לבושי מרדכי על אורח חיים מהדורא תנינא· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר
סימן קב
שוי"ר על ראש ידידי ה"ה כבוד הרבני החו"ב יראת ה' אוצרו כש"ת מו"ה ישעיה נתן נ"י שו"ב ומו"ץ ק"ק פעלעדיהאז יצ"ו הנה ע"ד ענין מ"ש במקומו להוסיף קרואים גם בימים טובים ואיר' כי ביומ' דסוכת' כבר הוסיפו בתחילת הקרואי' במקום הראוי' לסיים וטעה הקורא להוסיף עוד בפ' של המועד וגערתי עלי' והקרוא כבר בירך ב"א והקור' גמר עד גמר הפ' בלא ברכה לפניה' אם טוב עשה והנה הלכה זו מבואר באליה' רבה סי' קל"ז סק"ז דבברכה אחרונה הוה היסח דעת גמור וצריך לברך על מה שיקרא אח"כ ואם כי בסי' ק"מ מבואר דהיסח דעת בקה"ת אינה מפסיד מ"מ אם בירך לאחרי' גרע טפי עיי"ש ועיין בתוס' מ' חולין דף פ"ו ד"ה אסור דהמברך בהמ"ז פשיטא דצריך אח"כ לברך לפני' ולענ"ד הה"ד בשאר ברכות כמובן:
ב] בענין שבשול בעש"ק בכלי הטשאליט כדרכה ואח"כ נודע שהכלי של חלב אינה ב"י וצריך להצטנן ולערו' בכ"א כמ"ש בסי' צ"ב וחקר כת"ה לפי"ד הט"ז סי' צ"ג דהבשול הוה הגעל' ובנ"ז הצריך למלאות הקדר' על מלוא' דכהוה הגעל' והנה הט"ז כ"כ לדעת בה"ע והא אנן קיימ"ל בסי' תנ"ב באו"ח דאין מגעילי' בשאר משקי' כמ"ש הרמב"ן ואם כי בדיעבד מהני כמ"ש מ"מ תבשיל שיש בו ציר ופליט' אוכל ממש לענ"ד אפי' בדיעבד לא מהני כמ"ש שם הרמ"א בכלי הגעלה שפלטה הרב' עד שנשתנה ממי הגעלי' אינה כשר להגעיל בו עוד והוא בדברי הר"ן ב"פ כ"ה בסוגי' דטויפ' חלב כידוע' בפ"י אית' שם דמה"ט אין מגעילי' בקדרה של בשר נבלה דהציר והפליט' של בשר מבליע ולא מפליט עיי"ש כלומר אם כי דעת הרמב"ן כי מים בטבעו מפליט ולא מבליע מ"מ אין מגעילי' בקדר' של בשר נבלה מה"ט ועד"זמסיק שאסור להגעיל הרבה כלים ביור' עד שנשתנה מי הגעלה וכמ"ש הרמ"א ועיין בח"י שהניח בצ"ע אם מהני הגעלה בדיעבד בנשתנה מי הגעלה כמו ציר כש"כ בנ"ז כמובן:
ג] בענין כלי ברזל דאיתא בחת"ס סי' קי"ג דמהני ליבן קל עד שהקש נשרף והיאך משערי' ודאי צריך לנסות בהגעת קש וכ"פ אשר הי' צריך ללבן השפארהערד על חה"פ דאתי לידי מודע כי שיעור זה אינה קל פ"כ וצריך עכ"פ איזה אדמימות ע"י אש בכלי הנ"ל:
ד] בעובדי דחנווני שהלוה לחברו פאקעליך טאבאק ובתוך כך נתייקר השער מהו לענין רבית דהכא ודאי יצא השער קבוע וכמ"ש בסי' קס"ז דאז מותר סאה בסאה רק שאלתו אם מצי לסלוקי' גם במעות והביא דברי חו"ד סי' קס"ה לענין מטבע במטבע הה"ד הכא וכמה לא הביא דברי' דבסי' קס"ג בביאורי' ס"ק ה' בחי דושים ס"ק ד' אמר להדי' דחטי' בחטי' בלא זקופ' מלוה דעלמ' מותר להשתלם גם במעות עייש"ה ועיין בש"ך סי' קס"ג הנ"ל ובסי' קע"ה סעי' ו' ב' דעות לענין הלכות הנזכרות במקומ'. והנני ידידו דו"ש. ה"ק מרדכי ליב ווינקלער: