידי' ויום א' כולי לדידי' שאין זה מדרך השותפין אבל להיות נהנה משותפות הכל יחדיו זוכין בו אבל תנאי כזה הוה כדין ברירה וא"כ זה כמו ביטול שותפות דממילא נשמע כהנ"ל. ומ"ש ע"ד מהרמשי"ק סי' צ"ח דחשש משום מ"ע הנה שם בנדון דידי' דהא כולי לישראל ע"כ יש לחוש לחשד' כי הבהמות על אחריות דידי' אבל בשותפות ידוע מ"ש מהרמשי"ק בכמה תשו' דרך הגוי' לפרסם דמפעי פעי כמ"ש מ' חולין פ' הזרוע ועיין בת' סי' צ"ט וכן הכא בסי' רמ"ו דהגוי עשה עם הבהמה במלאכת עצמו לא שייך מ"ע רק צריך לפרסומי' מילתא כמ"ש המג"א סי' רמ"ו ועיין סי' רנ"ז כנלענ"ד. ידוש"ת ה"ק מרדכי ליב ווינקלער:

תוכן העניינים

לבושי מרדכי על אורח חיים מהדורא תנינא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה