לבושי מרדכי על אורח חיים מהדורא תנינא· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר
סימן קיב
שוכ"ט על ראש ידידי ה"ה הרב הגדול וכו' כש"ת מו"ה ישעי' נתן נ"י מו"ץ ק"ק נעמעשאטשא יצ"ו. ע"ד אשר נשאל במי ששכר בשותפות עם הנכרי שדות הרבה והוא בפוסטא רחוק יותר משעה לביתו האיך יתנהג במלאכת שבת ומעכ"ת הזכיר להתיר' כי משום שביתת בהמות בבהמות של נכרי לבד יעשו המלאכה והפועלים הם מושכרי' לשנה ולדעת הש"ע סי' רמ"ד שפסק כשיטת הרמב"ם דשכירות לשנה הוה כמו קבלות ולדעת הב"י שהביא ג"כ בדגו"מ לא בריר' לאסור' אפי' נשכר לכל המלאכות והנה בהיתר שותפות עם הנכרי ה"ה מבואר בש"ע סי' רמ"ה שהביא הרמ"א שיטת הר"ן האיך שעושים ביחד כל ימי השבוע והנכרי מעצמו עושה בשבת ג"כ אדעתי' דנפשי' קעביד וכן ראיתי בת' שו"מ ח"ב סי' קע"ח שמתיר ע"י שותפות ורק שיתנה עם הנכרי שלא יהי' לישראל חלק בבהמות בי' השבת ומפרש בזה ת' הריב"ש שהובא בסי' רמ"ו וכן במהרמשי"ק סי' צ"ו וסי' צ"ז וסי' ק"ו וסי' ק"ז נוטה להתיר ע"י שותפות ממש עייש"ה אך ורק ראיתי בת' פרשת מרדכי ס' י"ב דס"ל בפשיטות דהתיר' דהר"ן היינו שעושה מעצמו בי' השבת לא שייך אלא אם הנכרי משלם מכיסו להפועלים שכירי יום אבל אם משתלמים ממעות השותפות לא שייך היתר הנ"ל דודאי הפועלים אדעתי' דישראל נמי קעבדי וכן העיר בזה בת' דברי חיים בכ"מ ורק בזה עצת מרן פרשת מרדכי לעשות תקון כמ"ש הרמ"א בסעי' ג' להשכיר הנכרי בקבלנות ושלא לייחד לו יום שבת כמ"ש המג"א שם עיין בדברי' אשר בעומק דברי' מיישב דברי הרמ"א מ"ש עליו בט"ז ומג"א דסברת רמ"א אינה בא לומר דעצם ההיתר השכירות והקבלנות אלא כיון שיש לגוי שותפות בגוי' אלא דמחזי כשלוח' של ישראל לעשות מלאכה עבורו ג"כ משום שותפות של ישראל דרמי' עלי' וכיון שהשכיר לו או שכרו בקבלנות שעשה אדעתי' דנפשי' מפני קבלנות שלו ונשאר שוב התיר' דהר"ן הנ"ל ובזה לא שייך משום א"ע ועיין סי' ק"ז, והנה מ"ש מעכ"ת דהבירעשען ששוכרי' לשנה הוה כקבלנות לשיטת הרמב"ם עיין במהרמשי"ק סי' צ"ו דסברת הרמב"ם אינו רק אם שכר הגוי לגמור איזה מלאכה כגון לכתוב ספר או לארוג בגד אבל לעשות מלאכה מדי יום יום אין חלוק אם משתלם לימים לחודש או לשנה דהכל כשכירי יום ננהו ולענ"ד ה"ה דברי מג"א ס"ק י"ד ע"כ לענ"ד בנ"ז ג"כ יעשה כן ע"י קבלנות למשל מכל יאך שדה או ממע:
טער צעכטען תבואה יתן לו דבר מה הן רב או מעט כנלענ"ד והנכרי יהי' המכניס ומוציא בענין הפועלים כמ"ש בת' מהרמשי"ק. ומ"ש בענין דק קטן שיוצא בהדר' דכנת' שזה רבותייהו כמ"ש האחרונים שמצא בו שלפוחית מלא מוגל' ולאחר שהפרידו נשאר הדק בלא שום ריעות' ונשאל אם יש לחלק בין הפריד' בקל או בחוזק ולא אדע שום חלוק בזה רק להשמר שנשאר נקי מבלי רעות' ולא הי' שום חשש על יציאת הפרש כמ"ש מעכ"ת ועל מ"ש בקורקבו' שנמצא כיס מלא דם קשה ובדק מבחוץ ומבפנים ולא נמצא שום ריעות' והנה בזה צריך זהירות לחתוך בשר הקורקב' אם לא נמצא בפנימית הבשר דהיינו עובי הקורקבון שום ריעותא וגם צריך לחפש היטב מבפנים אם לא נמצא איזה גומ' ועומק' כי נראה משם נתהוה ונקב במפולש ע"י רקבון ושביל וכן צריך לחפש אם לא נמצא חתיכת מחט או איזה יתד כי כ"פ בא לפני כזה והי' תמיהה בעיני מפני מה בא המכה מבחוץ ופעמי' מצאתי מחט קטן מאוד ופעמים מצאתי בפנימית הבשר רקבון וגומ' בעור הפנימ' ואם לא מצא מכל אלה ודאי לא נחזיק ריעות' וראוי' להכשיר אחר כל הנ"ל. ע"ד מ"ש בענין ווארצלין לענין הלכה הא הכריע' בדרכ"ת בשם פרי"ת האיך דצריך לקלוף בחוזק מעכב הבדיק' ובנפיח' וקליפ' בקלות אי"מ וכן מסקנת מנחת יוסף ובשם ת' שה ארי' הביא להקל בכל ענין ושם הביא' גם במחלוקת הראשונים כי באו"ז היקל שלא לבדוק ולפשוט הקרום כי עם קרום הריאה יחשב והראבי' ורבינו שב"ט החמירו ופשט הקרום ובדק בנפיח' והכשיר ובבית יצחק הביא כל דברי ל"ש שסמך ע"ד פרמ"ג לפי פירוש' ודברי מעכ"ת נתן להאמר בפי"ד. ידידוש"ת ה"ק מרדכי ליב ווינקלער: