לבושי מרדכי על אורח חיים מהדורא תנינא· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר
סימן צו
מ"ש ע"ד הנוב"י סי' צ"ו דס"ל דבתרומ' טמאה לא אמרינ' דאי"ש בלילה כמו קדשי' פסולין דמהיכ' ס"ד למילף מניה והעיר כת"ה מדברי התוס' מ' שבת דף כ"ה ד"ה הא לשרוף משום דאיקרי קדש הוא הערה נכונה ובלא"ה לא זכיתי להבין דבריו הק' מה שהשיב כי בתוס' מתמיהי' לענין אסור שריפת ת"ט ביו"ט דאין לדמות לקדשי' פסולין מה שייך זה לזה דשם מיירו התמיה' דשאני קדשים דאסורים בהנאה וכול' לגבוה משא"כ ת"ט דמותר ליהנות ממנ' בעת שריפ' אבל לענין מצות שריפה מה ששייך בזה למצות' כן בזה כונה לא נלמוד זה מזה וא"כ הנושאי' אינ' שוין כמובן ועיין בפנ"י בסוגי' דמ"ע שהז"ג שהעיר על כל הנ"ל ומסקנת' דאדרב' דמצוה לשרפן בלילה כיון שהתור' אמרה בהדי דשריף יהנ' ממנה ושרגא בטיהר' מאי אהני עיי"ש ומ"ש ע"ד הפרמ"ג בפתיח' בחקיר' אם נתן קדיר' ע"ג אש בשבת ונתבשל' למו"ש אי חייב ומעכ"ת פשוט ליה מדברי הנמו"י דמקש' אם אשו משום חצי' היאך מדליקין בע"ש ותי' דהיינו טעמא גופי' דחצי' משום הכי חייב דמשעה שיצא מידו חצי' מיד חייב ע"ד שעשה לאח"כ ומשו"ה מותר להדליק ע"ש דהוה כעשה בע"ש וה"נ לענין בשול להיפך לענין מו"ש וא"כ דבר חכמה דבר מ"מ לענ"ד לחלק דילמ' דוקא לענין אשו אמרינ' בגמ' דהוה משום חצי' ומי יימר דלענין בשול ג"כ הוה חצי' ומזערי' לענ"ד ליכא ראיי' ג"כ דכך נלמד ממלאכת המשכן דזריע' גופיה מה שנזרע ומטמין בארץ אם כי כא נקלט רק בחול מ"מ זריע' מלאכה בפ"ע וראויי' לקלוט בעינן משא"פ בנ"ז ושוב ראיתי בתשו' מהרמשי"ק סי' קי"ד וקט"ו וקט"ז לדמות לאהדדי בהלכות הגרמת' עיי"ש. והנה לפימ"ש שם דהיינו טעמי' דלא חשוב הגרמ' כיון שעשה מעשה בגוף הדבר והתחיל הפעולה הוה דומ' למ"ש במ' מכות דף כ"א לענין לבישת כלאים דאפי' רק שה' כדי לפשוט וללבוש חייב משום דתחיכת' הי' מעשה חשבינ' כולו עד גמר' כאלו עשה מעשה וא"כ בנדון שהגמר במו"ש בחול והי' נחשב כאלו עשה המעשה ס"ס לא גרע מעשה ממעשה ממש למשל אם כתב אות א' בשבת ואות ב' במו"ש וכיו"ב אלא ששוב נזכרתי דתלי' באשלי רברב' והוא מחלוק' התוס' והרא"ש ביצה דף כ"ז דהתוס' ס"ל בטעם מסתפק משמן שבנר דהוה חייב משום מכבה משום דמיד האור מסכסך ומחשיך קצת והרא"ש חולק אלא דהוה חיייב משום דמקדים הכבוי עי"כ ומ"מ לא חשבי' ליה גרמא בעלמ' דקיימ"ל דפטור דהיינו דוקא אם עשה דבר מה שחוץ לדבר הדולק אבל שמן ופתילה דהוה גוף הדבר שדולק' אם עשה בהם מעשה הוה כאילו מכבה מיד וכן בהוסיף שמן בנר וכתב שם גם לשיטת' דאם נטל פתילה מן הנר חייב משום הכי א"כ נותן בנר אחר מ"מ היה רק כחוזר ומדליק אלמ' דחשבינ' ליה למפרע כעשה מלאכה עד גמיר' וכמ"ש כת"ה מדברי כנו"י הנ"ל א"כ לדידי' יש מקום לדינ' של הפרמ"ג כסבר' כת"ה והנה באו"ח סי' תקי"ד פסק המחבר כדעת הרא"ש והרמ"א כדעת התוס' ועיי"ש בט"ז ס"ק ו' ובמג"א ס"ק ז' עיי"ש ולדברי ההא"ש צ"ע בריש מ' שבת בסוגי' דהדביק פת בתנור ועיי"ש ואין בידי להאריך עוד ואסיים בכל חותמי ברכות. ידידו דוש"ת ה"ק מרדכי ליב ווינקלער: