לבושי מרדכי על אורח חיים מהדורא תנינא· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר
סימן קטז
שוכ"ט על ראש ידידי ה"ה הרב הגאון מו"ה מנחם מענדיל נ"י אב"ד ק"ק סיקס יצ"ו הנה ע"ד בנין ביהכ"נ אשר נתן לבנות בקבלנות והתנה כי בשבת ויו"ט יניחו ועתה התחילו בבנין ביסוד ע"י חפירה וליתן לתוכו אבנים ובעטאן ויען כי חשבו כי עד ימי פסח יגמר החפיר' וישבתו ג"כ ימי חוה"מ ועתה בא לפניו האונטערנעמער כי הצורך כחפירו' חפירות עמוקות וא"א לגמור עד ימים הנ"ל ואם יניחו בימי חוש"מ יצמח מזה הפסד והיזק רב וכת"ה הביא דברי הנוב"י מהד"ת סי' ק"ו שהתיר עפי' דברי מג"א סי' רמ"ד דברבים ליכא חשדא ואינו אסור מדינ' רק מפני ח"ה מפני הגוי' ובחוה"מ לא שייך הנ"ל דהא בלא"ה עוסקי' במלאכות המותרו' והנה לשיטתי' צ"ל הא דאסור לבנות ביהכ"נ בחוה"מ כמ"ש בש"ע בסי' תקמ"ד היינו ע"י פועלי ישראלי' או ע"י גוים שכירי יום והנה גם בפרמ"ג סי' תקמ"ג וסי' תקמ"ד מתיר ע"י נכרים בהיתר חדש כמ"ש המג"א סי' תקמ"ג דע"י גוי מותר במקום מצוה והא דאוסר בנין ביהכ"נ היינו ע"י ישראלים והוסיף עוד לומר שם דלכמה שיטות מלאכת חוה"מ אסור מדרבנן והוה שבות דשבות במקום מצוה דמתירי' בס' ש"ז. וכן ראיתי בס' תורת חיים החדש בסי' רמ"ד שמדקדק ג"כ להקל מה"ט והנה באו"ח החדש מביא כל הני רבותי' וגם אחרוני' שמפקפקי' בזה ובשו"ת בית יצחק סי' ט"ז מסקנתו דאם לא התנו על שבות חוה"מ אם אפשר לפייס הפועלי' ועושי מלאכה ברצי כסף ראוי' לעשות כן אבל אם אי אפשר יש לו על מי לסמוך להתיר והנה החפירה יש בו ודאי משום איסור בנין עיין בהרמב"ם פ"י מה"ש ולמה לנו לפלפל בזה הלא בסי' תקמ"ד אוסרים חפירות בורות ומעיינות היכא שאינ' לצורך רבים והנה כת"ה לא מפרש מהו ההיזק וההפסד שאם עי"כ יופסד מה שחפרו עד עתה לס' ת' חסד לאברהם חשוב כדבר אבוד בבנין בית שאם עי"כ יפיל מה שבנו מקודם לכן ועיין בת' דברי חיים ח"ב סי' מ"ח שנראה שחולק על מעשה זה בעצמו והיינו בבית הדיוט ולענין בנין ביהכ"נ אם כי דעת האחרונים דדוק' שאם עי"כ יש לחוש שיבטל הבנין לגמרי יש להתיר וכמ"ש המג"א בשם בד"ה מ"מ מי שסומך ע"ד הנוב"י ופרמ"ג אין בידינו למחות וכבר הזכרתי ת' בית יצחק הנ"ל. ידידו דו"ש ה"ק מרדכי ליב ווינקלער: