לבושי מרדכי על אורח חיים מהדורא תנינא· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר
סימן קי
שוכ"ט על ראש כבוד ידידי הרה"ג המפורסם בנש"ק כש"ת מו"ה אשר אנשל נ"י אב"ד ק"ק דיאנדיש יצ"ו. הנני ע"ד מה שבדעת כת"ה להסתפק ממה ראוי' יותר לבחור בתפילת ש"ק אם להתפלל בהשכמ' שחרית מפני ק"ש בזמנו ולאכול דבר מה לפני תפילות מוסף וכדעת הב"ח שהביא במג"א סי' רפ"ו או להתפלל ביחד ואז עכ"ח לסמוך ע"ד המקילין בק"ש בזמנו או לקרות' קודם התפילה והרא' ג"כ מקום לדברי מרן חת"ס סי' ס"ט באו"ח כידוע והנה ראיות הב"ח מלשון פטור סי' רפ"ו ודאי נראי' הדברים בדיוק אך הט"ז פליג עליו וכן ראיתי בל"ח מ' ברכות פ' תפילת השחר מ"ש על הרא"ש הסובבי' ע"ד הגמ' דף כ"ח שם ומסקנתו כי הרא"ש ג"כ אינ' מן המתירין רק לאכול פחות מכדי שביעה אבל לא לאכול סעודה וכן מ"ש הפ"ח ראיי' מדברי הרשב"א בחדושיו ד' כ"ח מדהביא דברי הראב"ד שחולק על הי"א דס"ל כי רק בטעימ' מותר לא קיימ"ל כר"ה ודח' דבריהם דגם אכילה לסעוד הלב מותר אפי' טעימה כדי סעדא' דלבא כעובד' דר' אוי' ובאמת הלשון בחדושי הרשב"א אשר לפנינו נזכר רק טעימ' לסעוד הלב ולא נזכר לשון אכילה וה"ה דברי הל"ח והנה לענין מאכלי חלב מ"ש [קוכען] שמברכין עליו במ"מ י"ל דלא מקרי סעודה כיון דאי"מ המוציא ולא ג' ברכות רק מעין ג' כנהוג אך ראיתי כי מעכ"ת מסתפק בדבר כיון שאם אוכל כדי שביעה אשר אחרי' קובעין סעודתן עליהם והיינו כמו ג' וד' ביצי' שמברכין עליו המוציא וג' ברכות כמ"ש בסי' קס"ח א"כ כבר מקרי סעודה דצריכי' ג"כ נט"י והנה ראיתי בח"א כלל כ"ד סי' ס"ד שהביא בשם הגר"א אשר דעתו עיקר כדעת השבולי לקט דרק בסעוד' צהרים ולערב כן הלכה אבל בסעודת שחרית אין להקפיד ועד"ז אנו סומכין בכ"י מפני הטרד' שאין מדקדקין בסעודת שחרית לאכול עם הקאפע ברכת במ"מ ובברכ' אחרונ' מעין ג' רק בנט"י אני מביא א"ע לידי חייב בעשיית צרכי' וא"כ לענין לסעוד קודם מוסף עכ"פ י"ל דלא מקרי סעודה קבוע' דבזה ודאי ישנה סמוכה להקל ומ"מ הכל לפי ראות עיני המורה במקומ' ודאי יותר מהודר כמ"ש בגלילות כאן וכן בק"ק פ"ב אם כי החת"ס כתב כי יפה עשה השואל במקומ' ראה שראוי' לתקן כן אבל הא ידוע כי מרן חת"ס לא נהג כן ומסתמ' מאשר במקומ' ק"ק פ"ב אפי' ביהכ"נ וביה"מ א' אינ' נוהגי' כן רק מתפללים ביחד שחרית וקרה"ת ומוסף ועכ"ז אין מאחרין עם הק"ש ודאי כך הי' ניח' לי' למרן זי"ע אך ישנו בקהילות אשר ראיתי מנהג שלא כהוגן בזה אשר מפני שירי' וזמירו' החזן עם המשוררים מאחרין מאוד עד ג' שעות ביום ניין אוהר בהתחלת התפילה ורובא דרובא קל בעיניהם להתפלל ביחידות ובביה"כ אפי' מנין מצומצם אינ' נמצא אשר לכמה דיעות האחרונים החזרת הש"ץ בש"ע הוה ברכה שאיכ"צ ואפשר לבטלה ובכגון זה ודאי עדיף כמ"ש בגלילו' העליון להתפלל שחרית בהשכמה ולאכול מאכלי חלב או (לקח) כמ"ש לעיל ועתה כת"ה חכם עיניו בראשו יודע טיב אנשי מקומו לבחור א' מהדברים הנ"ל ועמך כולם צדיקים רק להזהיר' שלא יאכלו סעודה בין שחרית למוסף ואם יבחור להתפלל ביחד שחרית עם מוסף שלא יאחרו כ"כ זמן ק"ש או לקרות' בזמנו לפני התפילה כנ"ל. ב) ע"ד השאלה בא' שעשה יין כשר לרוב והעידו על פועל א' שעשו ציגערעטעל בשבת והוא מכחיש אבל ב' העידו על ההוצאה והכנסה ביוש"ק מה דינ' של היין והוא הפסד מרוב' והנה מבואר מדברי ראשונים ואחרונים כי מחלל ש"ק בפרסי' עושה יי"נ במגע כמ"ש בת' הריב"ש הביא' כת"ה וכן מבואר באר היטב בת' הרשב"א שהביא הב"י בסי' קי"ט ומ"ש בשם ת' מהרי"א הידועי' ביו"ד סי' נ' ובאו"ח סי' כ"ו עיין בשבילי דוד סי' קי"ט שחולק עליו בראיות נכוני' ובת' אבני צדק ח' אה"ע סי' ז' כתב שנראי' דבריו אלא שמ"מ לענין מגעו ליין נראה דעתו ג"כ לצדד להקל. והנה אם לא נעשה דבר זה בפני עשרה מישראל הביא בדרכי תשובה סי' קכ"ד ס"ק י"ב בשם ת' עמודי אש שהעלה דאפי' לדעת הפלתי דס"ל לענין שחיטה אפי' בפני ג' בפרהסי' מ"מ לענין היי"נ גם הוא יודה דבעי עשרה וא"כ בנ"ז צריך לחקור העדים אם הי' בפני עשרה אז ודאי היין אסור אבל בלא"ה שלא הי' בפני עשרה שעשה כן אז יש להקל בפרט בהפ"מ רק מכאן והלאה יש להזהיר באזהרה אחר אזהרה שלא יקבלוהו לשום הכשר חלילה ויהא נזהרין בזה ממר ניהו רבה שישמעו לקול הורים ומורים. ידידו דו"ש ה"ק מרדכי ליב ווינקלער: